אלוקים שלי, רציתי שתדע,
חלום שחלמתי בלילה במיטה.

ובחלום ראיתי מלאך,
משמיים בא אלי ואמר לי כך:
"באתי משמיים, עברתי נדודים,
לשאת ברכת שלום לכל הילדים".

פניתי למלאך, והוא פרש כנפיו:
"אמור נא מלאכי, מתי אראה פניו?"
והוא חייך בעצב, ואמר לי: "בני,
הכל בך תלוי, ולא באדוני."

וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום,
ויצאתי לחפש מעט שלום.
ולא היה מלאך, ולא היה שלום.
הוא מזמן הלך ואני עם החלום.

סיפו, אתה חמוד.

יברכך השם וישמרך.

היאוש אוכל אותי. אני צריך לשים מבטחי בה', אני יודע. אבל עדיין הבחירה בידינו, לא בידו. ואני לא מצליח להגשים אותה.

אתה ואני (ועוד אלפי בני תמותה ברחבי הגלובוס..) נמצאים בדיוק באותו המצב, מצב הזוי, חסר שליטה ורסן.
יחד עם זאת, מסתבר שעשרות אחוזים מתוכם מצאו מזור ומרפא למחלה הזאת. יש תקווה? מסתבר.

אינני יודע אם  הדברים דלהלן נכונים הם,
אבל, נראה לי ששום דבר לא תלוי בנו, ביום שאלוקים ירצה אנו נעלה על ההחלמה וביום שאלוקים לא ירצה, אז גם אם נשתף, נכתוב ונלך לקבוצות, זה לא ילך, הוא לא רוצה.

אוהבים אותך סיפו! (:

קשה לי עם הגישה הזו. עם הגישה של "אללה הוא אכבר" ושאין לנו שום שליטה. אם אין לנו שליטה, הקב"ה לא היה שם אותנו במצב הזה. אם הכל בידו, זה מגוחך לתת לנו ניסיון שגם ככה הוא בעצמו יפטר ממנו. חייב להיות לנו מרחב כלשהו של בחירה, אחרת זה מאבק בין הקב"ה לעצמו. שהרי אם הוא שולח את הניסיון והוא מחליט מתי אתה תעמוד בו, אז אתה בכלל לא פונקציה פה. וזה בלתי אפשרי.

לענ"ד המרחב מסתכם ברצון שלך לחלים ותו לא.

ואגב, המציאות הוכיחה שכשחשבתי או חשתי כמוך, חיי היום בערפל כבד, הייתי בטוח שאם לא שליטה טוטלית, אבל שליטה פורתא יש לי, ולא הלך.

כשהבנתי שאין לי סיכוי, דווקא אז צברתי עשרות ימי נקיות.

מקריות? מקרה של מקריות?
אולי מקרה של מקריות אצל אלפי מחלימים? (:

אני בטוח שהדברים לא נכונים.
מה עם בחירה חופשית? הייתכן שיהודי יזרק מעל פני ה' מבלי דרך לשוב? הייתכן ששובו בנים שובבים חוץ מאחר?
אני לא מאמין אבל אני גם לא מצליח לפעול בעצמי. אני בטוח שיש פה איזשהו שילוב- לא תצליח בלי עבודה ולא תצליח בלי אמונה.
אז מה יעשה עצלן קטן אמונה כמוני?

מזה?! מזה?!
להיזרק מעל פני השם?!

יקירי, אין קרוב בעולם כקירוב המכור.
דווקא אותו צדיק דלא פסיק פומיה מגירסא יכול, כביכול, להרשות לעצמו להיות בלעדי ה'.

אני לא יכול להרשות לעצמי להיות ולו רגע קט בלעדי הקב"ה, רגע אחד בשבילי שווה אסון חלילה.

עכשיו תאמר לי, מי נזרק מעם ה'? (:

אפרופו, הדברים דלעיל, הרבי מברדיצ'וב היה אומר: אפשר להיות בעד ה', אפשר להיות נגד ה', אבל א"א להיות בלעדי ה'.

וואלה, נכנסת לסיבוך של נושא בחירה שכל הפורום יכול להתהפך פה מהנושא הזה,

בספר הלבן כתוב עמוד 20 "אלוקים לא רוצה לקחת ממני את האפשרות ליפול, הוא רוצה שיהיה לי החופש לבחור לא ליפול"
לפי הבנתי, אני על ידי פעולות שאני מזכיר לעצמי שאני לא רוצה להיות שם בתאווה הנוראה, על ידי טלפונים, קבוצות, וכו' אני מראה נכונות שאני לא רוצה ליפול, זאת הבחירה שלי,
והתוצאה בידיו של אלוקים אוהב ששומר עלינו,
מעניים שהכותרת של הציטוט הנ"ל הינו תחת הכותרת "ייאוש"

גם אם המציאות אומרת אחרת ישנה מציאות שכיהודים מאמינים אנחנו לא יכולים להתעלם ממנה- יש לנו מה לעשות פה. אמנם אלפי קולמוסים נשברו על השאלה כיצד המציאות הבלתי משתנה של רבש"ע יכולה להכיל עולם שבו יש לנבראים בחירה חופשית אולם אנו כיהודים מאמינים מסתפקים באמונה שה' ברא את האבן הזאת והוא גם יכול להרים אותה וממילא אין לנו זכות להתנער מאחריות על מעשינו בטענת- הכל מאיתו אך גם איננו יכולים להשתעשע במחשבה שיש לנו השפעה כהו זה על מהלכיו בעולם הזה.
מתוך כל הפילוסופיה הבסיסית הזאת אנחנו יוצאים לנקודת מבט שאומרת שעלינו מוטל לעבוד על התכנית כאילו זה תלוי בנו ולמסור את הצלחתנו לה' כאילו אין בחירה חופשית.
הלוואי ואצליח לבצע את כל הדברים שאני כותב...

אני חסר אונים בזה שהציטוטים שלי הוא מהספר הלבן ראה ערך הערה קודמת שלי,
(אבל כרגע זה מה שאני לומד ומתפלל לאלוקים שאני יתחיל ללמוד גם ספרי מוסר ולהתחבר אליהם, אבל לאט לאט)

בסוף ספר הלבן יש ציטוט
עבוד את הצעדים כאילו הכול תלוי בך,
התפלל כאילו הכול תלוי באלוקים,

כן את הציטוט הזה חיפשתי בנבכי הזיכרון אני בטוח שזה מסדר יפה את שאלת ההשגחה והבחירה בתכנית שתים עשרה הצעדים.
חשובה לי ההבנה שאני לא זורק מעלי את האחריות למעשי בכניסתי לתכנית אני מצרף אלי שותף 'כבד' שרוצה רק בטובתי.
בהצלחה.

זה מסוג הדברים של ״יוסיף דעת יוסיף מכאוב״... לטעמי יש לחיות את החיים בפשטות, עובדה היא שאנו בוחרים את דרכנו ועובדה היא שהקב״ה שולט ומנהיג אותנו. לגופה של השאלה יש הסבר יפה עמוק ומשכנע של השל״ה הקדוש (אך גם קצת ארוך...)

האמת בדיוק השבת ראיתי שה"חובת הלבבות" כותב שעל השאלה הזאת לא כדאי להסתבך, כי אנחנו אף פעם לא נבין את זה ב 100 %,
אבל מוסיף הסבר קצר שמתאים לתוכנית "שיש לנו הבחירה לעשות את הפעולות ולא התוצאה",
אבל בכל מקרה שוב פעם הוא כותב "שעדיף לא להבין ולא להסתבך"

לעניות הבנתי העסק מתנהל כך:

א. ה' עשה אותנו חולים וזה לא קשור לבחירתנו כמו שהוא עשה חולים ל"ע בשפעת, בפרקינסון, במחלה הידועה ועוד.

ב. כחולים אנחנו חייבים לשמור על דיאטה ששומרת על חיינו בצורה בריאה. אם חלילה לא נשמור עליה חיינו בסכנה. זה הובא אלינו מאת הקב"ה לאחריותנו ולהשתדלותנו. ה'דיאטה' זה 12 הצעדים וכל המסביב.

ג. גם אחרי ההשתדלות שלנו בשמירת ה"דיאטה", אנחנו זקוקים לעזרה מה' א. שנצליח לשמור על הדיאטה. ב. שהחולי שלנו לא יתדרדר. שני הדברים האלו לכאורה אכן לגמרי לא נתונים לבחירתנו ושומה עלינו להתפלל להתחנן ולזעוק לה' שישמור עלינו.