השעות נוקפות ומצטרפות לימים, הימים נעשים שבועות והן נהפכים לחודשים, פתאום שוב אתה שם לב איך עברו שלשה חודשים מלאים, ואתה עדיין רחוק מלהתחיל לטפס, המחשבות שלך עדיין תפוסות באיך כמה ומתי לספק את הרצונות שלך, המח שלך מרוכז במילוי התאוה, המוח שלך אינו פנוי כדי לחשוב את המחשבות הנכונות שיובילו אותך למעלה, למעלה בחיים, למעלה בתפקיד, ולמעלה ברוחניות, וממילא בהכרח אתה נשאר למטה, אתה מגלה לפתע שהיו כמה וכמה תחנות בדרך שהיוו עבורך סוג של מקפצה לעוד שלב בחיים, אבל אתה היית עסוק וטרוד בלמוצא עוד סיפוק ולא שמת לב לתחנה הנפלאה הזו, הדבר שובר את ליבך, מדכא אותך, ונותן לך את התחושה שחייך כבר אבודים!
אמנם הנחמה היא שאולי מפה [שמור עיניך] תצא הבשורה, אבל פשוט לכולנו שהעבודה העיקרית היא שלך!!!!!

חברים יקרים!!
רבים וטובים מכם הציעו לי להתקשר אליהם, לשוחח איתם, לשפוך את הלב בפניהם, ואולי כך להקל עלי.
צדיקים אתם, וד' יברכך אותכם.
אני מחליט כמעט כל יום שמחר אני מתקשר, אבל אז.... אז יצר הרע שולח לי הזדמנות למשהו ששנים חלמתי
ואני אומר לעצמי
עוד יום אחד!!!
אבל כמו שהתחלתי, היום מצטרף ל"עוד יום", והוא ל"יום נוסף - ואחרון".
וכבר עברו כמעט שבועיים.
אני מבקש ממכם, אל תתיאשו ממני.
בסוף, אני בטוח!!!
אתקשר.
אני לא מתקשר אך ורק מחוסר כח, מחוסר עוצמה, ומחוסר חשק.
אבל היום הזה יבוא, אני בטוח בזה.
תשמרו לי את הזכות אצלכם.
תודה רבה לכם.

אוהבים אותך אהרון
תתקשר כשתרצה
אסירות תודה שכתבת הפוסט הזה, יש אנשים שמתייאשים ונעלמים

יש היום קבוצה טלפונית למתחילים בשעה 10. אתה מוזמן להתקשר.
לא חייבים לדבר, אפשר להישאר בהשתקה ולהקשיב. הפרטים כאן: http://forum.gye.org.il/index.php?topic=2133.0

לא יודע מה להגיד לך,
אבל אם המחלה שלך רוצה עוד פעם להשתמש, תוכל ללכת להשתמש אפי' שדיברת עם חברים,
לדבר עם חברים לא אומר שאתה מפסיק ליפול, זה חלק מתהליך החלמה,מקווה שלא כתבתי שטיות,
אוהבים

ברור שאתה צודק, אבל בלי להתחיל לדבר עם החברים אין התחלה לכלום.

כמו שכבר אמרו:
מוזמן להתקשר תמיד. רק תגיד ואשלח לך תמספר שלי..