חוסר חשק לכתוב פה מטורף
מרגיש כמו כלב ששב אל קיאו
לא תחושה נעימה !!
אני לא זוכר ולא מצליח לשחזר מה כל כך טוב בלהיות נקי
אבל אני יודע שזה טוב
והמשפט השנוא עליי ביותר
ידע זה לא כוח
מקבל חותמת בד״צ

שלום דורון,

יש פעמים שאנחנו כל כך רחוקים מעצמנו, והראש שלנו נמצא במצב כל כך לא בריא, שצריך פשוט לקחת פסק זמן להתנקות כדי להתחיל לחשוב בבהירות.

המדע לחקר המוח מראה היום את כל הנתיבים שיוצרת ההתמכרות, ורואים שלוקח לפחות כמה ימים כדי להתחיל לראות בכלל מה המצב, אחר כך לוקח כמה חודשים כדי ליצור נתיבים חדשים, ועדיין לוקח כמה שנים עד שהמוח מחלים ברמה כזו או אחרת.

לכן, ההתחלה היא לא בנסיון להבין כמה טוב להיות נקי או מה בדיוק אומר לי כל צעד ומה אני רוצה או לא רוצה לעשות כדי להחלים. ההתחלה היא החלטה להפסיק כעת, למרות שאני לא רוצה, למרות שאני לא יכול. זאת החלטה להסכים לסבול את הכאב של הגמילה העיקר לא להשתמש שוב. זה אפשרי.

תודה סוד
דבריך הם כנבואה
וכמים חיים על נפש עייפה
לאחר 30 יום ללא נפילה "לפי ההגדרות"
אני מרגיש לראשונה שכמה שיותר רחוק מנפילה אחרונה
צריך פחות לברוח מעצמי, אף שמאד קשה לי ביום יום
ואני מחפש עבודה,וכבר לא מאמין שמשהוא צריך אותי בכלל
בכ"ז ב"ה אני עדיין נקי, ומתחנן לה' שאשאר נקי גם מחר
ואצליח להתקדם בצעדים, כרגע מנסה ללמוד את צעד 2


ולדורון
בזכותך סוד כתב בדיוק מה שעזר לי להמשיך לשחות נגד הזרם
ויהיה זה לזכותך שימלא ה' משאלות לבך לטובה
אמן

תודה סוד
כתמיד אתה מאד ברור
תודה רק תפילה
אמן

אוהבים אותך דורון!

דורון אחי,

מתגעגע אליך ולכתיבה שלך.

הדימוי של כלב השב... לא נראה לי מועיל. יש לזה ריח של חטא.
ואנחנו כידוע לא חוטאים. לא רעים. לא מאכזבים. לא שליליים. רק חולים המבקשים עזרה.

לפעמים אני תוהה מה נקרא הצלחה? מה אומר שהתקדמתי בהחלמה? מהו המדד? חודש, 90 יום, שנה, מתי הוא קו הניצחון?

והתשובה שאני עונה לעצמי. שקו הניצחון הוא היום!
אם אני עושה היום את הפעולות הנכונות, אם אני היום בקשר עם חברים, אם אני היום מדבר עם כוח עליון,  אם אני היום כנה עם עצמי, אם יש בי היום נכונות לצמוח, אז הרווחתי את היום!

מטרת העל של התוכנית אינה לאסוף ימים רצופים בלי לשזל. המטרה היא להנות מהחיים. לחיות. חיי שלווה. שלמות עם עצמי. חלק מהותי הוא נפשי. הניקיון הוא תנאי למפוכחות הזו. כי לשיכור אין איכות חיים. ולכן אי הצלחה של צבירת ימים רצופים לא אומר שאני לא מתקדם בצמיחה האישית שלי. להפך, רוב החברים לוקח להם זמן עד הספירה הרצופה, וזה הזמן שבו האסימונים יורדים ואנחנו משתנים לטוב.

חזרה אליך דורון, נסה להיזכר, בתקופה שכתבת כאן הרבה והתכתבת איתי עם סוד אסירות ושאר המנחים והחברים כאן, האם התקופה היתה מוארת? האם אתה רוצה שהיום יהיה יום מואר שכזה?

מאחל לך את כל הטוב. ולפחות להיום שיהיה לך יום מואר ומאושר.
ושתשכיל להכיר את הפעולות שעושות לך טוב בנשמה ושיהיה לך האומץ לעשות אותם. היום. עכשיו.

אוהב מאוד
הושיעה

תודה הושיעה
הנקיון אכן הוא תנאי למפוקחות
שקראתי את מה שכתבת
נזכרתי בסרט מצחיק שראיתי פעם
על מטופל חרדתי שמטופל אצל פסיכיאטר
שיוצא לחופש -והוא מציק לו לאורך החופשה שלו
הפסיכיאטר כתב ספר לטיפול בחולים נרווטים שנקרא  baby steps
שם הוא טוען שאפשר להחלים רק צריך להתחיל בהחלמה
בצעדים קטנים -נצחון קטן ועוד נצחון קטן ועוד ......
מובילים לנצחון גדול
בסרט ההוא נורא הצחיק לראות איש מבוגר שמתרגל דברים בסיסים
בצעדים קטנים
יכול להיות שגם אני זקוק לbaby steps
תודה עם הרבה הערכה
למה שאתה עושה בשנה וחצי האחרונות
אתה צועד ב giant steps
אוהב אותך בחזרה

דורון היקר,
אישית מנקודת המבט שלי- גם אני נפלתי הרבה בזמן האחרון, היום אני מרגיש ששיחררתי פקק מהאמבטיה שלי.
התקלחתי הרבה זמן, התוכנית שטפה אותי היטב. כל פינה בגופי קיבלה מנה גדושה של החלמה, אבל משהו השתבש.
בהתחלה לא הבנתי מה?... למה נפלתי... ושוב ושוב... למה?! לא ידעתי ממש...
פתאום הבנתי שהאמבטיה כבר מוצפת ויש לחץ רב שלא מאפשר לי לזוז.
החלטתי לשחרר... פקק קטן שסתם את כניסת המים פנימה לצינור הביוב, אולי לנשמה שלי שתפתח ותקבל לתוכה את המים ולא רק להישטף מבחוץ.
אבל כדי לעשות את זה הייתי צריך כרגע לשחרר.
היום לא אכפת לי כמה אני נקי, אני יודע בערך את היום אבל אני מרגיש שלא מעניין אותי כמה זמן.
מעניין אותי דבר אחד- היום.
כמו שהושיעה כתב נפלא- האם היום אני שמח? האם היום אני עם שלווה... וכן על זה הדרך...
למדתי לשחרר, כי הרגשתי מקווץ...

brother כתב on 30 יולי 2014 17:05:


מבקש מאלוקים שכך זה יהיה גם אצלי,
אבל לא על ידי חליים (מעידות) וייסורים רעים (נפילות).

זה נקרא שאני בשליטה?
שאני מנסה לתכנן לאלקים כיצד תיראה הדרך שלי בהחלמה?

אני מקווה מאוד שהוא לא מתכנן לי כמה נפילות קשות וכואבות...

נזכר בצעד 2 שלי, ומנסה להפנים, שאלוקים אוהב אותי,
הוא מעביר אותי תהליכים קשים וכואבים,
רק כאשר זה באמת נצרך ואין ברירה אחרת,
וגם אז, כואב לו, יחד איתי.
הוא עושה את זה בלב כבד כדי לקדם אותי,
ולא בהתעללות ומתוך שהוא "מחפש אותי בסיבוב".

קשה לי להפנים את זה,
אבל אני עושה צעד קטן בכיוון,
ובצעד 2 שלי נאמר,
שאלוקים לא מצפה ממני לשלימות,
הוא מצפה שאתקדם בקצב סביר.
איזה גבר האלוקים הזה!

שומר