שלום חברים יקרים.
בתקופה זו כשאני לומד בעיון את הספר הקדוש והענק מסילת ישרים של הרמח"ל,והגעתי למידת הנקיות(בלימוד לא במעשה כמובן).


כידוע לכם זה מתחיל בזהירות------>זריזות--------->נקיות.


מידת הזהירות היא לדעת מהו החטא,לדעת שהוא רע,להתרחק ולהיזהר ממנו.עד לפה הכל בסדר.נניח.


זריזות מדברת בעיקר על מצוות עשה כידוע.


והגענו לנקיות.או אוו הנקיות.
שמה הרמח"ל אומר בגדול שבמידה הזו אתה כבר לא רוצה את התאווה.אתה פשוט יודע שרק מחשבה עליה תהרוס את כל מה שהשגת ובנית ותפגע בנשמה הנקייה שלך.
מצטט:"אמנם אחר שיתרגל האדם הרגל גדול בזהירות הזו,עד שינקה נקיון ראשון מן החטאים המפורסמים,וירגיל עצמו בעבודה ובזריזותה,ותגבר בו האהבה אל בוראו והחמדה אליו,הנה כח ההרגל הזה ירחיק אותו מענייני החומר,וידביק אותו אל השלמות הנפשית,עד שסוף סוף יוכל להגיע אל הנקיון השלם,שכבר תכבה אש התאווה הגופנית מלבו,בהתגבר בו החמדה האלקית,ואז תישאר ראייתו זכה וברה וכו.."


קולטים?לא תהיה לו יותר תאווה!


האם לנו המכורים אין סיכוי להגיע למידת הנקיות??


אשמח לתגובות ולשמוע דעתכם חברים יקרים.

במסילת ישרים לא ציינת את תחילת הדרך: תורה-->זהירות-->זריזות-->נקיות וכו'. התורה היא לא רק הידע מה אסור ומה מותר, הידיעה הזו לא הפריע לי לחלל שבת בשביל תאווה באינטרנט או לעבור על איסורים אחרים. מה היא כן? נכתבו על זה ספרים, תפארת ישראל למהר"ל הוא רק אחד מהם...

אם נתרגם את זה לצעדים: צעד 2 - "הגענו להכרה כי כח גדול מאיתנו יכול להחזיר לנו את שפיותנו" - זו הכרה בלבד, לא עשינו דבר מלבד 'להכיר'. וזה המון!
צעד 3 - "החלטנו למסור את חיינו לניהולו של אלוק'" - גם לא עשינ דבר מלבד 'להחליט'. וזה המון!
אך אלוק' עדיין לא מנהל את חיינו, כשם שמי שלמד את הזהרות והזריזות במסילת ישרים אינו זהיר וזריז (אפילו אם למד את כל התורה המובאת בפרק ד' של המסילה).
ההכרה וההחלטה מגיעות לרבדים פנימיים יותר בנפש, תוך ההתקדמות בצעדים, כשם שהתורה המביאה לידי זהירות נהגית יומם ולילה במשך שנים.
עובדה כנה על הצעדים כולם יכולים לסייע בהתקדמות במסילת הישרים.

האם נגיע למדרגת הנקיות? לא יודע. האם נגיע למידת הזהירות? בוא נראה מה כותב הרמח"ל על המדרגה הזו (פרק ג'): "כי הנה חושך הלילה שני מיני טעיות אפשר לו שיגרום לעין האדם: או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל, או שיטעה אותו עד שיראה עמוד כאילו הוא אדם, ואדם כאילו הוא עמוד כן חומריות וגשמיות העולם הזה..." אדם שנמצא בחושך, דבק בעמודים ובורח מבני-אדם, מה יש לאמר לו להיות זהיר? הוא זהיר! הוא בורח מבני-אדם, ודבק בעמודים!...
לא יעזור לאדם כזה לסמוך על ראיתו, הוא עיוור.
כדי להתקדם במסילה אתה צריך להתמקד במקום בו אתה נמצא כעת: תורה מביאה לידי זהירות, לא זהירות מביאה לידי זהירות. כך גם במעבר מ'יראת חטא' ל'קדושה' - "תחילתו עבודה וסופו מתנה".
בשפת התכנית - "רק להיום".

רוב ברכה!

לא כתוב התאווה תכבה אלא "אש התאווה" 
תאווה תשאר אבל לא תבער כמו אש.
אינני ותיק כלל בפורום, אז איני יודע אם זה נכון,
אבל אתה מוזמן לשאול את הותיקים שבינינו אם התאווה אכן פחתה אצלם.
(נראה לי שכן...) 

ישנו ספר שנכתב על ידי אחד מגדולי תלמידי ישיבת מיר (בליטא) בשם "צמאה נפשי" ושם מוכיח המחבר שסדר העלייה ב"מסילת ישרים",הוא בדרך נס (מזכיר את 12 הצעדים) ולכן אין אפשרות לשאול עליו מהבנתנו וזה מסוג הדברים שכשמנסים רואים.
הספר הנ"ל יצא לאחרונה במהדורה מחודשת ומומלץ מאד.

כמה פשוט,אבל עמוק!
זהירות לא מביאה לידי זהירות..אהבתי.

אז אתה אומר שבעצם מידת הזהירות יכולה להקנות רק לאחר שנים של והגית בו יומם ולילה?

הזהירות מוקנית למי שהקב"ה ברוב חסדו מקנה אותה, ואומר ר' פנחס בן יאיר שהקב"ה מקנה את המדרגה לעוסקים בתורה.
שנים? לא יודע... כך כתבתי, אבל אני לא מכיר מדידות זמן בזה...
מה שכן ברור: הכרה על בוריה של מידת הזהירות במסילת ישרים לא הופכת אותי לזהיר, למרות שהדברים הם דברי תורה המביאים לידי זהירות. בכלל "אין התועלת הנלקט מזה הספר יוצא מן הקריאה בו פעם אחת" - גם אם זוכרים כל מה שכתוב שם.
שנים? עבודה על המידות היא עבודה לכל שנות החיים.