שלום לכל אחי המכורים, שנושא החתונה מטריד ומנהל אותם.
חשבתי אולי לפתוח איתכם פוסט וכמובן לכל מי שרוצה לעזור על הנושא הזה.
מכיוון שאין נראה לי כ"כ הרבה מכורים שנמצאים במצב שלנו (נראה לי שהרוב מכורים או צעירים יותר.) נראה לי שאם נשתף אחד את השני ונעזור אחד לשני
יהיה לנו יותר קל להחלים בתחום הקשה הזה.

אז ככה אשמח אם תשתפו על השאלות הבאות- נראה לי שכל אחד יתרום מהמחלה שלו ומההחלמה שלו- זה יעזור לנו בכנות לראות האם אני 'חולה' בתחום הזה או שאני מחלים במקום הזה.

אחת מהשאלות שהכי מנהלות אותי- הוא מתי אני יכול לצאת? האם הנקיות היא מצרך הכרחי בשביל לצאת או מספיק שאני עושה את הפעולות ואני מחלים אפילו שנפלתי לפני כמה ימים? ואם זה מצטרך הכרחי כמה ימים של נקיות אתם חושבים שצריך לפני שמתחילים לצאת? (בבקשה לא לענות תשובות 'מופשטות' מידי, ואם אפשר גם הסבר קטן ליד התשובה זה יעזור "אני חושב שמספיק חודש נקיות כי..." )

אלו דברים גורמים לכם להחליט שאתם לא מוכנים לצאת עכשיו? האם רק הספונסר מחליט בתחום הזה או שיש לכם עוד כלי מדד?
וגם אם כבר יצאתם בהחלמה- איך היו המפגשים? הרגשתם החלמה? או שהרגשתם שהתאווה נכנסת לדייט?
אם יצאתם ולא הלך- האם זה גרם לכם ליפול? איך התגברתם על זה? האם היו נפילות במהלך הפגישות או שזה עזר לכם בהחלמה?
האם הגעתם לשלב ששתפתם את הבחורה שיצאתם איתה בהתמכרות שלכם? איך היא הגיבה? האם היו דברים שהיא ביקשה שתפרטו או שהיא רצתה להתייעץ עם עוד אנשים?

בבקשה תשתפו בנושא הרגיש הזה- אני חושב שהגיע הזמן שההחלמה תאיר עליו קצת יותר- ונוכל לסלול דרך החלמה למכורים אחרים שיבואו בעתיד.
אני די מרגיש בודד במערכה - ויעזור לי לשמוע אלו דברים הם סימנים של מחלה בנושא הזה- כך שאוכל לשים לב שאני לא בהחלמה, וגם אלו דברים ראיתם שהחלימו אתכם כך שזה יעזור לנו לבחון את עצמנו בכנות בנושא הזה. תודה! אוהב וצריך אתכם מאוד!

ב"ה זכיתי לכמה חוויות לא קלות בנושא- אשתדל לשתף בקרוב... לילה טוב! 

"יהיו לרצון אמרי פי והגיון ליבי לפניך א-דוני צורי וגואלי!"  תודה רבה לך אבא אוהב, שנתת לי כוח ודעת לכתוב על הנושא הזה.

מבין אותך אח יקר, מזדהה, ונמצא איתך בסירה הגדולה הזאת שנקראת עולם השידוכים והמין השני...
בעז''ה כשיהיה לי מה לומר אשתף בלי נדר...

עכשיו ראיתי את השרשור הזה.
מצטרף. גם אני נמצא באותה הסירה.

אני עוד מפחד להיכנס לשלב הזה.

אוהבים אותך אח יקר. וישר כח על הנושא החשוב.

במגזר שאני משתייך אליו, בפירוש אני בגיל של 'שידוכים' ואכן רבים מחבריי כבר נשואים, חלקם גם עם איזה תינוק קטן..
אקדים ואומר שאין לי שום נסיום בזה, אבל דיברתי על כך עם כמה חברים וותיקים. אנסה לענות לך קצת - מה קורה אצלי.

דבר ראשון, ברור שכל בנאדם צריך באיזה שלב להתחתן. לא משנה אם הוא נקי או לא. מה שכן, זכיתי ואלוקים ריחם עלי והגעתי לתכנית קצת לפני זמן השידוכים ככה שאוכל להכנס לשם יחסית מפוכח ולא חולה משומש.

הבעיה שלנו (שוב, כפי שאני רואה אותה) זה הריכוז העצמי המטורף. והזוגיות מאד מבלבלת, כי אני בטוח שזה יהיה הסוף לכל הבעיות שלי, לא אצטרך לחפש בחוץ כשיש לי בבית. סופסוף מישהי תבין אותי וכו'. אבל זה בלוף, בחיים האלו אני צריך להיות כל הזמן בנתינה, וכמה שיותר לברוח מהריכוז העצמי שלי. אם אכנס עם כל המחלה שלי לנישואים ואשתמש בחיבור הזה כדי להוסיף עוד ועוד תאווה - ריכוז עצמי, זה רק ימוטט את הבית.

לכן, כפי שאני רואה את זה, אני צריך להיות בהחלמה, לשים לב שאני כן מסתכל מימיני ומשמאלי, שם לב מה קורה איתי ומחובר לאלוקים. זה קורה אחרי תרגול עוד ועוד של הצעדים.
כמה זמן? אי אפשר לדעת, זה כל אחד והמצב שבו הוא נמצא.

חוץ מזה, לפני שנפגשים צריך קצת 'להתרחק מבור הספיגה'(כלשונו של אסירותודה..) אני לא יכול להפגש עם בחורה כדי לבנות איתה את החיים כשכל הראש שלי אכול עם תאווה. צריך איזה תקופת צינון..

עוד נושא קטן, כתבת 'אם יצאתם ולא הלך- האם זה גרם לכם ליפול?' אני חושב שאחרי זמן בתכנית, כשיוצאים ממקום רוחני וחיבור אין מקום לשאלה הזאת. פשוט אני סומך על אלוקים, מתפלל אליו לקבל הכל בשלווה, כמובן שבמצבים מסויימים צריך יותר להתחבר. אבל כשכבר מחליטים לצאת זה צריך להיות ממקום מחובר.
ואותו דבר זה גם בנושא של לספר למיועדת. אם אני מנהל את העולם, אין סיכוי שאספר זאת. היא תזרוק אותי מכל המדרגות, ואני לעולם לא אתחתן. אבל ברגע שאני מבין שמישהו אחר על ההגה, אז יש כזאת אפשרות, וזה ממש לא מופרך. (אני מכיר חבר מהתכנית חרדי, שיצא, סיפר, ו...השמים לא נפלו.. הוא נשוי כבר כמה חודשים באושר)

שיהיה בהצלחה. תשתף אותנו!

פוסט חשוב...
שבוע טוב.

אכן גם אני נמצא עמוק בנושא עם הצעות על בסיס יומיומי שנדחות בנימוס. פעם זה היה קל, עכשיו קצת יותר קשה ואם אני אמשיך עוד הרבה זמן לסרב זה כבר עלול להיות חשוד...
אמנם בהקשר של נסיון אישי אין לי בכלל אפילו ברמה כזאת שהייתי בתנועות נוער לא לגמרי נפרדות ויצא לי  לעבוד עם בנות בגילי לא מעט פעמים אבל תמיד היתה לי בושה מהן ובקושי יצא לי אפילו לנהל שיחה עם מישהי חוץ מהמשפחה שלי.
פעם אפילו סיפרתי לחבר שזה המצב לאחר שסיפר לי על פרשיות חברות שהיו לו בזמן שהיה תיכוניסט פוחח לפני שנכנס לישיבת ההסדר ואז הוא אמר לי- 'כיף לך אתה תמים בקטע הזה תוכל לבנות הכל עם הרבה טהרה'. מה יכולתי לענות לו צחקתי ועשיתי פרצוף נבוך- אם רק הוא היה יודע עד כמה נבוך הייתי באמת....

תודה דבוק בה' דבריך נפלאים. אם אפשר עכשיו כשיש לי זמן אוסיף את דעתי וניסיוני הרחב אם אפשר לקרוא לזה כך(לצערי או לא, כמובן שאלוקים הוא שמחליט מי תהיה אשתי.. אדבר על כך בהמשך)
בהוספה לדברי דבוק אני רואה שאף אם איני נקי כרגע אך באופן כללי יש לי נקיון מתמשך והראש שלי כבר לא חושב כל היום איפה השימוש הבא אז אפשר להתחיל לחשוב על לצאת. לפני שאני מחליט לצאת אני חושב האם אני מוכן לכך, האם באמת סיימתי. כאני יוצא אני מתפלל לאלוקים בכמה מישורים - 1 שאבוא לקשר מתוך רצון אמיתי של התבוננות האם היא זו שמתאימה מבלינת כל בקטגוריות, כמובן שחיבור למראה וכו' חשוב. 2 תפילה לאלוקים שישחרר אותי מפנטזיות ותאווה ושאיני בא כדי להזין את עיני. 3 לבחון כל העת האם הקשר עושה לי טוב מבחינת ההחלמה או שאני נשען עליו וברגע שהוא אולי יסתיים אפול.
כשאני מחליט שזה לא זה כאן יש סכנה לפחות אצלי שמתי לב- בין אם אני חותך ובין אם היא חתכה הבנתי שצריך לעשות זאת מהר בלי היסוסים ובצורה יפה אחרת זה אוכל אותך מבפנים והדרך חזרה לא רחוקה... מניסיון!
אני חושב שאם קשר מתפתח ועושה טוב לשני הצדדים אז צריך לחשוב איך להכניס את הסיפור על המחלה שלנו, להיות כנים, איך? שאלת השאלות! בדבר זה עדיין אין לי ניסיון אך ברור לי שסיפור על זה צריך להיות בצורה איטית ובמספר פגישות לא מחדירים דבר כזה גדול במפגש אחד, להתחיל באיך היום אני רואה את העולם, כמה אסירותודה לאלוקים יש לי ולהסביר על קשיים גדולים שבכל זאת קיימים אצלי, לא התאווה אלא בכלל, אחר כך כשיש מראות ברחוב אפשר תמיד לומר בזריקת מילה שאינך מסוגל עם המראות האלו והפריצות ברחוב... ובעצם לאט לאט לגלות טפח ולכסות טפחיים על ידי סיפור על החיובי שאני לומד לראות בחיים שלי, ובסוף לספר את מה שחווית וכמה אתה לא רוצה לחזור לשם ואיפה אתה היום נמצא... איזה אור.  ואם אין אור אז חכה לאחד כזה...
ושוב רק להדגיש קטעי הפרידה הם המסוכנים ביותר אולי ארחיב על כך בהודעה אחרת..
אוהב אותכם ובעז"ה מתפלל שכולנו נמצא את החצי שלנו בקרוב כך אחד בעיתו ובזמנו

תודה רבה brother

בנושא השיתוף זה לא נראה לי כ"כ איום. בגלל כמה עניינים הייתי צריך לספר לשני אנשים שקרובים אלי על המחלה וכו' ובהכוונה טובה מהספונסר והרבה סייעתא דשמיא זה עבר חלק הרבה יותר ממה שיכולתי לדמיין אפי'

אולי בהזדמנות אכתוב על כך בהרחבה.

בהצלחה, ותמשיכ\ו לשתף.

האמת היא שזה נראה לי אחד הקשיים הגדולים, הרי בסוף קשה לקבל דבר כזה בשויון נפש גם אם הבחור נמצא בשלבי החלמה. אמנם מנקודת מבט אוביקטיבית אם בן אדם חזר בו ממעשיו ואף מצא את דרך התיקון והוא מתמיד בה (קל וחומר כשפה יש בצורה ברורה הרבה מקום ללמד זכות על אותו אדם- כלומר אני) ואולי אפילו יש מקום להעריך אותו יותר בשל ההתמודדות שעבר והבחירות שהוא בחר בכל זאת מובן לי למה בחורה עלולה להירתע מהקמת בית עם בחור שזה עברו.
אני עצמי יודע שאף על פי שלכאורה אני אמור לקבל הכי הרבה מישהי עם עבר של חטא/ מחלה והווה של תיקון אני בהחלט לא יודע איך אגיב אם היא תספר לי פתאום שהיא היתה פרוצה או משהו כזה- אפילו באונס ולא בחטא- וכבר כמה שנים שהיא בתהליכי תשובה ותיקון של התכונות שהובילו אותה לזה.
מפחיד קצת למרות שלעבדכם הנאמן אין משהו טוב בהרבה להציע. למעשה כרגע אין לו כלום הוא נפל היום ואתמול ושלשום והוא בכלל לא רואה דרך שבה הוא יכול לנצח.
טוב שוב כתבתי מבולבל. מקווה שהייתי מובן והבהרתי את הפחד שממש משתק אותי כל פעם שבה אני חושב על הסיטואציה הזאת.
וה' יעשה הטוב בעיניו.

תודה רבה לכל החברים שמעיזים לכתוב על נושא כ"כ טעון וקשה.

אח ודבוק בה' חשוב לי להבהיר כמה דברים- ואני מתפלל שאכוון לרצונו יתברך ולא לתועלת עצמי.

כששאלתי "האם יצאתם והייתה פרידה- וזה גרם לכם ליפול" אין הכוונה שאחרי הפרידה החלטת ללכת ולהשתמש "כי מגיע לי, אני מסכן וכו'" זאת לא נראה לי מחשבה של החלמה. אלא הכוונה האם המשבר הגדול שזה יצר אח"כ הוביל בסופו של דבר לנפילה או שהצלחתם להתמודד עם זה בכלים הנכונים? זה נכון שעקרונית אדם שהוא בהחלמה אמור להתמודד עם כל נסיון ומשבר בצורה מחלימה אבל בכל זאת מדובר במשבר חזק מאוד מסוג שלא התמודדנו איתו עד עכשיו (ואין הרבה מחלימים שעברו את המסלול הזה שיכולים לתת לך הכוונה) ולכן יכול להיות שלמרות התוכנית נפלת בסוף.

אני מדבר מניסיון- יצאתי עם מישהי והקשר היה מעולה, ואחרי שהיה דיבור בינינו על קשר של קיימא ממש, סיפרתי לה על ההתמכרות בהתייעצות עם הספונסר וכו' ולצערי בסוף היא החליטה שהקשר הזה לא מתאים. אחרי יומיים הייתה לי נפילה לאחר 60 ימים של נקיות- התקופה הכי ארוכה שהייתה לי בחיים- נראה לי- מגיל 17, והיום אני בן 24.

אני לא חושב שהייתי נקי "בגלל הקשר" או "בגלל הבחורה" אלא פשוט היה לי כ"כ קשה עם הפרידה שברחתי לתאווה.

- ברור לי שצריך להגיע עם תוכנית ועם מטרות רציניות לקשר של חתונה- בכלל לא עולה על דעתי איך מישהו יכול להגיע לקשר כזה בלי הדברים הללו- בלי קשר עם הוא מכור או לא. ונראה לי שאם הגעת לפגישה והבחורה ממש יפה בעיניך- צריך הרבה הכוונה ושיתוף לפני ואחרי כל פגישה.
מה שקשה לי בנושא הוא שאין כ"כ אנשים שעברו את המסלול הזה בהחלמה- ונראה לי שגם הספונסרים שלנו לא עברו את הדבר הזה בהחלמה, ולכן השיטה של "מה שעזר לי" לא ממש מתקיימת כאן. תמיד אפשר לומר "תראה, אתה צריך להיות נקי לפחות חצי שנה\שנה\זמן גדול כלשהו לפני שאתה יוצא" אבל אם האדם שאומר את הדברים לא חווה את התחושות שלי ואת הלחץ הפנימי שלי לא בטוח שהעצה הזו באמת תועיל. (ואין לי שום כוונה לערער על התוכנית, וברי לי שנכון שהמקרים שונים אחד מהשני אבל התחושות והרגשות דומות ולכן כן אפשר לייעץ אחד לשני.) אבל בתחום הזה של מציאת בית- שמעורבים בו היצרים והרצונות הכי חזקים והכי בסיסיים של האדם, לא בטוח שהמתנה לאורך זמן באמת תביא החלמה- כי אי אפשר לדכא או להחליש את הרצונות הללו. בשונה מהתחומים האחרים- לעניות דעתי.

"אז מה אתה מציע? שאדם שנקי שבוע כבר יכול לצאת- כדי שלא ידכא את הדחפים שלו?" לא. אבל תקופה נקיות של שנה או אפילו חצי שנה אני חושב שלהרבה אנשים תהיה יותר מידי ארוכה ותגרום בעצמה ללחץ פנימי שידחוף את האדם לתאווה. (זה לא סוד שגם רווקים שלא מכורים בגילאים מבוגרים מאוד מתקשים בנושא בגלל שהוא כ"כ עוצמתי. אז מה זה עושה למכורים...) נראה לי שתקופת נקיות של חודשיים-שלוש, כאשר יש לאדם תוכנית וקביעות עיתים להחלמה בכל יום והוא משתתף בקבוצות וכדו'. זה בהחלט מאפשר לו לצאת- לפחות להתחיל! במידה והוא יוצא ומרגיש שוב את ההתמכרות והריכוז העצמי- אפשר להפסיק ולנסות יותר מאוחר.

אשמח לשמוע הארות, הערות, הסתייגויות וכו'...

תודה אבא, שנתת לי את האומץ לכתוב את הדברים.

תודה על הכנות יאיר.

תשובה שלימה, אוהבים אותך אח יקר! אשמח להיות איתך בקשר, שלחתי לך הודעה בפרטי.

החברים הראשונים שהגיעו לAA עברו את מלחמת העולם השניה, ותאמין לי שלא היה שום סיבה הגיונית שהם ישארו נקיים אחרי כל מה שהם ראו, והנס התרחש.

אלוקים הוא לא מוגבל. אם אני מחובר אליו באמת, ומקבל ממנו כח, אין שום סיבה שלא אצליח להגיע לנקיון גם במקומות הכי קשים ורגישים. שוב, אין לי נסיון בזה, אני יכול רק לתאר ולדמיין.. אבל ככה זה נראה לי.

לפני חודש בערך דיברתי עם חבר שנקי למעלה מ20 שנה והוא התחתן בהחלמה. החבר אמר לי בפירוש שיש עניין לצבור קצת נקיון ולהתרחק מבור הספיגה בתור דבר ראשוני. אח"כ לשים לב בכנות עם עצמי ובהתייעצות עם הספונסר(ולאוו דווקא, אפשר עם חבר יותר וותיק מהספונסר) לראות שיש לי איזה יציבות בהחלמה, אני חי עם הצעדים והקשר לאלוקים, פחות או יותר אני יוצא מעצמי, להתפלל הרבה, וקדימה, לצאת למסע..


עוד נושא חשוב.
אמנם יש הרבה נושאים שגם מישהו שנים ארוכות בתכנית לא נתקל בהם, אבל אם הוא אחד שנמצא בהחלמה הרבה, אני בפירוש יכול להתייעץ איתו מה הוא חושב, מה הוא היה עושה בסיטואציה דומה וכו'. זה לא תורה מסיני, אבל יש כאן משהו.

בהצלחה לכולנו ויום נקי!

תודה דבוק על הדברים.
נכונים הדברים  אבל הספונסר שלי אמר לי בפירוש שעיקר ההכוונה של הספונסר זה מה שעבד בשבילו ומה שהוא עשה. על זה בעיקר בנויה התוכנית, וודאי שאפשר להתייעץ מה הוא היה עושה אבל זה לא אותו הדבר, כי התחושות שאדם רווק עובר עכשיו עם כל הלחץ מסביב, אני לא בטוח שמישהו שהוא נשוי יכול לשחזר ולחוות על עצמו ומתוך זה לומר לך איך הוא היה מגיב, או כמה זמן לנקיות הוא היה מחכה ובאלו כלי מדידה הוא היה מחליט האם לצאת או לא.

בכל אופן תודה על הדברים. זה מחזק אצלי את הצורך לצבור עוד נקיון לפני שאני מנסה לחזור לשם.

אגיב מניסיון דומה שהיה לי...
כשאני אומר כן למישהו שמשדך לי ואז הוא פונה לבחורה והיא לא רוצה, זה נותן לי הרגשה לא טובה בכלל... נכון לא הרגשה אולי שנפגשתי הרבה זמן ואני מכיר מישהי וסיפרתי לה והיא עזבה אותי אך אני אסביר מדוע לדעתי זה אותו דבר.
כמו כן מקרה אחר שבו נפגשתי עם מישהי וידעתי שזה לא זה אך לא היה לי את האומץ להגיד שלום.... אתה בטח יודע מה אני מתכוון ;-)

הרגש בדברים אלו לדעתי עובד אותו דבר, אומנם אולי בטונים שונים... בכל אופן פשוט ראיתי כיצד בלי לשים לב אני לוקח את הדברים האלו עמוק וזה פוגע בי ונותן לי רצון לשמש...
ממש ראיתי זאת כאשר חבר דיבר איתי ושאל אותי ובירר איתי יחד מה קשה לי ומה מפריע לי באותו רגע,
אני חושב שאם נפרדת ממישהי או קרה משהו ואפילו הכי קטן לקחת חבר ולפרק איתו את כל הרגשות והכול הכול בסוף זה יוביל אותך לנקודה שבה אתה מחפש את השיחרור
נקודה זאת צריך באמת למסור לאלוקים, איך? בתפילה וכניעה גדולה..
באמת דבר זה אני אומר מניסיון חי ממש. הרגשתי שכשאני עושה זאת פתאום השתחרר הגל שתקף אותי... ממש לפני כשעתיים.
טוב זהו בנתים, שאלותיך נפלאות המשך...
זה גם עוזר לי לחדד לעצמי הרבה דברים.
אוהבים!

brother היקר! וואוו איזה שיתוף!..

תודה.

אצלי שמתי לב שאחד הפגמי אופי החזקים ביותר זה התלותיות מה חושבים עלי וכו'
לימדו אותי להתפלל לאלוקים שוב ושוב ושוב 'תן לי להרגיש שהערך שלי לא תלוי באף אחד בעולם'! בכל סיטואצייה זה קורה, אני מרגיש את זה מגיע מהבטן.. מזהה את זה ומתפלל. זה עובד! עוד אין לי נסיון בכל העניין של השידוכים וכו' אבל בחיים בכלל זה עובד יופי. בנתיים אני לומד לתרגל את זה.

תמשיך לשתף!