בכל שנה, הייתי מחכה לליל הסדר בציפייה עצומה. קראתי בספרים רבים אודות מעלתו החד-פעמית של הלילה והאורות הגדולים של גדלות המוחין והשלמת הקומה, שזוכים להם בבת אחת באותו לילה קדוש, והשתדלתי להכין את עצמי לכך ככל האפשר.
לשם כך, קניתי הגדה עם פירוש רצוף, שמלווה את כל המילים, כך שאוכל להגיד הכל במהלך הלילה בכוונה שלימה. אספתי נוסחאות שונות של "יהי רצון", שאוכל לומר בעת ביצוע כל פרט מפרטי ליל הסדר. שנה אחת, אפילו תכננתי לארגן לעצמי מגילת "שיר השירים" על קלף, שמתוכה אוכל לקרוא את המגילה מיד בסיום הסדר (כמנהגו של ה"יסוד ושורש העבודה" שהיה קורא מתוך מגילה שכתב בעצמו). אין צורך לומר, שגם למדתי היטב את ההגדה, כך שאוכל להסביר לכולם היטב כל פרט.

קודם הפסח, בזמן הניקיונות, תמיד הייתי קצר רוח. רציתי להתכונן כראוי לליל הסדר. ללמוד היטב את ההגדה, או את מסכת "פסחים". מה לי ולניקיונות, הכרוכים במאמץ פיזי מייגע (דבר שאני לא אוהב)? השאלה מתעצמת כאשר מדובר באבק, שכידוע למבינים (לגברים...), אינו חמץ, ואין שום טעם בניקויו. חבל על כל דקה, עדיף לנצל את הזמן לדברים חשובים באמת!
במהלך ליל הסדר, הייתי יושב כמלך בן חורין. הנשים מגישות את האוכל, וגם עוד כמה שמתנדבים לעזור. אני כמובן לא יכול לקום ולעזור, כי אני עסוק באיזה "יהי רצון" חשוב ביותר שה"בן איש חי" כתב לאמרו. פשוט מרגיז וקשה להבין למה כולם ממהרים כל כך בקריאת ההגדה. אוכל! זה מה שמעניין אותם, הם פשוט רוצים כבר להגיע ל"שולחן עורך"!
בסיום הסדר, אני לא יכול בשום אופן לעזור לפנות את השולחן, כי הרי אני חייב לקרוא את "שיר השירים" מיד בסיום ההגדה... אם רוצים שאעזור שיחכו עד שאסיים! הרי הסדר לא הסתיים באמת עד שקוראים את "שיר השירים". רק אלה שמחפפים מסיימים בחד גדיא (או נרדמים קצת קודם, רח"ל!).

השנה, בעקבות תוכנית 12 הצעדים, אני רוצה שזה יהיה קצת אחרת. אני מקווה שליל הסדר הזה יהיה ליל סדר שבו אני עוזר להגיש ולפנות, מחליף טיטולים :-\, ועושה כל דבר אחר שרק נדרש. נראה לי, שזה הולך להיות הרבה פחות כיף, מרומם ו"רוחני". עם זאת, אני בטוח שזה יהיה יותר טוב, נכון וגם רוחני באמת, ללא מירכאות. 
אני מקווה שאזכה בליל הסדר לצאת קצת מהכלא של הריכוז העצמי שלי, ולהיות בנתינה. אולי ארגיש כעבד, אך סוף סוף, לראשונה בחיי אהיה באמת קצת בן חורין. בן חורין מהשעבוד לריכוז העצמי, שאמנם מתבטא גם בתאווה, אך מקרין חזק על כל אורחות החיים שלי, לפרטי פרטיהם.

אינני מאמין שאוכל לעמוד בכך. אמנם, כתבתי מאמר יפה (מקסים! נכון?), אך אני חסר אונים מול הריכוז העצמי שלי והרצון להנאות "קדושות". כל מה שמסביב מעניין אותי כקליפת השום (גם עכשיו, בעת כתיבת המאמר, רק הרצון להאדיר את שמי תופס מקום, וכל התלונות של הילדים ברקע על מה שהם רוצים וצריכים בדיוק עכשיו, רק מעצבנות אותי).
אבל בכל זאת, אם אתחבר לאלקים ואבקש ממנו שרצונו ייעשה בחיי ושישחרר אותי מכבליי, אני רוצה להאמין ולקוות שהפעם זה יהיה (לפחות קצת) אחרת.

ומה אתכם, איפה אתם מתכננים להיות השנה בליל הסדר?...

הדברים נכונים ויפים ואני מבין את התחושה שמסבירה איך כל מה שאני עושה- גם דברים הפוכים לפגמים שלי וגם פעולות של עזרה לאחרים ויציאה מריכוז עצמי- הכל נועד להאדיר את שמי (מי כמוני מכיר את ההרגשה) אבל עד כמה שאני מבין גם להתנצל על כל דבר זה לא טוב- בקיצור אתה יכול קצת לרדת מעצמך- אתה מנסה ומשתדל ובסוף אתה גם לא זה שיחליט אם תצליח ולאן זה יהיה מכוון באמת.

בכל מקרה בהצלחה
וחג שמח!

מצרף קישור למרות שמן הסתם קראת את זה זה הוקפץ לא מזמן:

forum.gye.org.il/index.php?topic=1273.0;topicseen

יפה.‏ נהניתי לקרוא ומתחבר לדברים שאתה מתמודד אתם.‏ רק תיזהר לא לפתח ציפיות יותר מדי -‏ ציפיות הן טינות בהריון,‏ כמו שאומרים.

הליל הסדר שלי

אני כבר כמה שנים עורך ליל הסדר בביתי עם בני משפחתי (אברכים בגיל שלי עדיין לא ממהרים לערוך לבד אבל אני בלית ברירה ובשמחה אני עורך כבר לבד) ב"ה היה ממש מאד נחמד ומאד מעולה ומרגש.
השנה איני יכול להרשות לעצמי לערוך לבד בבית את ליל הסדר בגלל קשיים כספיים ולכן אני מוכרח ללכת להורים של אישתי
(אבי נבג''מ ואמי לא בבית) סיכמנו שאני המשפחה הגדולה היחדה אבל לאחר שבוע התברר שמגיעה משפחה נוספת עם כמה ילדים דהיינו שהולך להיות ג'ונגל בליל הסדר חוץ מהצפיפות.
מה גם שאני ממש חסר אונים מול הגיסה שמגיעה
וגם שיש לי הרבה טינות על השווער (חמי) כך שאני ממש לחוץ מליל הסדר השנה
בכ"א יש לי אסירות תודה לחמי שהוא מסכים לקחת אותי וגם אסירות תודה שהוא הודיע לי ולא קיבלת הפתעה לפגוש משפחה נוספת
אבל אני מאד לחוץ שהכל יתנהל כשורה שהשווער יסכים לשגעונות שלי ושאני יסכים לשגעונות שלו
שאני יעבור בשלום בלי פנטזיות ומבטים על גיסתי
שילדי יהיו רגועים
ועוד.. ועוד..
אשמח לעדכן אחרי החג איך עבר באמת ליל הסדר אצלי

ואשמח לקבל עזרה מהחברים להינות בליל הסדר הזה

אשתף מחוותי של סעודת שבת "בתוכנית" אולי בעז"ה אפשר גם לבצע בליל הסדר,
1. סעודת שבת זה לא זמן לחנך ילדים: לשבת במקום אחד, לא לריב אחד עם השני, ברגע שאתה מנסה לחנך אותם הם מתחילים לעורר התנגדות, ו"מהערה קטנה" תעזוב את אחותך, שב במקום וכו' אפשר לסבך סעודה שלימה למשך שעה שלימה ועוד.
2. סעודת שבת הילדים צריכים לזכור את זה כחוויה משפחתית ולא כזמן להערות כל שניה,
מה הפתרון,
1. כשמתחיל "עקשן": זה רוצה לעבור מקום, ההוא עשה לי פרצוף, אחד בטעות נתן לשני בעיטה ברגלים מתחת לשולחן, וזה לא רוצה לאכול, (אני מקווה שזה לא רק אצלי) והרשימה ארוכה,
2. תסגור עיניים, תתאפק, זה לא קל, באסירות תודה יש לנו את "תפילת השלווה" לדעתי אין לנו כרגע פתרון של 100 % שאנחנו יכולים לשנותם,תתפלל את זה, אם הם שואלים לך משהו תוך כדי העקשן "תקשיב לו" אל תעניש אותו בגלל שהוא משתולל עכשיו, בדרך כלל תוך 5-7 דקות הרוחות נרגעים,
3. במצבים כאלו, תתרכז בך, תשיר תסתכל איזה דבר תורה בספר, דבר עם אישתך,
4. לדעתי דבר אחד אסור לתת לילד לעשות "לקרוא בספר" זה מראה זילזול בסעודת שבת וחג, והוא לא יפסיק לקרוא במשך הדק' הבאות וחייבים לעמוד את זה שישים את זה בצד, וכל אחד בשיטה שלו,
5. במקום הזה צריך הרבה שיתוף פעולה בין בני הזוג שלא כל אחד יסחב לצד אחר,

בכל מקרה אני מתפלל בשבילי ובשביל כולם, שאלוקים יתן לנו ברגע הנכון את ה"שכל ואת המחשבה" אייך ומה להגיב "בזמן אמת".

אני לא יועץ חינוכי, אבל זה מה שלקחתי מהתוכנית ובאסירות תודה הסעודות שבת אצלי השתנו ב180 מעלות.
אשמח לתגובות כדי לחדד את הנושא.

בשנה שעברה הכתיבה הזו עזרה לי מאוד לברר עם עצמי כיצד צריך להיראות ליל הסדר שלי, ולהיות הרבה יותר נוכח. אבל לא יכולתי לעשות זאת לבד. אלוקים היה שם.

השנה יש התקדמות וחידוש גדול אצלי, בכך שאני שותף פעיל מאוד בכל ההכנות לפסח. אני קצת חושש שהעייפות הרבה כתוצאה מכך, וחוסר ההכנה הנפשית לליל הסדר, יפגעו בביצועים שלי. אני מקווה שלאלוקים יש תסריט טוב יותר, כמו בדרך כלל, ושאקבל את התסריט שלו (שלא כמו בדרך כלל... :-\).
דבר נוסף שאני אסיר תודה עליו, הוא האווירה הרגועה בבית, רוב הזמן, למרות שאנחנו עושים ליל סדר בבית וגם מארחים.

הקפצה של מאמר שאהבתי מאד לכבוד החג הקרב ובא.
2/4.

שנזכה להגיע לחג בשפיות ובשמחה.
אמן.

תודה פנימה על ההקפצה.
השנה הייתי רוצה שייראו כך גם הימים לפני ליל הסדר...

טהרני,

לא בא לי להחליף טיטולים בלי הסדר:stuck_out_tongue_winking_eye:



ואני רוצה לשתף אותכם שאני מרגיש השנה הרבה יותר רוגע בהכנות לחג,

דיברתי עם חבר ותיק והוא יעץ לי להתמקד כל יום בפעולות של אותו יום בלבד

ובינתיים זה עובד

מקפיץ לרגל החג הקרב ובא. מדהים אותי היום לראות שהבנתי את העקרונות האלה תוך זמן כל כך קצר בתוכנית. מזכיר לי מאיפה באתי ולאן אני לא רוצה לחזור. אסיר תודה על השינוי שחל בי, על היציאה מן המיצר אל המרחב.

השנה צפוי לי אתגר לא קל בליל הסדר. אני מקווה ומתפלל להיערך לזה מראש, וליישם את אותם עקרונות גם שם.

תודה שאתם כאן!

רלוונטי מאוד עבורי במיוחד השנה.

תודה ששיתפת