רציתי לשתף מהחוויה האישי, במשהו שקורה להרבה חברים (לפי שיתופים ששמעתי מהרבה חברים) אחרי שמאפסים ניקיון ובפרט ניקיון ארוכה,
אני באופן אישי מתי שאיפסתי ניקיון, יצאתי להפסקה של 24 שעות בלבד, הרי בממילא אין לי יום נקי, אז מה זה משנה עוד כמה שעות להיות בזבל, תן לי לפחות להתפרק שאתחיל את הניקיון ביתר שאת וביתר עוז,
הפעם שאיפסתי את הניקיון של 45 יום, וזה היה ספירה מאוד קשה, הרבה מעידות, אובססיות וכו'.
והתפללתי לאלוקים (סוג של הסכם - סליחה על סגנון הדיבור) שאני הרגע מפסיק להשתמש, ובחינתי אני שומר נקיות מרגע זה וכמובן "רק להיום" רק ל"שעה הבאה" ואני מתפלל ומתחנן לניקיון של מפוכחות כי אני לא יכול להיות נקי עם ראש משומש,
שיתפתי חבר עם התפילה שלי, -  והוא אמר לי אל תעשה שריר עכשיו, תמשיך בנפילות שתוכל להתחיל את הניקיון בכוח חדש,
אמרתי לו "אלוקים הכניס לי את המילים בפה" שהנפילה הראשונה הוא בטעות, (בדרך כלל) ואז הגוף משומש, ולא הראש, וכשאתה ממשיך עם הנפילות, אתה מכניס גם את הראש לשימוש ואז אתה צריך להוציא גם את הראש משימוש ומפנטזיות ומאובססיות,
באסירות תודה אני כבר 45 שעות נקי, ומהזיכרון של כל התחלות הקודמת, אני מרגיש הרבה יותר טוב מבעבר, אני מרגיש שוויתרתי על רצוני, אני על היום הראשון מסופק, ויש לי משהו חיובי שנותן לי כוח,
זאת אומרת "התחלתי את הספירה ברגל ימין"

סליחה שיצא ארוך, אבל ניסיתי לקצץ וזה המקסימום שהגעתי.

מזדה מאד עם ההגדרה של גוף משומש וראש משומש.

ועוד דבר שעוזר
לזכור שכמו שלוקח לגוף זמן להתאושש מאלכוהול
כך אותו דבר בדיוק לוקח זמן להתאושש מנפילה

וכאן זה אפילו לוקח יותר זמן (עד 3 ימים)
וכשמבינים זאת  אז יורד ההרגשה של "אם כבר אז...."
מקווה שהבנתם
בהצלחה

חבר אמר לי פעם-
"נפילה אתה מאפס נקיות אך לא מתאפסת לך המפוקחות"
הימים בהם הייתי נקי משאירים את הראש שלי עדיין מחוץ לפנטזיות שהייתי בהם וכו' כך ככל שאיני שוקע חזרה בנפילה כך יהיה יותר קל לחזור לדרך.
תודה על חידוד התובנה.
לילה טוב

לי באופן אישי לוקח לי שבועיים עד שחוזר לי המפוכחות,
אוהבים