שלום,  קוראים לי דוד וכביכול אני מכור.  אני מכור לאכילה לנשימה ולאוננות.
המחקר רואה בזה דבר נורמאלי.  מין זזה לא דבר מאוס,  זה היסוד לחיים,  לעובדה ולשומרה,  פרו ורבו. אוננות מבטאת את הרצון הזה.
למה מלבד ההלכה יש בזה פגם,  מה התמכרותי בזה?
אני לא מתריס,  אני שואל ברצינות. מתוך רצון לתקן.
במדריך כתוב ששלב ראשון זה קבלה, עזרו לי לקבל...

דוד היקר
ברוך הבא
למיטב ידיעתי האתר פה, והתכנית, אין להם דבר וחצי דבר נגד אוננות ודומיה.
מי שלא מופרע מזה שימשיך לאונן עד מאה ועשרים (פעמים ביום).
המרכיב של התמכרות נכנס כשמישהו מנסה להפסיק, הוא סובל וכואב, ולא מצליח.
מאחל לך לא לסבול
בהצלחה

היי חבר יקר,

אענה לך בקצרה.
מה הבעיה בשופינג? מה הבעיה בקצת קלפים? מה הבעיה בכוס הגונה של וויסקי? מה הבעיה באוננות? מה הבעיה באוכל?
ובכן כאמור אין שום בעיה. (לא נכנס לנושא ההלכתי)
הבעיה מתחילה כשהמחיר מתחיל להיות יקר. יותר יקר ממה ששווה לי עצמי לשלם. וכשהמחיר יקר ולא משתלם ואני עדיין שם שוב ושוב בעסקה הגרועה, זה תמרור אזהרה!

אמליץ לך מאוד לקרוא את הספר הגדול והספר הלבן. שם יש תיאורים יותר עמוקים על תהליכים נפשיים ורגשיים שעוברים על המכור.

יש עוד הרבה... תישאר איתנו תאסוף את התשובות, אבל בעיקר את הכוחות. השפיות.. השלווה...

אוהב
הושיעה

ראשית, אני לא מכיר את הספר הגדול והלבן. אשמח להסבר קצר.

ולענייננו, אני מאוד משתדל לעבוד על עצמי. אני מניח שאני לא מאונן יותר מאשר אנשים נורמאליים עושים יחסי מין. ניסיתי הרבה דברים ותמיד 'נפלתי'. הגעתי למקום שבו אני טיפה יותר שלם עם מי שאני. לומד בישיבה מכובדת, מהתלמידים המוערכים ביותר. לומד עד השעות המאוחרות, עושה הרבה טוב, ב"ה. וגם נופל לפעמים.
זה לא הורס את חיי, כולם חושבים שאני שה תמים. אני אדם מאושר, מנסה לעבוד את ה' כמיטב יכולתי ולהוסיף לעולם קדושה.

עכשיו תסבירו לי מה כל כך גרוע בחיי שאני צריך למגרו?
אין פתרון ליצר הרע, זו מלחמה תמידית, לפעמים מנצחים ולפעמים לא. אנו לא חיים במצב של איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. וגם שאין תקווה לעולם בלא היצר.

שלום לך דוד.
התוכנית היא תוכנית למכורים.
אני בתור מכור סבלתי סבל נפשי ופיזית מההתמכרות, לא נהנייתי מזה כמו שאתה מתאר אנשים רגילים ובריאים שנהנים מהאוננות או מיחסי מין כמו אנשים רגילים.
סבלתי כי אף פעם לא התמלאתי מזה ותמיד רציתי עוד ועוד עד שהגיע מצב שצרכתי מזה רק בשביל להרגיע את הצורך של העוד, ממש כמו מכור לסמים.
ולכן אני פה ועושה את התוכנית שדרכה קיבלתי המון מתנות לחיים ואני לומד לחיות ללא המין הכפייתי.
לפי מה שאתה מתאר שאתה שולט בזה ויכול להחליט מתי כן מתי לא ואפילו נהנה מזה כמו איש רגיל אשריך וטוב לך,  לא בטוח שאתה שייך לקטגוריית מכורים.
בהצלחה

מי שלא סובל, למה שיכנס לתהליך החלמה?

כפי שכתבו המגיבים מעליי, יש הבדל פשוט בין נשימה ואכילה לבין אוננות. ולא, זה לא קשור לדת. זה קשור אליי.

נכון שאני גם אוכל ונושם וגם מאונן ושניהם יכולים להיחשב נורמליים, אבל עבורי יש הבדל מהותי ביניהם. בעוד את האוננות אני רוצה להפסיק (לא משנה הסיבה כעת), הרי שאני לא רוצה להפסיק לאכול ולנשום.

כל התנהגות ממכרת, כאשר מפרידים את המעשה מהתמונה הרחבה, אין בו שום בעיה. אין בעיה לשתות אלכוהול (זה כשר!), אין בעיה לקנות, לאכול, להמר וכן הלאה. כל הדברים האלו הם הגיוניים ומקובלים, ואנשים נורמלים עושים אותם. הבעיה היא מי שרוצה להפסיק ולא יכול.

השאלה למה אני רוצה להפסיק - לא רלוונטית, בדיוק כפי שהשאלה למה זה מפריע לי רלוונטית. אם אני מצליח לחיות עם עצמי בשלום ולא לרצות להפסיק - מצוין. אם אני מנסה להפסיק ולא מצליח אבל זה לא מפריע לי - גם מצוין. אם אני מנסה להפסיק ולא מצליח וזה מפריע לי - אני בבעיה.

ולמרות שאני לא מכיר אותך, ולמרות שאתה כותב על עצמך כמה הכל בסדר, אני מרשה לעצמי לשאול אותך: אם הכל כל כך בסדר, למה הכל כל כך לא בסדר? או במילים אחרות: אם אין לך בעיה לאונן ואתה לגמרי שלם עם עצמך - אז מה בדיוק הביא אותך לכאן? משום מה נראה לי שאף אחד מאיתנו לא הגיע לכאן בטעות.

לחטוא זו לא מצווה,  זה אנושי. אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. זו לא אידאולוגיה,  זו מציאות.
יש מקום להתקדם יותר,  לחטוא פחות ובשביל זה אני כאן.
אני רוצה להפסיק לחטוא? מאוד,  אבל אני לא חושב שזה הגיוני. אני לא מלאך.

כעת אני שואל,  האמנם יש אנשים שאוננו באופן
קבוע במשך שנים, שהפסיקו עם זה לגמרי כל חייהם? אם כן אשמח להשתדל...

אחי, אם יהיה לך המזל שהיה לי ותתקדם בתכנית תראה בעצמך שמה שאתה קורא לחטוא הוא רק קצה הקרחון של הבעיה!

מדובר על הרים של רגשות פגועים, נפש פצועה, אישיות קרועה מרוב אשמה ובושה, פחדים טראומות, הר געש של פגמי אופי שמסתתרים עמוק בתוכו של כל מכור.

אינני יודע אם אתה מכור ואם כל זה נוגע אליך.
אבל אם יש לך התנהגות כפייתית אובססיבית שיותר חזקה מכל אידיאולוגיה וערך בחייך, אז כדאי לברר עם עצמך.

אולי לא תאמין, אבל יש הרבה אנשים שלא מאוננים. בכלל.
וכנראה שרוב מוחלט מהאנשים יכולים לשלוט על ה"חטא" הזה.
והפסוק אין צדיק בארץ.. לא הולך על אוננות. כי צדיקים לא מאוננים. וגם יהודים לא צדיקים לא מאוננים.
וזה שאתה נכנע לעצמך ואומר שתמשיך לאונן כי אין צדיק בארץ, זו הכחשה עצומה למצב שלך.

אני לא משגיח שלך אבל רק לחדד את התמונה.
אחי! לאונן זה עבירה חמורה!!!!!!
אם אתה דתי ואתה שומר מצוות אתה אמור להיות בצער גדול על המצב שלך!!!!!
אז אני במקומך הייתי עושה הכל כדי להפסיק. בלי פסוקים ותירוצים.
אמנם זו זכותך לא להיות דתי ולחטוא כמה שבא לך.
רק אם החלטת שאתה כן דתי ועשית הכל כדי להפסיק לחטוא ולא הצלחת להפסיק, אז מגיעה התכנית ואומרת לך לבדוק. אולי אתה לא חוטא. אולי אתה חולה?

ממליץ בחום לקרוא את הספר הלבן והגדול כדי לקבל עוד רקע על התהליך.

אוהב
הושיעה

אני לא מדבר על מצוות ולא על עבירות וזה לא העסק שלי, אני לא העוזר של אלוקים וגם לא עובד אצלו בהנהלת חשבונות. אני מתעסק כאן אם שתי שאלות פשוטות:

א. האם אתה רוצה להפסיק? (כן או לא).

ב. האם אתה יכול להפסיק? (כן או לא).

אם אתה לא רוצה להפסיק - שיהיה לך בכיף. תהנה ותוציא אותי ידי חובה.

אם אתה יכול להפסיק - אשריך ואשרי חלקך. אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא.

אם התשובה על השאלה הראשונה היא כן, ועל התשובה השניה לא - זה כבר משהו אחר. כי כל שאר הדברים שהבאת אין לי עליהם את התשובות האלו. למשל על נשימה ואכילה - התשובה הראשונה היא שאני לא רוצה להפסיק, ואילו דברים אחרים (נניח לצורך הענין לשון הרע) אני מסוגל להפסיק. אולי לא בקלות, אולי לא מיד, אבל אם יהיה לי מניע מספיק חזק - אצליח להפסיק. נניח, אם אדע שאמירת לשון הרע תהרוס לי את הכל החיים ואם אמשיך יש סיכוי שאפסיד את אשתי והילדים - זה מניע מספיק חזק להפסיק.

אבל בתאווה זה כבר ענין אחר. אני מאוד רוצה להפסיק. מה זה מאוד? מאוד מאוד מאוד רוצה להפסיק. אבל אני לא מסוגל להפסיק, לא משנה מה המחיר שאני משלם. גם אם אני יודע שהמשך השימוש בתאווה יכול לעלות לי במחיר כל מה שיש לי וחשוב לי בחיים - זה לא יעצור אותי מלהשתמש בתאווה.

אז המצב הזה (של רצון חזק מאוד להפסיק אבל בלי יכולת להפסיק) הוא בדיוק מה שנקרא התמכרות. או במילים אחרות: הודינו כי אנו חסרי אונים מול התאווה.

לי יש שאלה אחרת:

האם אפשר להפסיק?
זאת אומרת, האם בן אדם "רגיל" (והאמת היא שאין לי מושג מה זה בן אדם רגיל) יכול להפסיק לקיים יחסי מין או לאונן עד סוף ימיו?
כי עבור בן אדם דתי שלא זכה להתחתן - זה מה שזה אומר.

יש לי אינסטינקט טבעי להפעיל את הריאות ולנשום, ולא משנה כמה אני ארצה להפסיק, העובדה היא שאני פשוט לא יכול.
יש לי צורך לאכול. אם אני ממש אתאמץ אולי אצליח להפחית את המינון וגם לאכול מאוד בריא, אבל לא אוכל להפסיק אחרת כנראה אמות.
האם באוננות (או מין) זה אותו הדבר?

אני לא שואל כדי להתריס או כדי להכנס לויכוח. האמת שאף אחד לא חייב בכלל לענות, אבל אותי השאלה הזו מטרידה.

בס״ד

לפני עניות דעתי התשובה היא פשוטה:
נשימה ואכילה אלו דברים נצרכים על מנת להתקיים.
מין עם עצמך זה לא דבר נצרך ולא מועיל בכלום אלא יכול :
א. לא להועיל ולא לגרום נזק(נפשי/ו פיזי)
ב. לגרום נזק (במקרה שלי)

אחרי שהסרנו שאין בדבר תועלת ואפילו יכול להזיק , מה הבעיה להפסיק אם זה רצונך? קשה קצת? נשמע מגרה? לא נורא, תקרא מוסר, תשמע הרצאות, תיכנס לתיבת נוח( ישיבה קדושה) והרי לך מתכון מוצלח נגד יצר הרע על פי חז״ל .
אם בכל זאת לא הצלחת, למרות שאתה רוצה להפסיק זה כבר סיפור אחר( בתנאי שניסית את כל הכלים בספרי המוסר וגם פה באתר).

חשוב לי להדגיש שאיני מן המפורסמים פה בפורום ולמרות שצברתי מעט ידע מהחברים , מהקבוצות, ספונסר , שאר החברים פה יכולים לחלוק עליי במידה ויש צורך.

הקב"ה לא נותן לאדם נסיון שלא יוכל לעמוד בו.  יש לכל דבר פתרון.  אבל לפני הכל צריך לדעת שאני לא בריא (אם אני בריא, אני לא צריך שום תרופה)‏

שלום דוד. אין לי מה להוסיף על מה שכתבו קודמיי. רק לומר שגם אני שאלתי את השאלות שלך בתחילת הדרך. הייתי בפורום במשך שנה וקראתי הרבה, ולקח לי זמן רב להודות שאצלי אכן מדובר בהתמכרות. הפסקתי לבחון את כמות השימוש, והתחלתי לבחון את כמות הכאב. זה הדבר שבאמת חשוב. כשהבנתי את זה הגעתי לקבוצות הטלפוניות והחיות וזכיתי למתנת הנקיות. מברך אותך שלא תצטרך לעשות דרך ארוכה כמוני. זמין לך בפרטי אם צריך...

את השאלון שסוד המליץ לך
יש לבצע פעמים
פעם אחד קצת לפני השימוש
ופעם שניה קצת אחרי השימוש
אם התשובות סותרות -יש לך בעיה