אני רוצה לשתף אתכם חברים
בדבר מעניין שקרה לי עם המשקפיים

מאי שם בבית הספר על אפי נחו משקפיים
שכמובן עזרו לי לראות מסביבי
וככה כרתי איתם ברית עולמים
ואני לרגע לא מורידם מאפי

וכך חלפו להם הימים
כמו בהסכם חתום שנות דור
אני לא מוריד את המשקפיים
והם נותנים לי בתמורה לראות

עד שיום אחד זה הסתבך
אני אפילו לא יודע בדיוק מתי
מצאתי את עצמי מתהפך
בכל מיני תמונות ומחשבות בלי די

נבהלתי ברחתי גיליתי עולם חדש
נהנתי מכל תמונה לרגע התלהבתי
זה היה משהו לא רגיל הייתי נרגש
זה מילא אותי בהמון ריקנות, התבאסתי

חשבתי לעצמי צריך תיקון
אז ישבתי התחזקתי למדתי
נשבעתי לעצמי שאת המשקפיים האלו
לעולם לא אטמא עוד, ונרגעתי.

והנה חלפו להם יום או ימיים
מצאתי את עצמי שוב 
רואה דברים אסורים במשקפיים
שנשבעתי לעצמי שלעולם לא אשוב

לא ידעתי איך מתמודדים עם המצב 
ובפעם הבאה שקניתי משקפיים
אמרתי לעצמי זהו דף חדש מעכשיו
את אלה לא אטמא לעלמים

ואתם בטח כבר יודעים
ששוב זה לא תפס
וכך היה גם עם מכשירים חדשים
תמיד ההסכם נהרס

וכך יכלו להמשיך חיי
אבל אסירותודה היום זה שונה
אתמול הבאתי את משקפיי 
ולא נשבעתי שלעולם לא אראה...

אבל כן ביקשתי מאבי בעדינות
אני בנך מכורך אשר אהבת בלי כוחות 
תן לי עוד יום של חיבור ושפיות 
למצוא בך את שחיפשתי ברחובות

ואבי כמו דיבר אלי מהמשקפיים החדשים
אמר לי, קראת לי ?! הנה אני אתך פה!
רק להיום הוא נכנס עשה לי סדר בחיים
נתן עוד יום נקי שפוי ומחובר בכוחו

כמה שאני מתחבר ומזדהה עם הדברים.
תודה רבה

תודה רבה אבטליון היקר.

מאוד התחברתי והזדהיתי.
כל פעם שקניתי משקפיים חדשות הבטחתי שאותן אני לא אטמא..
טבלתי את המשקפיים גם במקווה..

לפעמים עד היום מבלבלת אותי ההכחשה.
אולי הבעיה במשקפיים???

אוהב
הושיעה