משהו שכתבתי פעם וחשבתי שאולי טוב להעלות אותו עכשיו. חג שמח חברים ! אוהב אתכם !
השעה 23:45. בד"כ כלל שעות כאלה לא טובות למחשב. אולי אפי' תמיד. אני עתה אחרי 3 שעות שינה לערך. התעוררתי לילדים וקשה לי לחזור לישון. אז קמתי לכתוב משהו שכבר הרבה זמן מסתובב לי בראש.
מה ההבדל בין ניקיון לנקיות ?
- מאז שאני בתוכנית קורה לי משהו מוזר . כמעט כל פעם כשאני שוטף כלים, אני חושב ומהרהר על המושג "נקיות".
בד"כ המחשבות הללו באות באופן של השוואה והדמיה מהפעולה של שטיפת כלים לפעולות של התוכנית.
להלן כמה מחשבות שעלו במוחי :
- שום כלי לא יישטף מעצמו אם מישהו לא ישטוף אותו.
- זה לא כ"כ כיף ונעים לשטוף כלים. במיוחד את אלה שמאוד מאד מלוכלכים.
- כלי שלא נשטף ביסודיות יצטרך שטיפה נוספת.
- תמיד, אבל תמיד, יש מה לנקות בסיר. אפי' אם הוא אחרי ניקיון לפסח. (אולי לא אחרי הגעלה...וגם אז...).
- לצלחות וכוסות לרוב מספיק סקוץ' מבד. לסירים צריך "ברזלית". וצריך לשפשף. הרבה.
- לפעמים מומלץ להשתמש בחומר ניקוי חזק כדוגמת אדון "סנט מוריץ" וחבריו.
יש לנו בבית מחבת קטנה שהשחירה עם השנים. מחבת כזאת קטנה שמשתמשים בה לרוב רק לחביתות. ערב אחד עלה במוחי "אולי כל השחור הזה ניתן להורדה ?" הרהרתי... זאת כנראה הייתה התעוררות רוחנית.
למה שאחשוב בכלל אחרי 6 ומשהו שנים להתחיל לשפשף דבר כזה... ולמה לא חשבתי עליו עד עכשיו. אלוהים יודע. אה, נזכרתי. זה קרה בגלל שהבאתי אותה לשולחן ולאחר סיום החביתה שיחקתי עם המזלג על במחבת... והנה השחור הזה מתחיל לרדת. מה זה ? הלא הוא חלק בלתי נפרד מהמחבת, לא? אז זהו שלא. זה היה אפי' מעניין לבדוק את זה. אבל התעניינות לבד לא הספיקה. ודאי שלא. אלא מה ? ... צריך עבודה ! וככה לאחר כמה רגעים מצאתי את עצמי מתחיל לקרצף. בתחילה היה צריך ממש לחרוץ עם המזלג הלוך ושוב ע"מ שכל השחור השרוף הזה ירד. והוא אכן התחיל לרדת... אח"כ עברתי לברזלית בסיוע אדון "סנט מוריץ". ירדה עוד שכבה.
תוך כדי עבודה אני פולט לאישתי – "תראי, במחבת הזה משהו כמו 6 שנים. אני – וזה מפחיד אותי אפילו המחשבה הזאת- כנראה מלידה"....
לאחר מכן התחלנו בדרך פעולה נמרצת, הצעד הראשון של פעולה זו הוא ניקוי בית יסודי, דבר שרבים מאתנו לא ניסו אף פעם. למרות שההחלטה שלנו חיונית ומכרעת תהיה לה השפעה מתמדת קטנה מאד אם לא נלווה אותה מיד בניסיון האמיץ לעמוד בפני הדברים שחסמו אותנו ובניסיון המיידי להפטר מדברים אלו. המשקה היה רק הסימן (הסימפטום): היינו צריכים לגשת לסיבות ולתנאים. לכן החילונו בחשבון נפש אישי - זח חיה צעד רביעי ... עברנו פעם נוספת על חיינו. דבר לא נחשב אלא אם נעשה ביסודיות וכנות.
- זהו זה. הריח הזה של הניקיון עלה באוויר. זה באמת נתן ריח של התחדשות. פעם שמעתי ברדיו לפני פסח שהניקיון של הבית באמת משפיע לנו על ניקיון הנפש והנשמה. ניסן זה כנראה בחינה של אלול מזוית אחרת. אולי איתערותא דלתתא לעומת דלעילא. אולי. בכל אופן – לעת עתה לא המשכתי עם אותו מחבת. הוא שוכב לו בארון. בטח עייף מאד, אבל ללא הלכלוך הנצחי שדבק בו.