בס"ד
חברים יקרים אני רוצה למסור. וקצת קשה לי לכתוב אבל אני הולך למסור עוד הפעם.
מאוד רציתי להגיע לקבוצה היום ו אני לא יגיע.
מאוד רציתי לכתוב עבודה ענקית שאני צריך לסיים אותה.
אני לא יכתוב.
מאוד רציתי לכתוב עבודה על המהות של בית המקדש.
אני לא יכתוב אותה לפחות לא היום.
מאוד ומאוד ומאוד ולקחתי ולקחתי ולקחתי ואני עדיין עומד
פה באותו מצב של המון תיסכולים מטורפים שנובעים ממקום פשוט אחד ומעצבן ומתסכל. אני לא אלוה'ים אני לא הולך להכתיב את הקצב של העולם הזה.
ושל מה שקורה בו. אני חסר אונים אל מול התאווה ואל מול כל המשימות שחשבתי שאני יכול לעשות היום,ואל מול כול הרוע וכו' וכו' וכו'.
אני פשוט מתוסכל עד צואר מהיום הזה. והקטע הכי קשה שאני לא יכול למסור לאישתי שאני לא עשיתי היום שום דבר משמעותי כי היא הקדישהלי באמת את הזמן שאני יילך
ופשוט שוב ושוב ושוב אני מוצא את עצמי על יד מחשב חסר אונים וכוח.
אני מיתבטל אליו פשוט מיתבטל אליו ומבקש ממנו כוחות ועזרה לעשות את הדבר הבא שאני צריך לעשות שזה
לילמוד קטע פשוט של ספר.
בע"ה איכשהו לא נפלתי היום אבל אני כל היום סביב הדבר הזה.
אני פשוט ניגש בלי סוף למחשב ושורף את הזמן וזה פשוט כואב לי ודיי
אבא אוהב תודה על האתר הזה תודה על 8 ימים של נקיות שלא מובנים מאליהם בכלל.
תודה שאני לא חיללתי בריתי היום עדיין ורק להיום אני מקווה שלא. ותודה על זה שאתה נותן לי לעשות משימה אחת פשוטה שכן מתאימה לכוחתיי.
אוהבים (מקווה שהבנתם מבין השורות את התיסכול שלי)
תודה רבה אבא על היום הזה ועל הרגע הזה שאני מרגיש שזרקתי איזה 10 קילו של לחץ ותיסכול אל תוך ההודעה הקצת מזונה הזו. :-*

אל תוך ההודעה הקצת מוזרה הזו.

כל כך מכיר את החוסר מעש, ההתבטלות הזאת שלי כל הזמן. בריחה מאחריות וזריקת כל מה שחשוב בחיי לפח.
כמה שמשתדלים בשבילי אני לא משקיע כי רגיל לברוח.
מרגיש ממש כמוך.
אשמח להיות איתך בקשר. שלחתי לך הודעה בפרטי.