כל מי שהלך לקבוצת תמיכה או השתתף בקבוצת תמיכה טלפונית או אפילו הלך לפגישה עם פסיכולוג מכיר את הפחד של "מה יקרה אם מישהו יראה אותי?", "מה יקרה אם מישהו יזהה אותי?", אוי ואבוי.

אז אני קצת מוזר (לא רק בזה...). אני דווקא חיכיתי כל הזמן לפגוש סוף סוף מישהו שאני מכיר. שמישהו יזהה אותי סוף סוף ויקרע ממני את המסכה הזאת שאני הולך איתה. שלפחות אדם אחד שמכיר אותי מהחיים הרגילים שלי יידע שאני מכור למין. אתם בטח לא מבינים למה לעזאזל זה טוב. התלמידי חכמים שבינינו כבר מצטטים את הפסוק "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" שפירושו: אשריו של מי שחטאו לא התגלה. אוקיי, אבל אצלי זה שונה. אצלי המסכה והחבאת המחלה במשך כל השנים, היו אחת הסיבות המרכזיות לכך שהמחלה התפשטה למימדים המפלצתיים שלה.

זה לא רק הענין של הפחד לבקש עזרה, זה דווקא החלק הקטן בכל הסיפור. העיקר הוא מעגל הקסמים המטורף אליו זה הכניס אותי. אני חי חיים כפולים שלא יכול להיות שני חיים הפוכים יותר אחד מהשני. באחד אני אבא גאה, בעל מסור, עובד מוצלח בחברה טובה, אדם ירא שמים, מוכר לחברים מבית הכנסת כאיש רציני שדעתו חשובה בנושאי הקהילה, ואילו בחיים האחרים - אלו שרק אני יודע עליהם - אני סוטה מין, בוגד, נואף, אדם המבזבז שעות אין ספור על פטנזיות מלוכלות שמתאימות לאנשים בשפל המדרגה, והכי גרוע: אני לא יכול להפסיק את זה.

והחיים הכפולים האלו הטריפו אותי! רגע אחד חשבתי שעדיף לי לעזוב את כל החיים מאחריי, לברוח לסוף העולם ולממש את כל הפנטזיות שלי, וברגע האחר הרגשתי שאני חייב להפסיק את כל הטירוף ולהיות יהודי ירא שמים ואיש משפחה למופת. וכמה שלא ניסיתי להתיר את סבך הקשר, הדברים רק יותר הסתבכו ולא ראיתי שום מוצא החוצה, מה שגרם לי להמשיך להסתבך, ולהמשיך לנסות לצאת, ולהמשיך להסתבך וכן הלאה.

והבדידות, הו הבדידות, כמה היא קשה. מי יבין אותי? מי יוכל להאמין שאין לי שליטה על עצמי, שלמרות מי שאני נחשב, המציאות היא שאני מכור, עבד נרצע לתאווה.

נכון, היה את הפורום ואת הקבוצת תמיכה, וכל ידידיי הנפלאים שסוף סוף הבינו מה עובר עליי, אבל זה לא הספיק כי כולם הכירו רק צד אחד שלי. זה היה נפלא לחלוק תובנות על התאווה עם מכורים כמוני, אבל זה לא מספיק. רק אדם שמכיר את שני הצדדים של המטבע יכול באמת לדעת כמה היא שווה. רק אדם מכור שמכיר אותי גם בחיים הרגילים שלי יוכל להבין באמת מה עובר עליי. אז התפללתי שאפגוש אחד כזה. וה' שמע את תפילתי.

ואני לא אומר "אוי ואבוי" שמישהו מכיר אותי אלא להיפך. אני מאושר שסוף סוף הסוד הגדול שהיה אויב מספר אחד - נחשף. זהו, אין יותר מסכה, פורים נגמר. כעת יש לי לפחות אדם אחד שכאשר אני מספר לו על הרגשות שלי הוא מבין אותי באמת משני הצדדים. כשאני מספר לו על הכאב לב כאשר אני מוסר שיעור תורה, הוא מבין באמת את שני הצדדים: הוא יודע שאני מכור ומבין כמה זה הזוי להגיע למסור שיעור תורה אחרי כמה שעות בזבל, וגם מבין שבעצם מתאים לי למסור שיעור תורה למרות העובדה שאני מכור.

עבורי, זהו שלב נוסף בשחרור מההתמכרות. תודה לך ה' על כל מה שעשית עבורי, ותודה לך ה' היקר, אבא אוהב ודואג על כך שסובבת את הדברים שסוף סוף מישהו יגלה אותי. תודה.

תודה רבה על השיתוף.

זלמן. דבריך שיצאו מהלב נכנסו לליבי. תודה על השיתוף.
מזדהה עם כל מילה

זלמן יקר,
תודה רבה על המילים, שכמו שכתבו נכנסים אל הלב..

המחשבות אצלי כרגע רצות..
אם כל האנשים שקרובים אלי היו יודעים על זה, אולי באמת היה יותר קל לי מבחינת זה שאני לא חי חיים כפולים וחיי שקר יותר.

מצ שני הבושה הגדולה שיהיו אנשים שלא יבינו ורק יזלזלו.. רק המחשבה עלזה גורמת פחד.

אני אישית שיתפתי חבר ילדות שלי בבעיה עוד לפני שהתחתנתי.. ומוזר שכבר אז אמרתי לעצמי ולו שמגיע לה מישהו יותר טוב ממני..

שלום לכולם
גם אני מאוד מזדהה עם החשש מהחשיפה,
לפני שהלכתי לקבוצה שיגעתי את ר' יחזקאל
וגם הבעתי חששותי כאן בפורום,
מה יהיה אם אני אפגוש מישהו מוכר?
אם לקוח שלי יהיה שם, מיד הוא מבטל הזמנה,
ואז יתגלה הסוד, ותלך לי הפרנסה,
ועוד מחשבות ריכוז עצמי כאלו ואחרות.
בסוף ארזתי אומץ והתקשרתי לקו החם של SA
עדיין בלי נכונות להגיע, אז הפנו אותי לשיחת ריכוך ,
ואולי פגישה בארבע עינים, עם חבר SA בעיר מגורי,
אני מתקשר ומתגמגם ועד שתפסתי אומץ לדבר נורמלי,
אני מזהה את הקול של... חבר שלי מהכולל לשעבר,
ניתקתי מגע, אחרי 10 דקות קיבלתי אומץ והתקשרתי שוב והזדהתי...
שנינו שמחנו לא להיות לבד, ובזכותו הלכתי לקבוצות, ואני שמח על כך,

אני עדיין חושש מהחשיפה, אבל היכולת לחיות בלי מסכה היא מתנה נפלאה,
המחלה מבודדת אותנו מהאישה מהחברה מאלוקים ומעצמנו,
היכולת שלנו ליצור קשרים אישים בלי "הסוד" שלנו,
היא הצעד הראשון במסע אל עבר התקווה,
תודה
מוטי

אהבתי מאד, זלמן.
דבריך כמו תמיד, עמוקים ועוזרים לחדור עמוק יותר לתוך עצמינו.
תודה

תודה רבה על הפרגון.

אותי לימדו שיותר ממה שבעל הבית עושה עם העני - העני עושה עם בעל הבית. אז תודה לכם על ההקשבה.

זלמן

זלמן,

הכתיבה שלך מתוקה מדבש.

אני רוצה לחלוק איתכם שתי חוויות דומות שהיו לי.

1) לפני כ-5 שנים, הצטרפתי לשירות שסיפק אתר נוצרי בארה"ב שנקרא covenant eyes - ברית עיניים. השירות אסף את הלוג של התארים בהם ביקרת והעביר אותם לחבר שלי. אותו חבר גר בארה"ב בזמן שאני הייתי בארץ, כך שלא היה לי מפגש קבוע איתו. עם הזמן ביקרתי פה ושם באתרי טומאה למינהם. בהתחלה "כאילו בטעות, ואחרי שזה עבר ללא תגובה מצידו התדרדרתי. אחרי חודשים רבים לפתע אני מקבל ממנו מייל המעיר לי על אוסף הזיהום שהוא מוצא ברשימת האתרים בהם ביקרתי.
זה היה יום די דרמטי בחיים שלי, הנה נחשפתי. בדיוק כמוך, הרגשתי שמחה עצומה, שהנה יש לי ידיד שיעזור לי. כתבתי לו מייל נרגש, וזעקתי לעזרה.
לאחר כחודש בעקבות במהלך ביקור בארה"ב, נפגשתי איתו, והוא אמר לי שהוא לא יכול להמשיך את הקשר ביננו.  הוא אמר לי שהוא התיעץ על כך עם רב ולדעתו אין רפואה למכתי....!!

אותו ידיד יקר, שמאז נותק הקשר עימו, יכל לעזור לי, הוא יכל לחסוך ממני 5 שנים של נפילות.כעת כשאני נזכר בזה יש לי הרבה כעס עליו. הגם שאני מתאר לעצמי שהוא לא יכל להכנס לנעלים שלי.

מסקנה: אל תרוצו לשתף ידידים בחיים האפלים שלכם. תחשבו טוב טוב ותודאו שידידכם הוא בעל דעת רחבה מספיק שיכול להכיל אתכם ולסייע לכם.

2) לפני שנתיים התקשרתי לקו החם של 'עצת נפש', מספר השיחות גלויות עם בחור בשם נתן נתנו לי פרספקטיבה שונה לגמרי על הבעיה. הם  עזרו לי לרכוש כלים להתמודד עם הבעיה. למעשה המלחמה האמיתית שלי התחילה מאז. ומאז התחלתי לראות יותר ויותר הצלחות וצבירה של תקופות נקיות. הבעיה עם ארגון עצת נפש היא הזמינות הנמוכה של המדריכים. מהבחינה הזו אין כמו הזמינות בפורום כאן. 

לMOVED
יתכן שאתה לקחת חבר שאינו מכור, ולכן הוא ניתק את הקשר, אבל אם הוא מכור כמוך, לא נראה לי שינתק את הקשר שלך איתו, כי הוא באותו סירה.
בדרך אגב על האתר שאמרת, יש היום את WEBCHAVER שעובד באותה שיטה, ואתה יכול לצרף את הפילטר-גבאי של שמור את עניך שהוא יעבור על האתרים בהם ביקרת; ועוד משהו הם מתכוננים בקרוב לעבור לעברית כך שיהיה יותר קל.

משה מנסה,

נכון מאוד, המסר בדברי הוא שמי שרוצה להחשף לחבר עדיף, לדעתי, שימצא חבר מהפורום שיבין לנפשו. אבל כמו שזלמן הזכיר זה לא יחבר את החיים הוירטואליים עם החיים האמתיים. אם יש בנמצא חבר מהחיים שאתה יודע שמבין לנפשך בוודאי שזה עדיף. אבל המצלתי היא להזהר בזה, ולבחור בחכמה את החבר.
דרך אגב בזמנו ידידי לשעבר הוא זה שהציע לי להצטרף אליו כחברותא ולקבל את הלוגים שלו. אז היה מקום סביר להאמין שהוא מתמודד כמוני, ובכל אופן בעת צרה הוא נטש אותי לאנחות.

אבל היום יש לי אתכם
שבת שלום