חייב לצאת מזה לא רוצה להמשיך עם כל הלכלוך הזה אני יודע בתוכי כמה זה זבל כמה טינופת יש בזה וכמה אני מטנף את עצמי כל פעם מחדש אז למה אני לא מצליח להפסיק לחשוב על זה גם כשאין לי תאווה לזה אני מרגיש שמשהו חסר לי אבא שבשמיים רק אתה יכול לעזור תושיע אותי בבקשה לא רוצה לאבד את אישתי את ילדיי את כל הטוב שנתת לי ונותן לי בכל יום דקה ושנייה למרות שלא מגיע לי אני רוצה להיות בן טוב בן שמקשיב ועושה רצונך אבל התאווה מתגברת כל פעם מחדש רחם עליי תפדה את נפשי העייפה מאוד הצמאה אלייך עד מאוד.....

נכתב בדמע!!!!!! :'(

שלחתי לך בפרטי,
אני רק יכול להגיד לך שאתה נמצא במקום הכי טוב שיש בעולם,
ואלוקים יעזור לך שתמצא פה מה שאני מצאתי פה

אוהבים
תודה על הכתיבה הפתוחה
התחברתי לחוסר האונים
הישאר עמנו ישנה דרך שעובדת

אוהב ומחזק.
ב"ה לאחר שתצליח להתנקות טיפה ולהתרומם ההייתי שמח אם תוכל להרחיב (וכן חברים אחרים) על החלק בו אמרת שאתה נופל גם כשאינך מתאווה כל כך, פשוט מרגיש משהו חסר.
גם אני חשתי את התחושה הזו בזמנים של נפילות וממש הייתי רוצה להרחיב עליה את הדיון.
איך זה שאנו מודעים לסלידה, ואף לא מרגישים כל כך משיכה ובכל זאת ללא שום צורך הולכים על זה?

שלום לך חבר יקר.
ברוך הבא למקום של החלמה.
סליחה שאני כותב את הדברים הבאים מול כולם, פשוט זה יכול לעזור לעוד אנשים.
אני חש בדברים שלך יאוש. היאוש הצלנו מזינה את התאווה. ככול שנתיאש יותר כך ניפול יותר. היאוש זה דבר מסוכן.
בתוכנית אנחנו אומרים כל הזמן "רק להיום". עם מה שהיה צריך להשלים. זה מה שאנחנו מבקשים בתפילת השלווה. " תן לי את השלווה לקבל את הדברים אשר אין ביכולתי לשנותם "
מאחל לך שתמצא פה הרבה תקווה, החלמה ושפיות.
אשמח להרכיב אם תרצאה.
אתה מוזמן לשלוח לי הודעה פרטית ונדבר טלפונית.
בהצלחה