בתקופה האחרונה יותר קשה לי. יותר מעידות. יותר הנחות לעצמי בהצצות לתאווה. גונב איזה סקופ מיני.. ואני שואל את עצמי מה קרה? מה פיספסתי? איפה הלכתי אחורה?

הספונסר שלי אמר לי בשם הספונסר שלו שאין שום הבדל בין הפעולות ששומרות עלי בתחילת הדרך לבין הפעולות ששומרות עלי בהמשך הדרך. אין חילוק בין הדרכה למתחילים לבין הדרכה לותיקים. כולנו שוים. אמנם לכל אחד יש מינון שונה אופי אחר וגם ביטויי התמכרות שונים, אך בגדול מה ששמר עלי בהתחלה בהחלט ישמור עלי גם בהמשך.
זה היה פתח למחשבה עבורי. מה עשיתי בהתחלה שלא עשיתי לאחרונה?

למרבה ההפתעה התשובה שעלתה לי היא שבתחילת הדרך נתתי כאן הרבה שירות בפורום והיום לצערי פחות.
בתחילת דרכי שרצתי בפורום לפחות 5-6 שעות ביום ואמנם ייתכן שזה לא היה הדבר הנכון עבורי וייתכן שזה נבע מפגמי אופי ושיקף התנהגות לא מאוזנת, אך בפועל היה חיבור רציף לתכנית ונתינת שירות לחברים החדשים שבאו לפורום. ומאידך כיום, ייתכן ואינני פועל על אותם פגמי אופי וגם מתעסק בכל מיני דברים בתכנית ואפילו הולך ליותר קבוצות! אבל בפועל אין לי את הרצף של 'שירות' - 'צעד 12' וזה אולי מה שגורם לי לחוסר העירנות והדשדוש.

לא יודע בדיוק להסביר איך זה עובד, אולי מיסטי כשאני עוזר מהשמים עוזרים לי, אולי פסיכולוגי כשאני עסוק בלהעניק החלמה נסיון כוח ותקווה אז אני לא בגישה של תאווה וריכוז עצמי, בכל אופן יודע על עצמי ושומע מחברים ששרות זו השמירה הכי טובה על המתנות שקיבלנו בהחלמה.

מה אוכל לעשות אם אני לא נקי 3 חודשים ולא יודע לכתוב יפה ואינני ספרותי ובכלל ירוק בתכנית? ובכלל אוחז בצעד אפס אז איך נדבר על צעד 12?
לעניות דעתי כל אחד יכול ומסוגל לתת שרות של צעד 12 בכלל ועזרה ושירות בפורום כאן בפרט. כי גם אם אין לי כישורי ספרות ומיליון ימי נקיון הרי אם אני כאן יומיים אוכל להועיל למי שהגיע רק היום, ואם הצלחתי להתגבר אתמול בלילה על התאווה הרי אוכל לשתף בדברים שעזרו לי והקלו עלי ועבדו לי. אם קראתי קטע בספרות של הצעדים וקיבלתי התרגשות וחוויה רוחנית הרי אוכל לשתף זאת בפוסט צנוע וממוקד על ההתעוררות הרוחנית שעברתי.

תבינו חברים, אין שום צורך להיות רהוט ומוכשר ושיצא טוב. השיתופים הכי מועילים הם לא ה'מוצלחים' אלא השיתופים הכנים. אלו שיוצאים מהלב. אלו שמשקפים את הנסיון הכנה שלנו. לא רק דברי תורה עמוקים ודברי חסידות הגות ומחשבה... זה טוב אולי לפורום ציטוטים. אך למכורים מה שבאמת עוזר זה שיתוף פשוט תמים וכנה, מה עזר לי? מה הנסיון כוח ותקווה שלי?
אני בטוח שכל מי שנמצא ולו כמה ימים כאן כבר יכול לשתף ברגשות, בניצחון הולך וגובר על התאווה, בקשר מחודש עם אלוקים, ובתהליך נפלא של צמיחה רוחנית.
לכולנו יש מתנות מהצעידה. והדרך לשמור אותם זה על ידי השיתוף של המתנה עם החברים האחרים.

ונניח ובא חבר חדש לפורום, נסו להיזכר ברגעים הראשונים שלכם כאן, כאורחים המתביישים לגעת בדלת... האם מישהו קיבל אותכם בחמימות? האם מישהו שלח לכם בפרטי הודעת היכרות עם מספר טלפון אישי וחיבוק? האם יש למישהו מאיתנו מושג מה שיחת טלפון אישית במפתן ההחלמה יכולה לעשות לחבר חדש? והרי זה כל כך קל לשלוח הודעה קצרה חברותית לנרשם האחרון המוצג בעמוד הבית... זה ממש שירות מציל חיים. מציל את חיי החבר הטרי ולא פחות שומר על חיי החבר הצועד. כי שירות זה השמירה הטובה ביותר.

וגם אתה, אורח יקר, שחושש מלהירשם, שעוקב אחרי אתר זה נכנס קורא מקבל תועלת אך מפחד לכתוב. אם אתה רוצה החלמה עם יציבות, מהנסיון שלנו צריך לעשות צעד קדימה להיות יותר פעיל. לשאול שאלות לתרץ לשתף להתכתב, והרי הכל אנונימי לגמרי! בלי שום סיכוי לזיהוי. גם אתה אורח יקר יכול לתת שירות על ידי מעורבות נוספת בפורום ועזרה אישית לאורח הבא, לחבר החדש הטרי. כשנותנים מקבלים.

ולכן בלי נדר אני עצמי מתכנן לחזור להיות יותר פעיל כאן בפורומינו, להגיב יותר לכתוב יותר, לקבל בחמימות את החברים החדשים, ואני מתפלל לאלוקים לקבל שחרור במקום הזה ולא לפעול מתוך פגמי אופי,  ולא לצאת מפרופורציות ולהיות מכור לפורום, אלא פשוט לתת שירות טוב ולהעביר החלמה לצמאי הנקיון. ויהי רצון שיהיה לתועלת.

אוהב אותכם
הושיעה נא

תודה הושיעה נא.‏ גם אני מרגיש ששירות שומר אותי נקי.‏ ומסכים אתך שלכל אחד יש מה לתת.‏ שיתוף ,‏ פידבק או סתם מילה חמה לחבר חדש.‏ עבורי במשך הרבה זמן זו הייתה 'פעולה הפוכה' לכתוב,‏ אבל פעולות הפוכות זה דבר טוב במחלה שלי...
תודה על ההחלטה להיות יותר בפורום.‏ ותודה על הפוסט הזה

חותם על כל מילה.

שירות זה לא איזה אפשרות נחמדה שניתן להחלים איתה או בלעדיה. מבחינתי שירות זה חלק מרכזי בהחלמה, לא פחות מאשר הצעדים, הקבוצות והספונסר. אני לא מאמין שהייתי נותר נקי במשך שנתיים וחצי בלי לתת שירות.

ונקודה נוספת: לכולנו יש עליות וירידות מבחינת השירות. יש ימים עמוסים ויש ימים בהם אנחנו יותר פנויים לכתוב בפורום ולענות לחברים וכן הלאה, אבל חשוב לי להיות בעולם של השירות באופן קבוע. לפחות לשמור על מספר פעולות שאותן אני עושה תמיד, בלי התחשבות בעומס שיש לי. ככה אני מחובר תמיד, ולא נוצר מצב שפתאום אני מוצא את עצמי הרחק מההחלמה.

תודה
מכמה חברים ותיקים שמעתי
שההחלמה ככיסא בעל 4 רגלים
מפוכחות, ספונסר, צעדים, ושירות
(כולם אגב מתחילים באנגלית באות S)

ובדיוק כמו כיסא כשחסר רגל א' הוא לא כ"כ יציב...

פעם אמר לי חבר יקר- אם אתה מרגיש שאתה מועד סימן שאתה צריך להוסיף לך עוד ספונסיים... שלא יהיה לך זמן למעוד...

תודה על הפוסט. אישית אני לא בטוח שזה מה שעוזר לי, אבל אין ספק שהפורום הזה הוא מדהים!
מתגעגע... אח.

אפשר לעשות גם כן מעין כיסא בעל ארבע רגליים... איך?
בהשראת פורים: ארבעת הממים:
מעשים, מאמן, "מלצרות" ומפוכחות.

תודה על התזכורת הזאת. לקחתי

קצת קשה לי עם שירות כי יש בי חלק שאומר לי "במה אתה כבר יכול לעזור אם אתה רק בהתחלה ועדיין לא יכול להיות ספונסר". אז הרבה פעמים אני נמנע בגלל זה מלתת שירות. מתפלל לאלוקים שיעזור לי עם זה.

בספר הגדול כתוב בערך כך, ששרות זה גם להכין את הקפה והסוכר לרווחת החברים במפגש... אתמול במנגל עשית עבודה נפלאה...

אבל ספציפית כאן בפורום זה מאוד פשוט. תעזור למי שיש מספר הודעות נמוך משלך 

אוהב
הושיעה

תודה לך, אקח את זה לתשומת לבי.

ד"א, חשבתי שאפשר לשרשר דברים טובים שכל אחד לקח ו/או למד מהמפגש.
למשל אני מנסה להתחזק, אחרי ששמעתי את המסר של אסירותודה, בעניין של להשתדל יותר להגיב בפורום לחברים חדשים ולענות לחברים בטלפון.