אחת הסיבות שקשה שהיה קשה לי להצטרף לתכנית 12 הצעדים היתה כי לא הבנתי למה יהודי מאמין כמוני צריך לחפש משהו באיזו תכנית שכתבו שני גויים בשוויץ. הרי הכל כתוב בתורה, ובודאי שאם יש לי בעיה שקשורה לרוחניות אז על אחת כמה וכמה שהתשובה לכך תהיה בתורה.

ובעיקר: אם אני הולך לתכנית הזאת, אז אני בעצם מצהיר כביכול שהתורה לא מספיקה עבורי ואין לדרך היהדות תשובה מתאימה למצב שלי. כמובן שלא הסכמתי לכך. זה נגד כל המציאות שלי.

בסוף הלכתי מחוסר ברירה ואז למדתי שני דברים. הראשון הוא שכל התכנית הזאת כתובה בתורה לפני אלפי שנים, והשני הוא שהתורה עובדת מצוין ואני זה שהתקלקלתי.

הפעם נדבר על החלק השני של מה שהבנתי, ובעז"ה בהמשך אכתוב פוסט בו נעבור על כל צעד ונראה איך הוא כתוב במפורש (לא ברמזים) בתורה הקדושה, וכל מה שצריך זה רצינות ועשיה בפועל, ולא לקיים את התורה ומצוות רק כי נולדתי בבית יהודי מאמין.

האופן שבו אני רואה את המצב שלי הוא כמו אדם שנכנס לחדר בקרה בשעת שריפה ומתחיל ללחוץ על הכפתורים, אבל כל פעם הוא רואה שבעצם לא השתנה שום דבר. בסוף הוא מגלה שהכפתורים בכלל מודבקים ושבורים ולא מחוברים למערכת הכיבוי...

זה מה שעברתי ביחסים שלי עם התורה. שריפה פרצה בלב שלי ורצתי מיד לתורה ולתשובה ולחצתי על כל הכפתורים שם, אבל משום מה זה לא עזר. חשבתי שהתורה לא עובדת אבל אז גיליתי שהכפתורים אצלי מקולקלים. אם רק אתקן אותם - התורה תפעל מצוין והשריפה תיכבה.

הנה דוגמא פשוטה: אחד הדברים הכי בסיסיים בתורה הוא התפילה. לדבר עם ה', לבקש מה', להודות לה'. לכן אנחנו שלוש פעמים ביום מתפללים ועוד ברכות וכו'. אז לא הבנתי למה התפילה לא עוזרת לי. התפללתי ביום כיפור, בכיתי וביקשתי מה' שיעזור לי, אבל שום דבר לא קרה. חשבתי שה' לא שומע אותי. הסתבר שאני פשוט לא יודע איך להפעיל את הכלי הזה שנקרא תפילה.

באתי לתכנית ולימדו אותי שתפילה זה לא למלמל משהו שלוש פעמים ביום, וגם לא לבכות פעם בשנה ביום כיפורים ואחר כך להמשיך את החיים בדיוק כמו שהם היו לפני התפילה. תפילה פירושה באמת להתחבר לא הקב"ה. לספר לו מה קשה לי, לבקש ממנו עזרה ובאמת לחכות לעזרה הזאת ולחיות מתוך ידיעה (לא אמונה) שהקב"ה שמע את התפילה שלי והוא יעזור לי.

ומה קורה עכשיו? אני מגיע לתורה ולמצוות ולתפילה דוקא דרך הצעדים... מה לעשות, התרחקתי הרבה והייתי צריך שליחים לא שגרתיים של הקב"ה כדי להחזיר אותי לאבא שבשמים.

אשריך שחזרת לדרך!
משהו אחד קצת לא מובן לי.
אני קורא על כ"כ הרבה אנשים שהמסע הנ"ל מחליש אותם ומרחיק אותם מהתורה,
אבל אני מרגיש שדווקא בגלל המסע הזה אני התחזקתי והתקרבתי לתורה.
כנראה התפיסה הבסיסית שלי אינה נכונה ואני כבר יכול לנחש מה תהיה תשובתו של זלמן, שלא המסע מרחיק אלא ההתמכרות מרחיקה.
אני בכל מקרה מרגיש שדווקא אני מתחזק ולא נחלש.
אשריכם אחיי.
בהצלחה מרובה ושבוע טוב ונקי.
אין יאוש.

אדם עשוי מעפר. לכן הוא נמשך לתאוות החומריות והנלוזות של מין, הימורים וכו'..
אדם מכור להימורים שאת כל כספו בזבז לפעמים תפילות לא יעזרו לו אחרי שהוא התחייב לשוק האפור ולא שילם להם..
מה שנשאר לפעמים זה לקבל את הדין ופשוט לשתוק.
כמו גם כאן. יש אנשים שהסתבכו עם תאוות המין והלכו לאשת איש והביאו איתם ילדים. האם זה שהם יתפללו להם יעזור להם? לא בטוח.
הרי הבן הממזר שהם הביאו לעולם ישאר בתור אות קלון לנצח נצחים. שום דבר לא יעזור להם עוד לכפר על חטאם.
קין שרצח את הבל. חטאו לא יתכפר אלא האריכו את המוות שלו ב7 דורות.
לכן, לא תמיד תפילה יכולה לתקן את החטא שכבר נעשה. יש דברים שלא ניתן לתקן אותם בכוחות עצמנו.
אנחנו יכולים להרגיש טוב עם עצמנו, להתנקות מהחטאים עד כמה שניתן. ולהרגיש שהשתחררנו מהכבלים ואנחנו חיים במחיצתו של הקב"ה.
אך על מנת לתקן באמת את כל עוונותינו צריכים אנו לדעת שאין זאת תמיד ביכולתינו..
יש שיר שאומר "קבל את הדין, זה נופל מלמעלה".
קראתי גם פעם בספר של רב מקובל שאומר שיש נשמות שבאו לעולם הזה על מנת לחטוא חטאים גדולים ואז לקבל עליהם את הדין ובכך יכופר להם על עוונם. משמע שיש נשמות שהבחירה מהם נשללה גם ללא ידיעתם..
לכן עלינו לקבל את הכל בהבנה ובאהבה כי יש דברים רבים שאיננו מבינים.
בהצלחה לכולם!

משוש חיי.
קשה לי לקרוא את דבריך. ברור לי שהם נכונים, אבל כל ישותי זועקת כנגדם מכיוון אחר, על מנת להיתלות באילן גבוה, אביא מדבריו של הרב קוק:
"אל יבהל אדם מפני המניעות שיש לו על התשובה. ואפילו אם התשובה קשה לו, מפני דברים שבין אדם לחבירו, ואפילו כשהוא יודע בדעתו שאינו יוצא ידי חובתו, ומתוך איזו רפיונות איננו יכול לתקן את הענינים שבינו לבין חבריו, אל יניו בלבבו שם חלישות דעת הגורמת להקטין יקרת ערכה של התשובה. ואין ספק, שמתוך ההשלמה בכל מה שאין לו מניעות, יזכהו השי"ת לתקן בכי טוב גם את הדברים שיש לו עליהם מניעות גדולות שאי אפשר לו לנצחן"..

"גם בדברים שאי אפשר לתקן אותם במחשבה, כי אם במעשה, כמו בין אדם לחברו, מכל מקום אין לשער את הגודל שיש בכל הרהור של תשובה..."

משוש חיי, הניסיון שלנו להיאחז בתוצאות, לקבל 'נקודות זכות', להיות עם הכי הרבה כסף 'במונופול המצוות' הוא אחד מהגורמים המרכזיים לדיכאון ולחוסר הכוח להתמודד כאשר אנחנו מרגישים באופר דרפט מול הקב"ה.
קבלת הדין אותה הדגשת חייבת להיות מלווה בהכרה עמוקה שיש משמעות במה שאני עושה עכשיו, זה אולי לא מתקן את המציאות, ברור שזו לא דרך המלך שבה הייתי רוצה ללכת מלכתחילה, אבל זה נכון...
למחשבה
נתן

ל"נתן".
יש ניסיונות שהקב"ה נותן לאדם לא בשביל שהוא יעמוד בהם אלא להפך כדי שהוא יפול מהם.
וזאת מפאת גלגול קודם של האדם אשר הוא קלקל כל כך שהעונש שלו היה לחזור אל העולם הזה וליפול ולקבל מכות.
ואז העונש שלו יהיה הצער פה בעולם הזה. הוא ירצה לחזור בתשובה בכל כוחו אך לא יתנו לו ויחסמו לו את הדרך וזה התיקון שלו.
כמובן, אסור לאדם להתייאש ותמיד עליו לנסות לתקן את מעשיו. אך יש מעשים שאי אפשר לתקנם כמו שציינתי...

ידידי, מה אם בעיות נפשיות שהנפש נמצאת בהם בעולם הזה? אשר האדם רוצה לחזור בתשובה אך מנגד הוא תאב ומכור לתאוותיו?
הוא חי בניגוד ובפיצול אישיותו כל משך חייו. זה נקרא הגיהנום של העולם הזה. אל תחשוב שרק בעולם הבא יש גיהנום. זאת טעות.
יש גיהנום של קרח וגיהנום של אש. הגיהנום של קרח בעולם הזה בא לידי ביטוי בכך שהאדם מדוכא כל חייו והלב שלו קר ואין לו שום רגש של חמימות בתוכו. זה גיהנום ועונש על חטאיו. ומה יודע על אילו חטאים מדובר? אולי אלו חטאי אבותיו? כמו שכתוב "אבותינו חטאו ואנחנו את עוונתיהם סבלנו".
ויש גם כף הקלע בעולם הזה. רק שפה קוראים לזה סכיזופרניה. כך שמעתי מהרב "החלבן".

אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים. אנחנו תמיד יכולים להרגיש טוב עם עצמנו ועם מעשינו. אך עלינו לזכור ולהפנים שלפעמים אדם מתבוסס בחטאו על מנת שיהיה אפשר לתת לו את הייסורים שעליו לקבל.

חבל שהרבה לא קוראים את הדברים האלה ולא מבינים בכלל למה הם נופלים בחטאים ותאוות..
שיהיה בהצלחה!

תודה!

משוש חיי.
יש בדבריך זווית הסתכלות שלא חשבתי עליה קודם לכן. מה שהפריע לי קודם זה שהיה בדבריך נימה של יאוש - כיצד אפשר לתקן דבר שפשוט 'קרה' במציאות. רציתי להאיר שלכל תיקון יש משמעות, שיש משמעות ברצון לתקן לא פחות מבתיקון עצמו...
כעת אני מבין שאתה מדבר יותר בנימה של השלמה עם הייסורים, מבחינה זו, אם ההתייחסות לגלגולים עוזרת לך בהתמודדות - אז היא אכן טובה.
אמנם, כפי שניתן לקרוא בדבריך בין השורות, אם זה גורם לך לתחושת עוול - כיצד מענישים אותי על דברים שלא מגיע לי, אז נראה לי שעדיף לא לחשוב על זה ככה...
בכל מקרה תודה על המחשבות.
מעריך
נתן

משוש חיי, קשה לי עם דברייך..
זה סוג של לחקור דרכי ה' שהם נשגבים מבינתנו..
אם אני אשים את דברייך למול עיני לא אפסיק ליפול, כי בעצם יש לי טענה שאני יכול להתבסס עליה שבעצם ה' אשם במצב שלי, ואני אם אפול זה בגללו..
איפה הבחירה החופשית?
קשה לי..
לי אישית זה גורם ייאוש.

כמו שאמרתם ידידי איננו יודעים חשבונות שמיים.
הגדרת הבחירה החופשית מורכבת מאוד. היא איננה דבר מובן מאליו שיש לנו בחירה אם לעשות דבר או לא.
כמו שאומרים מגלגלים חוב על ידי חייב ולהפך..
יש הרבה סיפורים מהבעל שם טוב שהוא מדבר על כך שאנשים גנבו בגלגול אחד זה מזה.
ולאחר מכן חזרו לעולם הזה רק בשביל לתקן את העוול שעשו ולאחר מכן להיפטר מהעולם.
מה הם עשו רע שהם צריכים למות כל כך מהר וכל כך צעירים? זה נשגב מבינתנו. אך עדיין הם קיבלו דבר שלכאורה לא היה צריך לקרות להם.
ויש חטאים שעשו אבותנו ואנחנו שילמנו עליהם.. לפעמים רואים צדיק שנפטר מהעולם טרם זמנו.. אנשים שלא חטאו שמגיע להם עונש מוות אך עדיין הם נענשים.
כמו כן יש שנפטרו מהעולם ללא חטא. מה שנקרא "בעטיו של נחש". לא בגללם מעשהם הרעים. אלא רק בגלל שהם באו לתקן פה דבר וללכת.
ושוב, לפעמים נותנים נסיונות קשים כמו כן התמכרויות קשות לאנשים על מנת להעניש אותם בגלל חטא מגלגול קודם.
לכן, לפעמים יש נסיונות שאיננו יכולים לעמוד בהם. עלינו לנסות לעמוד בהם. ואני מחדד את זה. עלינו לנסות בכל כוחנו לעמוד ולהתנגד לתאווה. אך עלינו מוטלת המלחמה. אם ניפול או לא זה נתון רק בידיו של בורא עולם.

בהצלחה בהמשך הדרך...

יש משהו כזה ששמעתי פעם מחבר שהקריא מליקוטי מוהרן של ר' נחמן..
שבעצם אין בחירה חופשית שבעצם גם היא נמשלת ע"י הקב"ה.. לא יודע לשחזר בדיוק ולא יודע לצטט בדיוק..
אם מישהו יודע את המקור אשמח.
שמה הוא גם כותב שאל לנו לנסות להבין את זה כי זה רק יבלבל אותנו..

ולזלמן היקר-
בכל אופן אני אישית גם אחרי שיחות נפש עמוקות מאוד עם ה' יכול ליפול.. ולא מבין איך זה הגיוני..
הרי לפני שניה בישתי שיעזור לי.. שיקח ממני את התאווה.. שאני לא מצליח בלעדיו..
זה מתסכל עוד יותר..
ובפעם הבאה אני מרגיש עז פנים בכלל לדבר איתו שוב.

מאמין ידידי,

לצערי, לא מספיק לדבר עם ה'. צריך באמת לחיות את כל החיים יחד איתו. משל למה הדבר דומה? לאדם שנכנס לחנות, מבקש משהו מאחד העובדים ולא ממתין לתשובה והולך ועושה מה שהוא רוצה. ברור שהעובד לא ירדוף אחריו לעזור לו.

לדבר עם ה' זה חלק עצום אבל לא מספיק. צריך לחיות את כל החיים בידיעה (לא אמונה אלא ידיעה) שה' הוא האחראי על הכל והוא מנהל אותנו. זה לא קל אבל זה אפשרי.

לדוגמא, באם אני מדבר עם ה' אבל אחר כך כועס על משהו, זה מראה ברור שאני לא באמת מחכה לתשובה שלו ולא חי איתו. אם הייתי באמת מבין שה' מנהל את העולם, לא הייתי כועס כי הכל מגיע ממנו. לכן הכעס והלחץ הם טריגרים רציניים מאוד לתאווה, כי הם בעצם מראים על נתק גמור ביני לבין הקב"ה.

צריך הרבה אימון (מלשון להתאמן) על עצמנו כדי להפסיק לכעוס ולהפסיק להיות בלחץ ולתת את הכל באמת להקב"ה.

מדהים ממש, עושה לי סדר בראש 
תודה לך משתוקק היקר על ההקפצה