חבר שאל אותי ופתאום התחלתי לגמגמם...
הייתי שמח אם מישהו יכול להפנות אותי לפוסט בעניין או לענות לי לשאלה:
אני מבין שאני חולה, יש לי גו'ק גדול בראש של תאווה, אבל למה לקרוא לזה מחלה?!
זה ה"יצר", הרי גם במייל של אנגלית אני תמיד רואה שהם קוראים לזה כך, נכון גם נכנס הפן של מחלה, אך למה?
אם זה מחלה מדוע אין לה תרופה? הרי מחלה היא דבר שעובר... אלא אם כן מתים ממנו... אני רואה שיש כאן אנשים שרק חיים יותר טוב..
אבל עדיין אומרים שיש להם מחלה?!

תודה.

brother כתב on 07 אפר' 2014 18:02:


אם אתה מבין שאתה חולה זה שווה ערך למחלה,
ככה אני מבין כל חולה יש לו מחלה,
בן אדם שאין לו מחלה הוא לא חולה

לא מסכים... אנסה לתת דוגמא- אני חולה מין אבל מין זה לא מחלה... הבנת?

אני מגיב מטעמי נימוס,
עכשיו הבנתי אותך,
אבל מבחינתי אני לא רואה שזה יעזור לי להחלמה, בגלל זה אני לא מסתבך עם זה.

שאלה טובה. לדידי אין לה נפ"מ אבל בכל אופן בעבר היא העסיקה גם אותי, אענה לך את התשובה שלי. ראשית, יש מחלות כרוניות. כאלו שהן שם ללא יכולת ריפוי. לומדים להסתדר עימן - לחיות איתן בשלום (או שלא) הן לא משפיעות על החיים עצמם אלא על האיכות שלהם. בנוסף, 'זה' - התאווה, כשלעצמה אין בה בעיה, היא הופכת לחולה כשהאינסטינקט חורג ממסלולו. זו מחלה  ממתי שהתאווה מתחילה למלא פונקציות שונות לגמרי מהיעוד המקורי שלה. שים לב, כשכואב הראש לוקחים אקמול, לא תאווה. כשמרגישים חסרים בערך לומדים על ערכים ועושים כדי לרכוש אותם. לא תאווה. היינו הם ביחס לביטחון. פחד כעס ועוד... הדפוסים החולים הללו הם מחלה.

אז אקרא לזה חולי אך לא אקרא לתאווה מחלה שכן היא יצר... כמובן אני עדיין מסכים שאכוון ברפאנו על עצמי אך מהיצר לא מהמחלה... יש כאן הבדל דק, אני מנסה להגדיר מחלה= דבר שנגרם בפנים וגורם לי חולשה על כל המערכת עד כאן רואה זאת בתאווה, אך כעבור זמן מסוים היא עוברת זה לא מסתדר עם התאווה... התאווה היא התמכרות היא אובססיה היא יצר חזק אבל למה מחלה?

תקרא לזה איך שנח לך. עדיין לתהליך הפגום הזה קוראים מחלה, אתה מוזמן לקרוא עוד בויקיפדיה (חפש תחת הערך, מחלות כרוניות, מחלות נפש או התמכרויות)

הגישה הרווחת בעולם המערבי נוטה לצרף לרשימת המחלות גם מצבי נכות מסוימים ולא רק "תהליכי פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתפקוד לקוי של הגוף או הנפש." הגישה הרואה גם בנכויות מחלות מתפשטת וכיום גם הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות ואפילו השמנת יתר מוכרות בקופות החולים כמחלות הדורשות לעתים טיפול תרופתי על מנת להקטין את הנזק שהן גורמות, ורופאי המשפחה מונחים לטפל בהם בהתאם.

נכנסת כאן לענין רחב מאוד...

באמת בשנים הראשונות של הקבוצות (כמדומני בארבעת השנים הראשונות) לא השתמשו בכלל במושג "מחלה" אלא רק חולי. בכל המקומות אפשר לראות שביל כתב illness שפירוש חולי, אבל לא מופיע המילה disease שפירושה מחלה.

ביל טען באותה תקופה שאי אפשר לומר שההתמכרות היא מחלה, אלא רק שאנחנו אנשים חולים. הוא הביא לכך כדוגמא אדם שעבר התקף לב. ברור שהאדם חולה, אבל האם אפשר לומר שהתקף לב הוא מחלה? התשובה היא לא כיון שהמחלה היא אחרת (לחץ דם או מה שזה לא יהיה) וההתקף הוא רק התוצאה מכך שהאדם חולה.

לפי זה הוא טען שההתמכרות היא לא המחלה אלא רק החולי. אנחנו אנשים חולים במחלה רוחנית נפשית ופיזית, והתוצאה היא ההתמכרות.

אחר כך החברים בקבוצה הצליחו לשנות את דעתו, והוא קיבל את העובדה שההתמכרות היא מחלה, הפרעה נפשית ככל הפרעה נפשית אחרת, ובאמת מאז ניתן לראות שגם הטרמינולוגיה השתנתה.

תודה אסירותודה וסוד עזרתם לי מעט להבין יותר כמה אני חולה וכמה המחלה שלי מסוכנת וגוררת אותי למקומות שאיני רוצה בהם