בס"ד
שלום ידידי
גם אני שאלתי את השאלה הזאת, זה באמת סוג של פרדוקס
לא תהיה מיואש אם תמשיך לצעד השני בו תגיע לאמונה שכח גדול יכול להחזיר אותך לשפיות.
יש תקווה, אלוהים שמר ושומר על מכורים רבים ימים חודשים ושנים, כאן בפורום אתה יכול למצוא כמה וכמה עדויות חיות לכך
אם תעשה את התכנית אני מאחל לך שתזכה לראות את הנס גם על בשרך
כשאתה כותב על רגשי חרטה, אתה מתכוון לאשמה? כי אם כן אז באמת אין צורך ושום תועלת באשמה
כמובן, אם אתה מגדיר את עצמך כמכור.
מכור צריך לדעת לקבל את עצמו על נפילות, זה הדבר שהכי טבעי לו
לגבי הכריז,
אני לא מחכה לכריז כדי לעשות פעולות של חוסר אונים, אני משתדל להתחבר ולבקש מאלוקים שפיות עוד לפני שהכריז מגיע
ע"י תרגול של הפעולות(אצלי זה בעיקר להתקשר לחברים) במצבים שהם לא ממש כריז, אני מתרגל לנהוג כחסר אונים גם במצבים של כריז
ועוד, התכנית לימדה אותי לא לנסות לבד כי אני חסר אונים לבד.
לפעמים באה תאווה בקטן, לדוג' מבט על אישה ברחוב
הראש שלי אומר לי לפעמים, נו בסדר, תנסה לשכוח, תתרכז במשהו אחר
היום אני יודע שאני חייב לפנות לכוח חיצוני ממני ובמצב כזה לדוגמא להתקשר לחבר.. לא לנסות להתמודד לבד עם התאווה כי אני כבר לא יכול
