אני כותב אליכם, ממש מיד אחרי שימוש במחשב.
לא שימוש של תאווה- מצד אחד, ומצד שני כן. ב"ה אבא עליון שמר עליי, ולא ראיתי פורנו או אוננתי, אבל במקום לעשות דברים חיוביים ולעבוד על כל מיני עבודות שיש לי לעשות,
אני פשוט יושב מול המחשב ורואה קליפ ועוד קליפ של מוזיקה (כמובן שהזמרים והזמרות יפים) ומשחק בעוד משחק מטופש ולא מפסיק.
למרות שיש קול בראש שלי שכל פעם אומר לי "קדימה יאיר, תקום תתחיל לעשות דברים... תתחיל לעבוד, תכין לעצמך אוכל כמו בן אדם ותפסיק לנשנש עוגות מול המחשב,
תלך לישיבה ותלמד..." ואני ממשיך לשבת ולסבול. וזה כל כך מעצבן, דיייייי! נמאס לי עם זה, כבר יש לי דרך ויש לי תוכנית, אז למה אני ממשיך ללכת לתאווה, למה אני ממשיך לברוח הרי אני יודע שזה בסוף יכאב מאוד?!? אני פשוט חסר אונים מול ההתנהגות של עצמי.
באסירותודה- אבא לקח את הידיים שלי ואמר לי לכתוב עכשיו בפורום- אז זה מה שאני עושה.
אבא, תן כוח ואומץ ועזות דקדושה, ותקיפות ונחישות להיצמד להחלמה ולא לעזור אותה. להתמיד בה כמו אויר לנשימה. לזכור שכאשר אני מרפה לרגע קל מההחלמה אני פשוט נחנק!
רוחנית נפשית ובסוף גם פיזית. בבקשה עזור לי לנתב את הכוחות האדירים שיש בי לאפיקים נכונים וחיוביים, זכני לעשות את רצונך!!! רצונך יעשה רצוני! תודה לך אבא אוהב, שהוצאת אותי מהתאווה! זכני להיות נקי רק ממה שנשאר מהיום! תודה!!!
