רציתי לומר את רחשי ליבי: מקווה שיהיה לתועלת.

בימים האחרונים הייתי בירידה גדולה, נפלתי ממש חזרה לקרשים, נגעתי במים והתחלתי לטבוע...
דבר אחד החזיק אותי, לא רציתי לחזור לשם שוב... היה עוד קרש אחד שבו נעזרתי לפני שטבעתי, על הקרש הזה רציתי לשתף.

שקעתי בתוך ביצה טובענית, הרגשתי כיצד אני נשאב חזרה פנימה חזרה לשימוש... אצלי הדברים האלו מתחילים מקרי לילה או רצון קטן לראות תמונה יפה, מבט ברחוב...
זה אף פעם לא יגיע מישר ללכת לפורנו, ישר לראות ביוטיוב דברים... זה תמיד יתחיל (אצלי) בסרט רגיל, וכדו'...

אחרי שזה מתחיל זה סוחף אותך פנימה כמו גל ואתה אומר- הנה לא נפלתי אולי נעשה עוד משהו קטן... עד שאתה מתחיל לראות עוד ועוד ועוד... השאלה היא איך לעצור?
וגם אחרי שאני עוצר עדיין יש הרגשה שאני רוצה עוד או מרגיש רע מאוד עד שאיני מסוגל לעלות שוב למעלה, על הספינה, אני מעדיף להישאר להיאחז בקרש הקטן למרות שמציעים לי לעלות חזרה לספינה, איני מסוגל, היא גבוהה, צריך לעשות קפיצה גדולה מידי שאין לי כוח אליה עדיין, צריך מקפצה שתעזור לי לחזור לספינה. מהי אותה מקפצה?

מה שעזר לי היה כמה דברים- לפגוש חבר ולספר לו בדיוק במה אני נמצא, להסביר לו שאני באמת מרגיש שאין לי כוח, להבין את חוסר האונים שלי, לדעת שאין בי כוחות לעלות לספינה.
החבר אמר לי- בא אני יעזור לך, נעשה יחד את הצעדים, פשוט מאוד, רק להגיד ולשתף ולדבר עם חברים, לא צריך לקרוא משהו, רק לדבר, זה הכי קל.
שאלתי אותו מה לדבר? איני יודע... אני כבר ראיתי דברים שלא ראיתי כבר הרבה זמן, אני מרגיש מת. החיות הלכה לה.

הוא אמר לי כך- תבין שאתה חסר אונים, צעד 1, אחר כך תגיד את זה שוב, ולעוד חבר ולעוד חבר.
אחר כך תבין שיש מישהו שיש לו את הכוח הזה, אלוקים, אתה מאמין בו?, תגיד את זה שאתה מאמין בכך, תוציא החוצה את התחושה הזאת. צעד 2.
תגיד שאתה רוצה ממנו שיתן לך מעט מהכוח הזה, שיתן לך את הכוח שיש לו בשביל לעלות חזרה לספינה.
אחר כך- ראית תמונות? אין בעיה, למה? מה חיפשת בהם? רצון להתמלא, רצון להרגיש טוב עם עצמך, רצון לחיבור....
בקש מאלוקים שאת כל הדברים האלו יתן לך להרגיש כלפיו!!!
שאינך רוצה להרגיש משהו כלפי תמונה, שלא תיתן לך כלום, בקש שיתן לך להרגיש הכול כלפיו.
אחר כך- תברך את התמונה שראית בכל הברכות שאתה רק חושב עליהם, תגיד שאתה לא רוצה לקבל ממנה כלום אלא רק לתת לה הכול!!
שאין לך מה לקבל באמת ממנה, אבל לברך אותה אתה יכול בשמחה!!
ובסוף בקש מאבאל'ה שבשמיים שיתן לך להרגיש את המילוי ממנו ולא ממשהו אחר.
להרגיש חיבור אליו ולא אל דבר שלא אקבל ממנו כלום.

דבר עם חברים, כתוב לעצמך זאת, וצא מהראש בו אתה נמצא, צא מהעצבות שאתה יורד אליה.
תחזור על זה עד שתפנים זאת! דבר עם חברים. תתפלל תפילות לאו דווקא של התוכנית גם מהראש שלך, למה אינך רוצה ליפול.

לך לישון וקום ליום חדש כשתשים מאחוריך את מה שעברת!

קשה לקום מהקרשים, אני יודע, אבל זה אפשרי!
עשה זאת לפני שאתה ממשיך ליפול, אין ספק, הרגשתי שכלום לא עומד לעזור לי אבל בסוף זה עזר...

תודה חברים, אוהב אותכם, תודה על התמיכה!
תודה אלוקים על חיים חדשים, ועל חזרה לשמחה ולספינה.
אסירותודה!

brother כתב on 09 אפר' 2014 14:52:

תודה על השיתוף,
רציתי להוסיף לא חייבים ללכת לישון, אפשר באמצע היום אפי' באמצע עבודה כשמרגישים על הקרשים,
לקחת הפסקה של כמה דקות, לכתוב, כניעה, מדיטציה, וכו'
בשקט שאף לא יפריע לך, ואם לך איפוה אפי' בשירותים (רק להיזהר משימוש), העיקר להיות לבד ולהתחבר לעצמך,
ומתחילים באמצע היום את היום מחדש.

תודה

תודה אח יקר. אוהבים!

תודה חבר יקר,
מזדהה כל כך עם התחושות הקשות של חוסר אונים מול המדרון התלול של הדרך לנפילות. כל כך קשה לעשות פעולות דווקא בזמנים שהכי צריך לעשות אותם. אותם מצבים בהם אני מרגיש שהמנועים כבים והמטוס מתחיל בצלילה כלפי מטה. לא מובן מאליו שקיבלת את הכח והנכונות לצאת מתחושת הורטיגו ולהדליק שוב את המנועים.  הייתי שם לא פעם ולא פעמיים לצערי, למרות שידעתי מה עלי לעשות משהו בתוכי לא רצה לעשות פעולות. הזכרת לי שוב את הנהלים בשעת חירום.

תודה רבה

מחזק מאוד, תודה!

תודה אח. שמח לקרוא שיש תקווה. תמיד.