ברוכים הבאים, אורח
  • עמוד:
  • 1

נושא: חושך 736 צפיות

חושך לפני 10 שנים, 7 חודשים #54159

אל עבר הרי החושך-שם אני נמצא בהרים החשוכים במקום שאפילו פרוז'קטור גדול לא יכול להרחיק את האור, אל תגידו מעט מהאור כי גם הרבה אינו עוזר.
חושך
באחד השיחות הטלפוניות שמעתי חברים מדברים על התמודדות
אני לא מבין אנשים נקיים 500 ומשהו יום ואתה שומע על מאבקים יום יומיים
לא רוצה לחיות כחה לא רוצה לחיות כל חיי במאבק תמידי בזה
לא רוצה להיות עסוק בזה כל חיי
למה אי אפשר להיות כמו כולם-נופל פעם בשבוע והחיים ממשיכים
אבל אין עיסוק מתמיד בזה-גם בזמן שאתה לא נופל.
רק חושך-נולדתי חשוך למציאות חשוכה.

בעניין: חושך לפני 10 שנים, 7 חודשים #54168

בס"ד

לגמרי מזדהה איתך אחי,
זה הטריד אותי רבות ואפשר לומר שעדיין לא השלמתי עם זה עד הסוף. זה כמו לומר לחולה כרוני שהוא צריך לקחת את התרופות שלו מעכשיו ועד סוף חייו, כל יום. זה בכלל לא פשוט.

אבל בתקופתי הקצרה עד עכשיו בתכנית למדתי שני דברים:

א. אני מבקש מה' שיעזור לי עם הקושי הזה כי כמו התאווה ושאר פגמי האופי שלי, אני חסר אוני מולם ורק הוא יכול לעזור.
ב. אני מתמקד רק בהיום. להביט 500 ימים קדימה ולנסות לחשוב מה זה לקחת 500 גלולות תרופה ולא לשכוח באף יום זה באמת מראה מפחיד ומשתק. אבל אני מסתכל רק על היום, כרגע המחר לא מעניין אותי. לקחת את הגלולה היום... זה לא נראה כ"כ מאיים פתאום.

אוהבים אותך,
רוצה.

בעניין: חושך לפני 10 שנים, 7 חודשים #54189

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
חבר יקר,

אם אתה מסתובב כאן קצת, בטח שמעת על "הספר הגדול" (ספר הבסיס לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות). בסוף הספר הזה, יש סיפורים של אלכוהוליסטים שהחלימו בזכות התכנית. בגירסא העברית רוב הסיפורים לא תורגמו, אבל בגירסא המקורית יש שם סיפור של החבר השלישי שהצטרף לאלכוהליסטים אנונימיים (על ידי שני החברים הראשונים, ביל וו, וד"ר בוב).

הנה קטע מהסיפור:

...שאלתם הבא היתה: "אתה יכול להפסיק ל-24 שעות, נכון?. אמרתי: "כן, בטח. כל אחד יכול לעשות את זה ל-24 שעות". הם אמרו: "על זה אנחנו מדברים. רק 24 שעות בכל פעם". זה בלי ספק הוריד משא כבד מלבי. הרי בכל פעם שאתחיל לחשוב על שתיה, אחשוב על השנים הארוכות והיבשות שלפניי בלי טיפת משקה. אבל הרעיון הזה של 24 שעות - שזה תלוי בי מכאן והלאה - עזר לי מאוד.

אתה מבין, הוא לא באמת רצה לחיות כל החיים בלי אלכוהול, אבל הוא הסכים לקחת את זה בחתיכות קטנות. בלי העצה הזאת - הוא היה מצטרף לרשימה הארוכה והבלתי נגמרת של אלכוהוליסטים שמתו כתוצאה מהמחלה חשוכת המרפא הנקראת אלכוהוליזם. אחרי שהוא קיבל את העצה וקיבל על עצמו את תכנית הפעולה שהוצעה בפניו, הוא קיבל במתנה חיים טובים ומאושרים מאוד.

אספר לך על עצמי. זכיתי בחסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו - לנקיות במשך 776 ימים, וזה נס ארוך ונפלא ומתמשך. האם זה אומר שאין לי התמודדויות? ברור שיש לי. אבל בשיא הכנות אני יכול לספר לך, שהרגעים הכי גרועים היום, הם הרבה יותר טובים מהרגעים הכי טובים שהיו לי בעבר. אז האפשרויות שנותרו לי הן מאוד פשוטות: א. לא לקבל את המחלה ולא את ההחלמה, ואז להמשיך לסבול. ב. לקבל את המחלה ואת ההחלמה ולהתחיל לחיות.

ועוד משהו: הקטע של "לא רוצה" - לא ממש עושה רושם על אף אחד. גם מי שחולה בסרטן יכול לכתוב כל היום שהוא "לא רוצה" להיות חולה בסרטן, אבל זה ממש ממש לא יעזור לו. לעומת זאם אם הוא יפנים את העובדה שהוא חולה ויגש לרופא אז לפחות יש לו סיכוי. נכון, התהליך לא יהיה קל ולא פשוט, והוא גם לא באמת ייגמר עד שהוא ייגמר, אבל בתכל'ס - זה הכי טוב שהוא יכול לעשות עבור עצמו. לרקוע ברגליים ולצעוק - לא יעזור לו.

ויש עוד ענין אחד. עד כמה שאני מבין, אין לי שום שליטה על העתיד. אני לא באמת יודע מה יהיה עוד חמש מאות ימים (ולא בטוח שבכלל אגיע לזמן הזה). אז לדאוג היום על משהו שאין לי שליטה עליו הוא חסר כל הגיון. אלוקים לא נתן לי שום אפשרות לשנות את העתיד, בין אם אני רוצה ובין אם לא. אלוקים נתן לי את היום ואת היום בלבד, ובהם בלבד עליי להתמקד.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs

בעניין: חושך לפני 10 שנים, 7 חודשים #54194

הרעיון של יום רק להיום
רעיון שמאוד קשה לי לקבל,במיוחד שכל חיי חייתי בסוג של תחרות, שככל שהחזקתי מעמד יותר כחה הרגשתי יותר טוב ויותר שלם עם עצמי.
להחזיק מעמד יום לא באמת שינה אצלי משהו.
אני מבין את הרעין זה סוג שלשחק עם הראש. לעבוד עליו, הרי אני מסוגל ליום אחד להחזיק מעמד, ואז להגיד את זה ליום למחרת.
מאוד קשה לי להפנים את זה לחיות על פי זה.
אבל קידמת אותי שלב.לפחות בהבנה השיכלית.
תודה

בעניין: חושך לפני 10 שנים, 7 חודשים #54195

  • נתן במתנה
  • רצף ניקיון נוכחי: 1823 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 1001
אנסה להוסיף מעט.
תראה, שאלת את עצמך פעם למה אתה בתחרות? מול מי? מול עצמך? מול אלוקים?
השאלות האלה הדהדו בי בשנה האחרונה.
למה אני צריך להוכיח. למה אני מרגיש אשם כשאני נכשל. למה כל החיים שלי אני נע בין הצלחה=אנחת רווחה, לכישלון=תחושת אשמה.למה אף פעם אני לא מרגיש שהנה, הפעם הייתי מעולה, איזה נפלא אני. תמיד אני מרגיש, וואו, הפעם זה היה בסדר. אפשר להירגע. מהיכן החרדה הבסיסית הזו שכל הזמן אולי אפשל, שאתגלה במערומי תרתי משמע.

עם הזמן, אחרי שעשיתי צעד ארבע מקיף וגדול, הבנתי שהצורך שלי לפצות על אותו חלק כאוב ונפול מחייב אותי כל הזמן לעמוד בתחרות - אני חייב להוכיח לעצמי, שאני 'לא': לא בהמי, לא שפל, לא נבזה, לא נקלה.
בהמשך הבנתי גם נקודה נוספת: משהו בתוכי לא מקבל את עצמי איך שאני. איני מהאנשים הקלילים האלה, שיכולים לטעות, לצחוק על עצמם ולהמשיך הלאה. הדבר הזה ראשוני מאוד אצלי, מן תחושה בסיסית שאני צריך להשיג משהו כדי להיות שווה.

ככל שעובר הזמן אני מפנים שאלוקים יכול להיכנס למקום הזה ולהאיר אותו.
איני צריך להוכיח.
מותר לי להיכשל.
מותר לי לצאת דפוק
אני זה אני זה אני זה אני, וזה מה שיש לי. אין משהו אחר. אחרי שאני מפנים את זה, הימים הנקיים לא מגוייסים כדי להראות שהפעם 'באמת' אני בסדר, הם פשוט חסד אלוקי. הריצוי של אלוקים ואנשים הולך ונעלם ואת מקומו תופסת נדיבות, קבלה ושמחה.

נתן במתנה
אבא אוהב העלה אותי לרכבת ההחלמה בכ אדר תשע"ב, היום בו הפנמתי שהתאווה היא חלק ממני, והיא תשאר כזו עד ליומי האחרון, ופניתי לעזרה.
סיפורי האישי

בעניין: חושך לפני 10 שנים, 7 חודשים #54209


אני מבין את הרעין זה סוג שלשחק עם הראש. לעבוד עליו, הרי אני מסוגל ליום אחד להחזיק מעמד, ואז להגיד את זה ליום למחרת.
מאוד קשה לי להפנים את זה לחיות על פי זה.


אני למדתי שהאמת היא הפוכה: דווקא המחשבה שאני לא חי רק להיום היא סוג של משחק, שהראש משחק בי. הרי אין לי באמת שליטה במה יהיה או מה היה. העבר אין והעתיד עדיין. אז למה אני בכל זאת מתכנן את החיים שלי עשרות שנים קדימה, עם כל ההסתעפויות האפשריות? מפני שקשה לי לוותר על השליטה. מפני שקשה לי להסכים לחיות את היום הזה כמו שריבונו של עולם מתכנן אותו בשבילי, ולא כמו שאני מתכנן אותו.
אז כן, רק להיום. אני מוותר על הרצון שהחיים יהיו כמו שאני מתכנן. אני מוותר על הבריחה לעתיד טוב יותר בגלל שקשה לי להתמודד עם ההווה. אני פשוט חי, נוכח, היום.

אם תחפש "רק להיום" בפורום תגיע להרבה חומר משמעותי נוסף. בהצלחה
תן לו משלו, שאתה ושלך - שלו
וכן בדוד הוא אומר "כי ממך הכל, ומידך נתנו לך"

בעניין: חושך לפני 10 שנים, 7 חודשים #54249

  • הושיעה נא
  • רצף ניקיון נוכחי: 1617 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • יש תקווה!
  • הודעות: 2406
כתבתי פעם על הנושא
forum.gye.org.il/index.php?topic=2696.msg28339#msg28339

בהחלמה
אנא ה' הושיעה נא! עוזר דלים הושיעה נא!
הושיעה את עמך, וברך את נחלתך, ורעם ונשאם עד עולם...
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.39 שניות

Are you sure?

כן