ברוכים הבאים, אורח

גישה התובעת שדחף טבעי ימלא תשוקות לא-טבעיות. (ציטוט)
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: גישה התובעת שדחף טבעי ימלא תשוקות לא-טבעיות. (ציטוט) 566 צפיות

גישה התובעת שדחף טבעי ימלא תשוקות לא-טבעיות. (ציטוט) לפני 10 שנים, 9 חודשים #50260

  • יגל לבי
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • בוראי, אני חסר אונים ! אנא עזור לי.
  • הודעות: 166
ציטוט מהספר הלבן,

כשאנחנו מנסים להשתמש באוכל או במין כדי להפחית בידוד, בדידות, חוסר ביטחון, פחד,
מתח או כדי לכסות את הרגשות שלנו, לתת לנו הרגשה שאנחנו בחיים, לעזור לנו לברוח,
או לספק את הרעב הרוחני שלנו, אנחנו יוצרים תיאבון לא-טבעי שמנצל לרעה את הדחף
הטבעי ומתעלל בו. לא זו בלבד שהוא אינטנסיבי יותר מהטבעי אלא הוא הופך למשהו
שונה לגמרי. האכילה והמין נכנסים לממד שונה; נכנס בהם דיבוק של מרכיב רוחני לא-
טבעי.
מכאן שההתמכרות היא לתאווה ולא רק לחומר או למעשה הגופני. תאווה – הגישה עצמה
– הופכת לגורם שולט בהתמכרות. סוף ציטוט

חברים אתם יכולים לפשט את הנזכר לעיל ? ? ?

בעניין: גישה התובעת שדחף טבעי ימלא תשוקות לא-טבעיות. (ציטוט) לפני 10 שנים, 9 חודשים #50272

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
אנסה.

האם מין הוא דבר רע? האם אוכל הוא דבר רע? נמשיך הלאה: האם סכין הוא דבר רע? האם חומר נפץ הוא דבר רע? ובכלל, למה פרס נובל (לשלום) נקרא על שם מי שגילה את הדינמיט? הרי בגלל ההדיוט הזה נהרגו ברחבי תבל מאות מליוני בני אדם חפים מפשע.

רגע, בעצם כשחושבים על זה, אין שום דבר שהוא רע מוחלט או טוב מוחלט. הרי עם הסכין אפשר להשתמש כדי לחתוך חלה בשולחן שבת, או כדי לרצוח מישהו. גם הדינמיט הומצא כדי לחפור בבטן האדמה ולפוצץ סלעים כדי להגיע למכרות הפחם, אבל מהר מאוד היו מי ששינו את הייעוד של זה והחלו להשתמש בחומר נפץ בפצצות.

עכשיו נחזור למין. האם הדחף הטבעי למין הוא טוב או רע? כמובן התשובה תהיה שאם משתמשים בו נכון אז הוא טוב ואם משתמשים בו לא נכון - הוא רע. אבל הסיפור של ההתמכרות הוא כבר אחר. זה כבר לא סתם שימוש לרעה בדחף למין. אדם שאינו מכור שהחליט לבגוד באשתו הוא אדם שעשה מעשה רע. הוא לקח את הדחף הטבעי למין והשתמש בו בצורה רעה. זה כמו אדם שמשתמש בסכין כדי לרצוח.

אבל אצלי זה משהו אחר לגמרי. המין הוא בכלל רק אמצעי, אבל הוא לא מטרה. המין התעוות לחלוטין. זה כמו להשתמש בסכין בתור מברג או משהו כזה. במקרה כזה, הסכין הוא כבר לא סכין, והשימוש בו לא באמת שייך לטוב או רע.

המעבר משימוש רגיל (טוב או רע) להתמכרות פירושו מעבר ממצב בו המין הוא מטרה למצב בו המין הוא אמצעי למשהו אחר לגמרי. אנסה להסביר את זה על אוכל כי כך זה יותר קל לנו להבין. אוכל במהותו תפקידו להשביע את הרעב הגופני שלנו. נכון, לפעמים אנחנו משתמשים בו גם בגלל שאנחנו רוצים להינות מארוחה טובה בזמן שאנחנו לא רעבים, אבל זה עדיין אוכל. מה נאמר לאדם שיגיד לנו שהוא לא אוכל בגלל שהוא רעב או כי הוא אוהב אוכל אלא כי כאשר הוא אוכל - הוא שוכח את הצרות שלו? הרי ברור שהמצב הזה הוא לא הגיוני. זה אומר שהוא משתמש בדחף טבעי (אוכל) למשהו אחר לגמרי שלא יועד לכך בכלל (והוא גם לא טבעי, כי אדם רגיל אמור לדעת להתמודד עם הבעיות שלו ולא לחנוק אותן).

זה מה שאנחנו עשינו עם המין. כבר לא מדובר על יופי, על אישה או על מין בעצמו, כל אלו אצלי הם רק אמצעי לשחזר את הרגשת האופוריה ("היי") שאני חווה כאשר אני משתמש בתאווה. לכן ההתמכרות היא אכן לא למעשה עצמו אלא לתאווה - למרכיב הלא פיזי הקיים בתוך המעשה של השימוש בתאווה.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: גישה התובעת שדחף טבעי ימלא תשוקות לא-טבעיות. (ציטוט) לפני 10 שנים, 9 חודשים #50285

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
הזכרת לי שכתבתי על כך בעבר: forum.gye.org.il/index.php?topic=3125.msg33104#msg33104



הספר הלבן: "תאוה - גישה התובעת שדחף טבעי ימלא תשוקות לא טבעיות"


אני מכיר מישהו שהיה מאוד אוהב פופקורן. בעצם, הוא היה חולה על פופקורן. מכור.
תמיד היה מוצא נחמה, פורקן, ערך, וחוויה אישית פנימית, באכילת פופקורן. ברצינות. (הסיפור אמיתי, הפרטים קצת שופצו...)
הוא היה בא הביתה מיום קשה ועמוס בחוויות, הוא היה אומר "אני חייב עכשיו פופקורן".
יום אחד הוא החליט שהוא עושה דיאטה, כי הפופקורן עלה לו בכמה קילואים... זה לא עזר. מרוב שהוא עשה דיאטה ולא אכל כל היום,
נחשו מה? הוא פיצה את עצמו בפופקורן. וכשהוא ראה שהוא אוכל שוב, הוא כל כך התבייש עד שהוא ברח לפופקורן וגמר את כל החבילה...
זכורה לי פעם אחת, שהוא קנה פופקורן לכבוד שבת... ובוא טעם את זה ביום שישי מדין 'טועמיה חיים זכו'...
ואז, הוא החליט שבאמת חבל יהיה להמשיך ולאכול כל הזמן פופקורן, אז הוא גמר מהר את כל החבילה, כדי שלא יישאר כלום לאחר כך...
לפעמים הוא היה תוהה, מה עושה לי את זה כל כך בתירס הנפוח הזה? מאיפה זה נובע? וכדי להדוק את המניעים הוא היה שוב קונה חבילה של 7 שקל... זה לא עזר. הוא שכנע את עצמו שזה בעצם אויר ולא אוכל. אבל אז החליט, שאם זה אויר אז מה הבעייה?!

אז ברור שיש הרבה אנשים עם דחף טבעי לאכילת פופקורן. בוודאי שיש. זה מותר. וזה טעים וזה עונג שבת.
אבל מי שמחפש בפופקורן ערך מוסף, חוויה רוחנית, אז באותה אכילה שלשני זה מצווה, עבורו זו אובססיה לא בריאה. זו מחלה.
כי הוא מנסה להרכיב תשוקות לא טבעיות (בעומק, חיפוש של אלוקים) על הדחף הטבעי (בעומק, מלוח זה טעים)

הפתרון,
בהחלט לא להפסיק לאכול פופקורן. חלילה. מה יהיה עם עונג שבת? ואם אמא שלו תכבד אותו בפופקורן, הרי זה כיבוד הורים דאורייתא לאכול!
רק מה, נצטרך לעבוד על המניעים להרגל מוזר זה. לחפור עמוק. מה גרם לו לצרוך את סם הפופקו הלזה.
אולי נגלה, לחץ, פחד, חולשה, טינה, אגו, שנאה, שנאה עצמית, אולי כשל פיזי, פסיכולוגי, רוחני,
כל אלו הובילו לחוסר שקט וצורך בתלות. אז הוא נתלה בגרגרים הזהובים העטופים בלבן...
כל פעם שידידנו לא מצא מרגוע לנפשו, השקית המרשרשת והפסיסים הבהירים סיפקו לו נחמה...

כשנטפל בשורש הבעיה, ונכניס את אלוקים חיים בכל חלק מת שבנו, אז נקווה לזכות למלא באלוקות את התשוקה הלא טבעית!
אלוקים הוא כל יכול. הוא יכול לפתור לנו את כל הבעיות. באורו נראה אור. השלמות של הבורא משלימה כל חלק פגום באופי.

כשזוכים לאיזון הנכון, לפרופורציה המדוייקת, אז אפשר לחזור כאחד האדם (ובלבד שאנו מחוברים לה' ואוכלים פופקורן מהסיבות הנכונות...) ולהנות משקית פופקורן חמה וטריה... למלא את הדחף הטבעי.

מי יתן ונמצאהו עכשיו... וכל התשוקות העל טבעיות שלנו ימולאו על ידי העל טבעי שבבריאה, על ידי אבא.
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...

בעניין: גישה התובעת שדחף טבעי ימלא תשוקות לא-טבעיות. (ציטוט) לפני 10 שנים, 9 חודשים #50358

  • יגל לבי
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • בוראי, אני חסר אונים ! אנא עזור לי.
  • הודעות: 166
תודה תודה סוד, ממש פישטת את המושגים פירקת את הטקסט המורכב !

הושיעה, הצעת כבר את הפתרון . ציטוט

כשנטפל בשורש הבעיה, ונכניס את אלוקים חיים בכל חלק מת שבנו, אז נקווה לזכות למלא באלוקות את התשוקה הלא טבעית!
אלוקים הוא כל יכול. הוא יכול לפתור לנו את כל הבעיות. באורו נראה אור. השלמות של הבורא משלימה כל חלק פגום באופי.

סוף ציטוט

א.)  הייתי כבר בשלב הזה של מלא בדביקות אלוקית הייתי הכי הכי בהתמדה הכי הכי בתפלה ודווקא משם נפלתי.

ב.)  אתה מציע שנמלא את עצמינו באלוקות , זאת אומרת למצוא פופקורן מסוג אחר ? אם הבעיה היא טינה וכדו' במקום לברוח  אמו אמורים להתמודד עם זה האם אלוקות כן מותרת בשביל בריחה מהתמודדות ?

בעצם שאלה "ב" כבר עונה לשאלה "א"
אולי זוהי הסיבה שנפלתי משם, כי ברחתי לשם, התמלאתי בכ"כ הרבה אלוקות בצורה בלתי מאוזנת  והופס כשזה לא פתר את הבעיה מצאתי לעצמי את חיי המין..........................

אבל שאלה "ב" ?
נערך לאחרונה: לפני 10 שנים, 9 חודשים על ידי .

בעניין: גישה התובעת שדחף טבעי ימלא תשוקות לא-טבעיות. (ציטוט) לפני 10 שנים, 9 חודשים #50367

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
שלום יגל היקר,

גם אני הייתי בשלב הזה של הדבקות. מלא באור. עד שמרוב אור נשברו לי כל הכלים...

אז אין חולק שאורו של אלוקים הכל יכול הוא היחיד שיכול להביא לפיתרון. ואין ספק שכל זמן שאנחנו נופלים זה אומר שאיננו מצליחים להחזיק את אורו ית'. אם מטעם שאנחנו בחושך אם מטעם של ריבוי אור המסנוור ומעוור ונדמה גם כחושך. מה הפיתרון?

אינני יודע. אבל בשנה שאני כאן דברים זזו. התקדמתי. והאורות שלי קיבלו כלים.

אוהב
הושיעה
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.41 שניות

Are you sure?

כן