נתחיל בדבר זה שראיתי:
אמרו חכמים: "עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי יישא אישה; כיוון שהגיע עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו" (קידושין כט, ב) - לשון קללה, על שאינו מקיים את מצוות פרו ורבו. וכן כתב הרמב"ם: "האיש מצווה על פריה ורביה... וכיוון שעברו עשרים שנה ולא נשא אישה - הרי זה עובר ומבטל מצות עשה" (אישות טו, ב). וכן כתבו סמ"ג, רא"ש, רבנו ירוחם וטור ושולחן ערוך (אבן העזר א, ג).
וכן אמרו חכמים: "עת ללדת ועת למות" (קהלת רבה ג, ג) - משנולד אדם הקב"ה מצפה לו שיישא אישה עד עשרים שנה. הגיע לעשרים ולא נשא אישה, הקב"ה אומר לו: עת ללדת הוא לך ולא רצית, אין זו אלא עת למות.
בנוסף לכך אמרו חכמים: "בן עשרים שנה ולא נשא אישה - כל ימיו בהרהורי עבירה", מפני שכל עוד זמן נישואיו קרוב, הוא יודע שתשוקתו שמורה לבת זוגו, אבל כאשר רווקותו נמשכת מעבר לזמן הראוי לנישואין, ותשוקתו אינה מוצאת את האפיק הראוי לה - הוא מתרגל בהרהורי עבירה, ושוב אינו יכול להינצל מהם כל ימי חייו.

אז זהו, כנראה אני טרם הספקתי להתחתן, מקווה שאנצל מתישהו מהירהורי עבירה אך כרגע לא...
אני ב''ה נקי גם היום אבל יש לי ממש רצון עז ליפול, רצון פשוט להסתכל בתמונות, זה כיף, זה ממש מספק, זה ממלא, זה....
אתם בטח מכירים את התחושה הזו, אין לי איך להסביר אותה, אני רק יודע שהמצב מסוכן!
לא יציב, כן גם אחרי מאה ימים. תמיד!
הדבר הכי קל זה פשוט לשוטט איפה שאני רוצה, בלי הגבלה, בלי חסימה, בלי שכל שאומר לי- עצור!, די לא רוצה, תן לי לחיות
אבא, קשה, זה התמודדות לא קלה בכלל, המקום בו מצד אחד אני יודע שכל פורקן אסור לי מצד שני חייב פורקן במשהו... ואין לי... לא בריא.
אבא תן לי להבין כיצד לפרוק מעלי את הרצון הזה, איני רוצה להיות בתוך הגלגל החוזר הזה שוב, הנה אני מצליח לצאת מצד אחד אבל מצד שני...
המחשבות שלי כבר לא מפנטזות אבל כן יש לי רצון להסתובב קצת באינטרנט ולראות הכול... מבקש סיפוק שאין לי כרגע בחיים...
התוך צועק החוצה ואין לי מושג איך אני נותן לו ביטוי בצורה נכונה, עד היום נתתי לו את המוצץ של התאווה, היום כבר אני יודע שאיני רוצה לתת לו את זה שוב
אבל אין לי תחליף, לא מצאתי את שאהבה נפשי, לא מצאתי כיצד נפשי שוקטה..
מבקש ממך אבא להיכנס פנימה אלי, לתת לי שלווה, לתת לי לקבל את עצמי, להרגיש מלא ולא מתאווה.

אוהבים.
(מצטער, לא היה לי כוח לקרוא בעיון)

אוהבים אותך אח יקר.

גם גרוש יכול להיות נקי. זה שאין אשה זמינה, עבור מכור זה תירוץ.
אולי אתה לא מכור? האם לפני גיל עשרים היה יותר קל?
האם אתה באמת סבור שאשה פותרת בעיות כאלו?
מה תעשה אם על ההתחלה היא נכנסת להריון ומרגישה דחיה מהריח שלך? כמו שקרה לי.

יש פוסט חשוב:

forum.gye.org.il/index.php?topic=2921.msg30634#msg30634

מאחל לך שאכן תמצא את השלמות. אבל סמוך על אלוקים ותן לו להוביל אותך בקצב שלו...
ואולי כעת אחרי 100 יום ומעלה, זה הזמן למבחן האחרון, האם גם את הגל הזה תוכל לעבור באמצעות חיבור להחלמה? מי שמתמיד ומוסר את רצונו לאלוקים, עושה מצידו 100% פעולות החלמה, מוסבטח לו שהניסים בא יבואו.

בהחלמה
אוהבים

הושיעה

תודה הושיעא, אני צריך עכשיו ללמוד כיצד מתחברים אליו גם בהמשך, אחרי תקופה בהחלמה, איך אני נשאר מפוקח ונקי..
אשתדל לחשוב על כך ולעשות את מה שצריך... זה קצת קשה כש...
אוהבים, מקווה שתחזור מהר..
שבוע נפלא

חזק ואמץ!

מהניסיון הקצר שלי בתכנית הרגשתי שכשאני נמצא במצב של חוסר אונים ואני פונה לעזרה שמיימית אני נענה,
בניגוד לתקופות (הארוכות) הקודמות בחיי, שבהן הייתי מנסה להילחם כנגד חוסר האונים ואז הייתי נופל.

אוהב, מצפה ומייחל להצלחתך!

כמה שאני מזדהה איתך.

לצערי אני לא חושב שיש פתרון.

מאחל לך (וגם לי ולכל מי שזקוק) שתמצא אשה טובה, באמת.

מקווה שברור פה לכולם שגם אשה טובה ומושלמת היא לא פיתרון...  :-\

הפתרון הוא חיבור לכח העליון, לה' יתברך, ושרצונו ייעשה בחייך.

שנזכה כולנו!

אוהבים, מאמינים, כואבים ומייחלים!

מאיפה מגיעים הכוחות הללו שנותנים לך לחיות עוד יום נוסף, להעלות חיוך מטופש על הפנים רק בשביל לפרגן לחבר על בדיחה לא מצחיקה?
מאיפה יש כוח ללמוד עוד ועוד תורה לשמה, לאחר שתלינו בה כ"כ הרבה תקוות וצפיות שנהפוך בן רגע לבני חורין, לאנשים עם לב טהור שרק רואים את העולם בורוד, ולצערנו לא הצלחנו לראות את זה תמיד?
מאיפה יש כוח להתפלל, לאכול, לישון כשאני רק מעביר את היום מבריחה אחת לרעותה?

אח, תודה על הכתיבה, על השיתוף בכאב בתסכול ובעוד רגשות שאין מילים שמבטאות אותן.
אני חושב שכל הכאב שמתגלה כאן, הוא אותם יללות ויבבות שיוצאות מהשופר בשעה שממליכים את בורא העולם, אבא אוהב בראש השנה!
ה' מלך, ה' מלך, ה' ימלוך לעולם ועד!

אחי היקר, כלכך התחברתי למה שכתבת. תאמין לי שידעתי תקופות יפות יותר, שאוויר הישיבה מילא את ריאותיי אז היה לי יותר קל.
אני רק רוצה לחזק אותך brother, גם לי מאוד קשה, יש לי יצר חזק ובזמן האחרון הוא משגע אותי. אבל למדתי כבר שבין אם אני אראה דברים משחיתים או אשחית את זרעי ובין אם לא, הוא ימשיך לאתגר אותי ולהציק לי. לכן אני לא מוכן לוותר לו כבר למעלה מ3 וחצי שנים. נפילה לא פותרת כלום, תחיה עם זה ותלמד לאהוב את עצמך כמו שאתה. אל תתן לחולשות שלך לקבוע מי אתה. בהצלחה אחי.

תודה לכולם על התגובות הנפלאות באמת הם נותנות לי המון!
ולך יאיר אחי היקר מפז אשמח לענות מה שאוכל
הדבר שעוזר לי לשמור על הנקיות היום היא באמת רק הבנה שאני לא יכול, באמת לא יכול! אני לפעמים רואה איך המבט שלי מסתובב להסתכל בבחורה, איך הרצון דוחף לראות דבר שיספק אותי או שסיפק אותי עד היום, המבט המוכר כל כך לזכרון שלי, התמונות שרצות בזיכרון שלי, שמונה שנים של שימוש חוזר ובלתי פוסק, אין לי ספק שכל אישיותי רוצה תאווה, רוצה לאונן, לחזור לטעם המוכר כל כך, אז למה לעזאזל זה לא קורה?! למה אני לא חוזר לשם? את התשובה לדבר זה קראתי במשפט אחד שאותו אני מנסה ליישם אותו בשיא הרצינות כי אם לא אחזור חזרה למקום שאני לא רוצה בו, והמשפט הוא "עבוד את הצעדים כאילו הכל תלוי בך, התפלל כאילו הכל תלוי באלוקים!"
מבין שאני לא יכול לבד, עד היום חשבתי שכן, היום אני מבין שלא! בימים האלו כשאני קם בבוקר אני מודה לאלוקים על שנתן לי עוד יום לחיות, עוד יום שאנסה לתת לו מקום בחיי, יום נוסף של רצון לחיבור בין אם הוא יבוא ובין אם לא.
ישר כשאני קם אני מחייך לעצמי, פותח את הבוקר בצורה חיובית, זורק בדיחה לאוויר, מספר לעצמי למה היום הולך להיות נפלא! מתפלל הרבה, ומבקש מאלוקים שיכנס אלי ויתן לי הרגשה שהוא איתי.

שלום אח,
בתור נשוי אין לי ממש  מה לומר לך,
אבל בעיני ראיתי חברים רווקים שנקיים שנה ויותר, כנראה שזה אפשרי.
מאחל לך בהצלחה ושתמצא באלוקים את ההנאה והריגוש שאנחנו מחפשים 'שם'.
אוהב.

שלום לך,
אני נשוי 4 שנים ו15 שנים בעניין הנורא הזה, ואני מצטער לומר שלפחות אצלי נישואין לא פתרו כלום.
הבעיה היא נפשית, ואני לוקח אותה איתי לכל מקום ומסגרת.נראה לי שעד שלא אסתובב אליה ואביט ישר בעיניה בלי פחד ועם הרבה ענווה והכרה באמת שום דבר לא יזוז...
בקיצור,הנישואים לא עוזרים בעניין הזה ו"העניין" הזה ממש לא עוזר לנישואים בלשון המעטה...
מה שכן מצאתי שהנישואים עוזרים, זה בלמצוא את הפיתולים הנפשיים המהותיים שכנראה עומדים ביסוד הבעיה המדוברת.

מאחל לך ולכולנו, הרבה אמון עצמי ושמחה במה שאנחנו כי לנו יש פוטנציאל עצום למנף בעיה קשה לחיים מלאים ושלמים כפי שאחרים רק יכולים לחלום... :-)

אני נשוי - (באושר ב"ה)
יצא לי להרחיב בשיחה עם רווק שנמצא במצב דומה לשלנו...
ואע"פ שמבחינה שכלית הוא הבין שהאשליה המתוקה (על כך שהנישואין פותרים הרבה בעיות) עומדת להתנפץ בבוא הזמן.
הרגשתי שעדיין נוח לו לשוט על כנפי הדמיון ועמוק בתוכו הוא מאמין שהנישואין יפתרו לו לפחות חלק מהבעיות!
קראתי פעם מאמר של הרב ארז דורון בו הוא מסביר בצורה נפלאה עד כמה צריך להזהר מהאשליה הזו!
הפנטזיות על נישואין נותנות לפעמים תקוה ומשרות אופטימיות, אבל חיב להכניס לתוכן גם מחשבות מציאותיות על עבודה מאומצת, ואתגרים חדשים לבקרים, ימים קשים ורגעים של תסכול... כן זו האמת!
וכאן מגיעה השאלה: "בא'נה אתה נשמע ממש סובל" ?
והתשובה היא: ממש לא! אני נהנה שמח ומאושר אבל גם משקיע, ומפנים שבאתי כאן לעמול ולהזיע ויחד עם זאת גם לקצור פירות ונחת!
בפנטזיות שלנו אנחנו רוצים לדמיין רק את הרגעים שיושבים על כסא נוח עם סיגריה ובירה וכו'
אנחנו לא רוצים להרוס את הפנטזיה עם מחשבות מעצבנות כגון: מאיפה נשיג את הכסף לכך או כמה קשה נעבוד באותו יום שקודם לזולה עם הבירה והסיגריה...
ועל כך אמרו חז"ל: "צדיקים תחילתן יסורים וסופן שלוה, והרשעים תחילה שלוה וסופן יסורים"
אז יאללה בא נעבוד קשה עכשיו והשלווה עוד תגיע... אמן.

mikolo כתב on 31 מרץ 2014 09:49:


התוכנית היא תוכנית פשוטה לאנשים מסובכים,
מהנסיון שלי אין צורך לעבוד קשה בכלל,
מתחילים עם פעולות פשוטות ולאט לאט מגיעים לפסגה

יש פעולה אחד שהוא נראה קשה,
והיא "החשיפה" לבוא לקבוצות, אבל ברגע שעושים את זה פעם אחת שום דבר כבר לא קשה.

בס"ד
אח יקר!
brother כתב on 21 מרץ 2014 08:39:

לא יודע הרבה על מה יכול למלא
אצל כל אחד כנראה יש מילוי אחר...
אצלי המילוי היה ...
ביצירת קשרים חדשים
בהצלחה בעבודה,
בהתקדמות בלימודים,
בפרויקט אישי שפיתחתי לעצמי,
בכתיבה,
בציור ,
בטיול,
ברכיבה על אופניים,
במשחק כדורסל וכו'
(הוסף כיד הדמיון הטובה עליך...)
נראה לי שחשוב לדעת להנות גם מההנאות הקטנות בחיים...
כדי להרגיש את המילוי הזה
ולא לשקוע כל הזמן ברחמים העצמיים...

בהחלמה רבה מכל הלב...