מי הרופא?
מבטיח, מה שיגיד, אני לא אהרהר אחריו!
איך מאבחנים?
אני רוצה גם!
זה כל מה שביקשתי.
מאוד רוצה לעשות כמוך, תלמד אותי מה.
ומראש אמרתי שהפעולות הנעשות, לרבות ובמיוחד 12 הצעדים, יהיו לי לתועלת רבה.
רק ביקשתי אבחנה

שלום ירוחם,

אם אתה רוצה לברר בכלים מקצועיים (?) מי מכור והאם אני עונה להגדרה מכור, עלינו קודם להגדיר מהי התמכרות.
האם לזה יש לך הגדרה חותכת?

אם אני אוכל כל יום 6 ארוחות זה הופך אותי מכור לאוכל? אם אני חייב מכולם מחמאות האם אני מכור למחמאות? אם אני שותה כל יום חצי כוסית וויסקי האם הנני אלכוהוליסט?
האם זה בכלל תלוי בכמות או עניין של איכות? האם יתכן שאין פרמטר חיצוני אלא רק מה ההשלכות של הדבר עלי? אם כן האם יש כלי בעולם שיכול לבדוק מה מתרחש בנפש פנימה? ואם זה נכון האם הגדרות ההתמכרות ישתנו מאדם לאדם? יתכן שזה אישי? האם נקבל שעבור פלוני כוסית יין היא נפילה ועבור פלמוני בקבוק וודקה זו לא נפילה? האם המדד של מכור זה בזה שהוא לא יכול? הרי אין לא יכול יש לא רוצה! אז שיתחיל לרצות?.. בקיצור, מהי התמכרות?

אני לא סגור על זה שהדיון בפילוסופיה של הדברים תביא בהכרח החלמה בכנפיה, רוב הבאים בשערי הניקיון ארוך הטווח לא אובחנו מקצועית. וזה לא עצר מהם לספור שנה ויותר.
אך אם הדיון חשוב לך, אשמח לתרום את שאלותי, לנסות לברר יותר את הדברים. אנחנו לא חייבים לפחד מהבירור הזה.

לצורך השאלה, האם קל לך להודות שאתה אובססיבי? כפייתי? אימפולסיבי? פיצול אישיותי? חסר שלווה? מזוכיסט בקטעים מסויימים?
האם אתה חש הפרעות ומצבים נפשיים בלתי תקינים? כסיסת צפרניים, מריטת שערות, מציצת אצבע, גירוד, טיקים, קנקים, או תנועות אחרות קבועות?

בהצלחה.
נשמח לשמוע על המסקנות של החקירה
יהיה מעניין

אוהב
הושיעה

מי הרופא? האחד, המרפא לשבורי הלב... מי יתן ונמצא אותו. עכשיו.

שלום ירוחם (ומזל שאנחנו אחרי הכנס, כך שיש גם פנים וקול לניק).

תראה, אני כן הלכתי לפסיכולוג שמתמחה בנושא הזה, והוא כן אבחן אותי כמכור, אבל מבחינתי זה לא הסיפור. אסביר את עצמי: הראש שלי חולה, לא הרגל, לא היד, לא הבטן. ומכיון שהמחלה שלי בראש, אז יש לי בעיה. יש ימים בהם ברור לי שאני מכור, גם בלי שהייתי אצל פסיכולוג, ויש ימים שלמרות הכל אני חושב לעצמי שאני לא מכור. אני מספר לעצמי הרבה סיפורים (החביב עליי בתקופה האחרונה הוא הסיפור לפיו "נגמלתי"), העיקר להמשיך את השקר.

נכון שאבחנה של איש מקצוע יכולה להועיל, אבל מהנסיון שלי (ושל חברים רבים אחרים) זה לא עובד עד שזה לא מגיע מבפנים.

נקודה נוספת ברשותך. הרעיון של הפוסט הזה לא היה לגבי הדיון הפרטני של האבחנה הספציפית האם אני מכור, אלא האם בכלל יש דבר כזה התמכרות למין. אני מכיר אנשים שטוענים בתוקף גדול שאין דבר כזה. לאנשים כאלו אני אומר: יתכן שאתם צודקים, אבל עדיין לי עוזר לחשוב על עצמי במושגים של מכור, ולהחלים באותם כלים שעוזרים למכורים.

נהנתי לקרוא את הפוסט למרות שהוא קצת עמוק מידי לדעתי...
רק רציתי להוסיף משהו קטן.
הייתי בכנס לפני שבוע שם היה דוקטור שחקר את הנושא לעומק ממש, יש לו ממצאים מדהימים
שמוכיחים כי זה התמכרות והכול!
אההה, אז למה המדע לא מגדיר את זה כהתמכרות?
פשוט מאוד, כסף!
אני יסביר- אם יגדירו זאת כהתמכרות ואמרנו שאחד בערך מכל עשרה נופל בזה אז יוצא שנצטרך תקציב מאוד גדול להתעסק בזה.
ואין למדינה כסף לכך, חוץ מזה שכל התרבות המערבית תקרוס בעקבות זה... (כתבתי הרבה יותר מכך אבל נמחק הכול אז כתבתי בקיצור)
זהו, מקווה שלא בזבזתי את זמנכם בקריאה זו, ואם כן סליחה.
אוהב, אח.

תודה מודה. בזכותך יש לנו כאן שירשור מוצלח במיוחד.

אני לא מבין למה חייבים הגדרה מדויקת? מה זה מוסיף? גם לו נניח שבמקום מכור או חולה נקרא לזה ש"העסק לא תקין", התוצאה שווה. הדמיון שלי מעביר את זה ל"איך נקרא לאלוקים"? אחד יקרא לו בורא עולם אחד אלוקים ואחד הקב"ה. מה שברור זה בהשוואה לכאן שדברים שהיו אמורים להתנהל בצורה נורמלית לא מתנהלים.

דוגמא אחת שעדיין לא הכנסתי לצעד 1 ואני מנצל את ההזדמנות כאן, אני חושב שזה הי'ה סוג של "תחתית" בשבילי. צפיתי בפורנו בשעות כמו 3:00 לפנות בוקר בעוד אני עם התינוק החמוד ישן על הידים שלי.
השתגעתי? נולד תינוק חדש ב"ה. יצא אל אויר העולם בקדושה ובטהרה. הוא בסך הכל בן כמה שבועות בלבד! ואני לא יכול לחכות עד שאחזיר אותו ללול ורק אז לצפות?! אני לא יכול להתאפק אפילו רבע שעה?!
לזה אני קורא שהעסק לא תקין / שאני מכור / שאני חולה / שאני מה שתרצה.

בס"ד
נפלא! פשוט נהניתי לקרוא
לא משנה ההגדרה, העיקר שזה עובד בשבילי
תודה סוד

סליחה על ה"חפירה" לאורך הפוסט.
אני יודע שמי שחופר מגיע לעומק.
כאדם שחי עם מסכה חלק גדול משנותיו ובחר עם התחלת התכנית לדבוק באמת (וזה בהחלט לא קל בשבילי), נראה לי שהתחלת מסע כזה עם הגדרה שגויה, היא החלפת מסכה.
בהחלט מסכה טובה וחיובית אבל עדיין מסכה.
בשלב הזה, ברור לי שהתכנית תביא אותי למקום טוב, אבל, לי חשוב כרגע לגלות את המקום בו אני נמצא.
הבנתי, שיש כאלה שהעניין לא חשוב להם.
אולי אני הבעייתי (כרגיל  :D)
אוהב,
ירוחם

מסכים בהחלט עם משוחרר והעברי.

ולירוחם - והסתייגות קטנה מדברי הקודמים:
כשהגעתי לכאן אף אחד לא אבחן אותי כמכור - ייתכן שזה אף היה מבריח אותי.
למרות שזה מאוד מעניין לדעת במה אני חולה, וכמה כאלו יש בעולם, ואיך זה מגיע וכולי וכלי...
אבל היה חשוב לי וכיום חשוב עוד יותר להתמקד בהחלמה ולא בעבודת מחקר על המחלה.

פשוט ראיתי כאן חברים יקרים שסבלו מאותה בעיה שאני סבלתי ומצאו פתרון !!!
אנו קוראים לזה "התמכרות" - מצדי תקרא לזה "זיגי", לא אכפת לי - העיקר להפסיק לסבול !!!

וכמו המשל שנכתב כאן בתחילת דרכי:
כשאני הולך לתחנת דלק ורואה שכשממלאים דלק ברכב - הרכב נוסע,
אני לא שואל שאלות או חוקר איך זה קורה ומדוע דווקא דלק גורם לרכב לנסוע ולא משהו אחר,
אני פשוט ממלא דלק ונוסע !!!

ראיתי פתרון שעובד - וזה עבד גם בעבורי !!!
אסירותודה.

בהחלמה

לירוחם:
לפני שהגבתי עברתי על כל ההודעות שלך בפורום, (יש כזה אפשרית)
אתה יכול רגוע אתה מכור 100 %
חבל על הזמן שלך, תתמקד בהחלמה, אסירות תודה שהיית בכנס, פגשת חברים וכו' נראה לי שהבנת בדיוק מה התוכנית ומה הן הפעולות,
אתה נמצא בדרך הנכונה כלפי מעלה, כל השאלות האלה רק מכשולים בדרך,
שבלשון התוכנית אומרים "שזה תוכנית פשוטה שלאנשים מסובכים"
שיהיה לך יום נקי ומפוכך, אוהבים

היי ירוחם
אל תדאג אתה ממש לא בעיתי
אתה שואל שאלות שכל אחד מאיתנו
כולל אני וכולל כל אלו שענו לך פה
שאלו
אם תשאר פה עוד הרבה זמן
תגלה לבדך שהתשובות לשאלות הללו
מגוונות ורבות אבל בכלל לא חשובות
וכשהבא אחריך ישאל אותם שאלות
תוכל להפנות אותו לפוסט החשוב שלך
לי אישית עדיין אחרי שנה פה יש מלא שאלות לא פתורות לגבי מצבי
לגבי איךהגעתי למצב הזה ומה זה המצב הזה בדיוק
פה זה לא המקום לקבל את התשובות
כשאדע איפה מבטיח לפרסם
בהצלחה לך

תודה לכולם על ההתייחסות הרצינית.
אבי, קרוב לוודאי שאני מסכים עם האבחנה שלך והיא מחזקת אותי מאוד בדרך לגילוי האמת על עצמי.
אני רק שואל, על סמך מה קיבלת את ההחלטה, אינטואיציה?
בחקירתי, גיליתי, שיש מדדים ברורים(אפרסם אי"ה פוסט בעניין), למה לא מתייחסים אליהם בתוכנית (או שכן ואני לא יודע)?
לדעתי, אני הקטן, חשובה ההגדרה למספר עניינים.
אלכוהוליסט יודע בבירור שאסור לו לשתות, גם לא כוסית קטנה. אדם שנוהג להשתכר, צריך להפחית בשתיה, אך עדין מותר לו לשתות יין בקידוש.
אם תגדיר אותו בטעות כאלכוהוליסט, תפגע לו באיכות החיים ואם הוא יהודי, כנראה גם בקיום המצוות.
להגדרה כסקסהוליסט יש השפעה רחבה, מכור צריך לקבל על עצמו הרחקות מעבר לנדרש מאדם רגיל ולפי מה שהבנתי מהפורום, הקשר הזוגי מתנהל בצורה שונה, לא טבעית (לאדם רגיל) וקראתי פה על נשים שנפגעו כתוצאה מאותם גדרים (שבהחלט ראויים למכור).
כמה פעמים קראתי פה בפורום הצהרות "אני מכור ולכן....(הגבלות שונות ומוצדקות)". אני רק שואל ואם אתה לא, למה לסבול? למה לגרום סבל מיותר לאחרים?
אם אדם מגדיר עצמו כמכור ובפועל הוא רק חוטא (וברור לי שיש כאלה), הוא פוגע, ללא צורך, בו ובסביבתו.
אם יש לי רכב דיזל, לא נראה לי שתדלוק בבנזין זה מה שאני צריך, למרות שזה עוזר לרבים אחרים.
אוהב את כולכם,
ירוחם

ירוחם היקר,

אף אחד לא אומר לי מה אסור לי או מה מותר.

יש כאן המלצות בלבד.
אם אני ארצה לחיות חיים מפוכחים ושפויים כדאי לי להקשיב להמלצות.

ושוב - אני לא מגדיר את אף אחד ולאף אחד.
כאן - כל אחד מגדיר את עצמו.

אני מגדיר את עצמי כסקסוהוליסט מכיוון שאני מתנהג בצורה מסויימת כמו שאחרים שהגיעו לכאן לפני מתנהגים והם אומרים על עצמם שהם סקסוהוליסטים.
אז אני עושה אחד ועוד אחד ומגיע לשתיים.

כאשר אני מרגיש סבל או מרגיש שאני מתנהג בצורה שמפריעה לי או לאחרים ורוצה שינוי - אז אני מתייעץ עם המאמן האישי שלי או עם חברים אחרים שחווים את אותם דברים בדיוק.
אם ארצה בשינוי המיוחל  - אשמע לעצות.
זו בחירה שלי בלבד.

בהחלמה

מדי עמוק בשבילי.

אני מתחבט בשאלה הזאת כל בוקר, וכנראה עד לסוף החיים, כמו שמישהו הביא פה במסר מאחד שנקי 21 שנה.

אני בעיקר מתחבט בשאלה הזו, בגלל שמכור זה משהו לכל החיים, וקשה לי עם זה אני רוצה לגמור את הבעיה כאן ועכשיו.

קל לי יותר כשאני מגדיר את עצמי כמכור או כסקסהוליסט, זה מקל עלי מאוד את עשיית צעד אפס בכל רגע ורגע, אני משתדל להימנע מכל מושג הכי קטן שקצת קרוב לתאווה, כך שקל לי יותר להתגבר עליה.

למשל הייתי אמור לפגוש מישהו היום במפעל שיש שם המון בנות, כל פעם שנכנסתי הייתי מתמלא בסוג מסויים של תאווה, הייתי פתאום שונה שם, זה לא מקום פעיל וכולם עלי.
אבל ביקשתי ממנו שייצא החוצה, כי ידעתי שאני מכור, ולא רציתי לטעום אפילו יין מקידוש, ולכן היה לי קל יותר.
אני באמת חושב שמכור לאלכוהול שעושה את התוכנית היה נמנע גם מיין של קידוש.

לכן אני כל יום נהיה מכור רק להיום, ככה גם לא ממש לוחץ לי מה יהיה מחר.

נניח שאני לא אלכוהוליסט (סתם שיכור כרוני) שהגדיר את עצמו כאלכוהוליסט. מה הרווח ומה ההפסד? הרווח הוא כמובן חיים שפויים (גם בלי אלכוהול וגם עם חיבור קבוע לאלוקים), וההפסד הנורא הוא לעשות קידוש על חלות במקום על יין.

כעת נניח שאני אלכוהוליסט שמגדיר את עצמו כלא אלכוהוליסט (כי אני מתחבט בשאלת המליון דולר ולא רוצה להיות "לא כנה" עם עצמי). מה הרווח ומה ההפסד? הרווח העצום הוא שאני יכול לעשות קידוש בליל שבת על יין! ההפסד הוא שאני שוכב כעת בתוך שלולית שנוצרה מהשלג והילדים זורקים עליי אבנים ומתיזים עליי בוץ.