יש לי פילטר חזק מאד במחשב זה שילוב של K9 עם רימון במסלול המוגן יותר באמת שבלתי ניתן לפריצה.
ד"א אני לא יודע אם מישהו עשה את זה אבל בK9 אני פשוט פותח מייל פקטיבי ואחר כך פשוט מוחק את הסיסמא כך אין אפשרות לשחזור סיסמא רק אחרי שבוע ימים אפילו מנועי חיפוש חסומים אצלי...

בקיצור, אז אני מנסה לפרוץ את הפילטר בידיעה שלא אצליח נראה לי שזה נותן ריגשו מסוים או סתם שורף זמן יקר. מישהו חווה את התופעה הזאת?

גם אני מרגיש ככה בימים האחרונים.
יש לי על המחשב k9 שהוא חוסם מעולה ואני מוצא את עצמי בימים האחרונים מחפש הרבה למרות שאני יודע שזה חסום...

:D :D

הזכרת לי זמנים טובים של לילות שלמים מול כל החסימות, פריצות, שחזורי מערכת, פירמוט.

לימדו אותי ש. "זה תאווה", מבחינתי שאני יישב היום וינסה לפרוץ תוכנה, הכנסתי לראש שלי שזה כמו לצפות בפורנו.

שארגיש שאוטוטו אני עומד במצב כזה שבא לי לנסות לפרוץ, אשתף ספונסר וחברים ואמנע מכך, כי אצלי זה פועל כמו לאלכוהליסט שאוחז בקבוק אלכוהול ורק מריח ומריח, מה יקרה בסוף ?

רק להיום זה עובד לי ככה, בחסד אלוקים אוהב.

בהחלמה.

מזדהה לחלוטין! אני בסופו של דבר הצלחתי לפרוץ, והחלטתי להשאיר את זה פרוץ. אני יודע שכשיגיע הרגע - החסימה לא תעצור אותי. אני יודע שזה בניגוד למה שצריך לעשות, ושהחסימה בין השאר אמורה גם להדליק אצלי ניצוץ כדי להזכיר לי למה שמתי את החסימה. אבל אצלי לפחות, אם החלטתי כבר להיכנע - שום חסימה לא תעצור אותי.

אני במשך המון זמן הכחשתי והסתתרתי מאחורי החסימה שיש לי במחשב בטענה שהכל בסדר איתי... דווקא היום הייתי מעדיף שיהיה לי אינטרנט פרוץ כדי שאוכל להיכנע בצורה כנה יותר , ולא בכאילו .

כל כך מסכים איתך אור!

זוכר איך בעבר כשהייתי רואה מישהי ברדיוס, הייתי חושב להרגיע את עצמי בכך שאתבונן בה ובודאי אגלה מהר מאוד שהיא "לא משהו". כמובן שהרבה פעמים הייתי קצת מופתע ממה שראיתי, ולא כל כך מופתע מהנפילות שלא איחרו להגיע.

אותו הדבר באינטרנט. אפילו אתרים תמימים כמו מורפיקס, יכולים לרופף לי את העצבים עם הפרסומות שמסביב למשבצת התרגום הקטנה שהיתה העילה להגיע לשם. זה הרי לגיטימי להיכנס לאתר התרגומים הטוב ביותר, בעבר הייתי זורם בחפשיות לאתרים כאלו, בתקווה שהפעם הפירסום "לא יהיה משהו". וההמשך כנ"ל.

ואז החלטתי שזהו. לא חשוב לי לדעת אם ההיא מעניינת וכמה, לא בונה על זה שהפעם תהיה פרסומת סולידית, לא לוקח סיכון ופשוט לא נותן לזה להתחיל. כי אם זה יתחיל לא כ"כ פשוט לעצור את זה. "משמר הניקיון" זה בשער, בכניסה. כמו אנטי וירוס שעובד מצויין בתור מגן לוירוס לפני שהוא נכנס, ולא ממש עוזר אם תתקין אותו אחרי שהוירוס כבר משתולל.
אין בדברי משום עצות לאף אחד, אלא רק לעורר בעצמי ואם כבר אז גם באחרים, רצון שלא לשבור את הנקיות.

עצה טכנית:
תוסף לכרום בשם adblock plus, מעלים את כל הפרסומות מסביב לעמוד. (חינמי)

מוכר עד כאב. לנסות להקים חומה מספיק גבוהה שלא אצליח לעבור אותה, ואז לנסות לבנות סולם יותר גבוה מהחומה שבניתי. בפעם הבאה אנסה לבנות חומה בגובה כזה שלעולם לא אצליח לבנות סולם יותר גבוה ממנה, ואז לבנות מנהרה מתחתיה. בסיבוב השלישי אשקיע את כל המאמצים בבניית חומה שאי אפשר לחפור מתחתיה, אבל אז אשקיע את כל המאמצים כדי לעשות לה חור באמצע. אז כמו שאומר השיר: כשאח נגד אח המנצח תמיד מפסיד, או בתרגום לשפה שלנו: כשאני נלחם נגד עצמי - אני תמיד מנצח (כאילו מפסיד...).

אבל למה ללכת רחוק. נניח שאני לא מצליח לפרוץ את הפילטר על המחשב שלי כי הצלחתי להערים על עצמי ולשים סיסמא שאותה אני בעצמי לא יודע. האם המצב שלי ישתפר? אממ, לא בהכרח. לפעמים התסכול מחוסר ההצלחה לנצח את עצמי גרם לי לעשות שטויות יותר גדולות מאשר הייתי עושה אם הייתי פשוט נופל. האם אני באמת צריך אינטרנט מהיר כדי להשתמש בתאווה? הרי בראש שלי מאוכסנים מאות ג'יגה של פורנו שנצברו שם במשך שנים של שימוש מטורף, ואין שום פירמוט שיכול למחוק אותם משם.

זה לא שהמסננים לא טובים ובטח לא התכוונתי שכל אחד צריך מעכשיו להשאיר את כל המחשבים שלו פתוחים, אלא שאני צריך להבין היכן נמצאת הבעיה והיכן הפיתרון, ולא לחפש את המטבע מתחת לפנס רק כי שם מואר כעת. נכון, הכי קל להאשים את החור, אבל במקרה שלי דוקא לא החור הוא הגנב אלא העכבר בעצמו. (אני לא מתייחס כעת לשאלה מה היה קורה אם היינו חיים בעולם אוטופי ומושלם בו אין שום תאווה, כיון שזה לא המצב, אז כעת כשאני מכור, לא יעזור לי לחפש אשמים, אלא לנסות לפתור את המצב).

בספר הלבן זה מתואר בערך ככה: אני יכול לאונן כשאני נמצא מול קיר לבן חלק, ועדיין זה יהיה תאווה. הענין הוא שכאשר אני עולה על מסלול ההתנגשות עם עצמי, אני לא יכול לעצור, ולא משנה אם יש לי פורנו או אין לי. זה מזכיר לי שימוש אחד כואב במיוחד כאשר אחרי שעות של נסיון כושל להשיג תאווה במחשב, יצאתי לקנות מגזין...

לצורך הענין אציין שהמחשב אצלי במשרד נעול עם מסנן (מה שאף פעם לא ממש עצר אותי בזמן השימושים שלי להגיע למחשבים אחרים וליפול). אני עושה את זה כיון שעבורי זאת פעולה של כניעה. מכיון שאני מודה שאני חסר אונים מול התאווה, אני מוכיח לעצמי במעשים שאני מוכן לשלם מחיר יקר כדי לא להגיע למקום בו אין לי כח, ואם זה אומר חוסר נוחות מול עצמי או מול עמיתים בעבודה - אני מקבל את זה בשמחה. יחד עם זה, מכיון שאני לא מבסס את הפיתרון על חסימות ומסננים, האינטרנט בסמארטפון שלי פתוח לחלוטין. בחסד אלוקים - לגמרי לא מובן מאליו, לא היתה לי אפילו פעם אחת מחשבה להשתמש בו עבור תאווה. אם הייתי חושב כך - הייתי מיד חוסם אותו, ובעת הצורך גם לא מהסס לוותר עליו ולחזור למכשיר מיושן ללא אינטרנט.

יהודה, התקנתי ואהבתי, תודה

השלב הקודם שלי היה שאני לא מחפש להיתקל בגורמים מעוררי תאוה, אבל אם נתקלתי בלי לחפש...
עכשיו מנסה לעלות שלב ולהיות מחפש שלא להיתקל. וכשבכ"ז נתקלים לעתים רחוקות, מסיחים דעת וכעבור זמן מה יחד עם אירועים אחרים, נשכח העניין המתקיל. (סוד, לא מתכוון לסתור את דבריך, כנראה אנחנו שונים וכבר היה לנו דיון על זה בעבר).

ל Ezio הייתי גם כן בדילמה שלך אבל לדעתי זו טעות להשאיר את האינטרנט פתוח.
רק אני רוצה להעיר שאצלי ההתמכרות היא לאינטרנט באופן כללי ובעיקר לאתרי תוכן פייס תפוז פורומים בלוגים אתרי היכרויות למיניהם צ'אטים מצלמות ווב וכו... כמובן שגם לפורנו אבל זה לא העיקר.
אני חושב שלא ממש שמתי לב לכך עד שחסמתי את הפורנו ואז נוכחתי לדעת שהאינטרנט כמכלול תופס מקום מאד מרכזי בחיים שלי יכול להיות שההתעסקות עם הפילטרים בידיעה שאין לי סיכוי לפרוץ אותם נותנת לי את מה שהאינטרנט כביכול נתן לי ועכשיו כשאין לי את זה כי הכל חסום כולל אתרי חדשות, וידאו, צ'אטים וכו...

אני יכול להגיד לפחות על עצמי שהחסימות על האינטרנט אף פעם לא עצרו אותי (אני מבין די טוב במחשבים, אז ממש קל לי לפרוץ אותן) .
אני חושב,  לפחות בשבילי,  החומה ה"שקופה" אם תרצה לקרוא לה כך, עושה עבודה יותר טובה.