סיפור אמיתי.
לפני שנים, בבסיס חיל האוויר במרכז הארץ אירע גל של שריפות.
כבאי חרוץ הצליח להגיע תמיד ראשון למקום הדליקה, טיפל בשריפות במקצועיות ומנע נזק עצום.
הכבאי זכה לאותות הצטיינות בשל תפקודו המדהים והמקצועיות אותה גילה בזמן השריפות.
בפיקוד הבסיס עלה חשש שמדובר בגל של הצתות. חקירה שנפתחה גילתה שהמצית הסדרתי הוא לא אחר מאשר אותו כבאי מצטיין.
הכבאי נעצר והפאזל הושלם. מדובר בפירומן שהרוויח רווח כפול מההצתות. ראשית היצר הפירומני שבו בא על סיפוקו ושנית הוא זכה להכרה ככבאי מצטיין. לא במקרה הוא הגיע ראשון לכל אירוע...
שנים הבערתי שריפות בסביבתי, הכל בער סביבי. הבית, הזוגיות, העבודה, העסק. שנים עסקתי בכיבוי שריפות והייתי מקצועי. אנשים סביבי עמדו נדהמים (בעיקר בעבודה) כאשר ראו את כשרוני הגדול בפתרון בעיות שאחרים פחדו לגשת אליהן. הפכתי ליועץ, מומחה בלתי מעורער, בפתרון כל הבעיות, הדליקות.
הבעיה נוצרה כאשר הלהבות עלו, מטף הכיבוי הרגיל כבר לא השפיע, זרנוק המים לא הועיל והאש התפשטה.
עמדתי חסר אונים בלב של שריפת ענק, בגדי התחילו להיחרך.
הזעקתי את כוחות הכיבוי, הגעתי לתכנית, מקווה שאצליח לשקם את שהאש כילתה.
ירוחם

ירוחם,

תודה רבה! ממש יפה

התחברתי

הפלא ופלא
הנקודה שהעלית היא בהחלט בריח התיכון ב - 12 הצעדים.
והנה גם אני מודה ועוזב בע"ה.
שנים רבות הייתי המומחה מספר אחד בהטפת מוסר בכלל, ובכל הקשור לאינטרנט בפרט כאשר אני מעורר דיונים מרבצם, בעוד כל כולי נמצא בתוך כל הזבל...
מאז שהצטרפתי לתכנית, פשוט עזבתי. הפסקתי לחנך והפסקתי לומר מבינות על כל דבר. האמת שאני מקפיד לא להעיר אפילו על דברים מינימליים.
ברוך השם חיי קיבלו פנים אחרות לטובה. חיים הרבה יותר רגועים והרבה יותר שלווים.

נאה מאד.
לפחות הכבאי כיבה עם מים את הדלקה,
אני כיביתי אותה עם בנזין.
"התאווה תמיד רוצה עוד; תאווה יוצרת עוד תאווה."
(הספר הלבן שם שם).

יפה מאוד...

אהבתי והתחברתי.

התכנית לוקחת את זה צעד קדימה בצעד 4.
כל פיצוץ שאני חווה בחיי נובע מהעובדה שאני חבית חומר נפץ. ואני בוחר לאחסן אצלי כמויות של אבקת שריפה.

האתגר שלי בצעד 6 זה להבין למה לעזאזל אני באובססיביות כפייתית מחזיק במצבור פגמי האופי המזיקים והמסוכנים הללו...

רק כשאני מבין שהיתה לי איזה תועלת מהשריפות שיצרתי יכולתי לראות שהנזק רק על התועלת. כעת אני יכול לוותר.. כעת אני יכול לבקש מאלוקים שיקח ממני את האש וכני מוותר על פנטזיית חיי להיות פיירמן.

מאחל לכל הצועדים המתחילים לטוס מהר לכיוון צעד 7 והלאה.

אוהב
הושיעה

התחברתי תודה.
גם אני תמיד אמרתי לכולם להתרחק, התאווה היא שריפה שצריך להיזהר ממנה, הרי אני ממשיך עדיין לעלות בלהבות למרות שנראה שאני כבר אחרי המקלחת.
לא, תמיד הייתי שם ונשארתי, עד היום.
אך גם היום איני עוזב את האש, היא נמצאת איתי בהשגחה, כשהיא מתחילה להתלבות אני מיד נכנע ומבקש ממנו שיוריד אותה כי אני לא יכול,
האש שלי תוקד עד ביאת משיח, האש שלי חשובה לי אני לומד כיצד לשמור עליה בצורה הנכונה.
אם אכבה אותה או אעזוב אותה לבד יקרה אסון, את האסון הזה חוויתי ואיני רוצה בו פעם נוספת,
היה לי מזל אלוקים אז שמר עלי והגעתי הביתה.
מתפלל אליו שימשיך להדריך אותי ולתת בי את ההחלטות הנכונות.

אני גם התחברתי
שנים שאני מטיף מוסר לאחרים וטובע בבוץ בעצמי.
לכן יש לי פחד גדול להחשף

פעם ראשונה שאני פוגש את הפוסט הזה.
מאוד התחברתי.
עכשיו התחלתי צעד 4,
וזה ממש הסיפור שלי!