חזרתי להורים.
התחלתי ללמוד בישיבה חרדית על בסיס יומיומי.
עדיין עם הכיפה הצבעונית שבקרוב תצבע בצבע אחיד.
אני בחדר משלי עם טלויזיה בלויין משלי.
מחפש תאווה בלי סוף.
מזמין סרטי פורנו ע"ח ההורים.
לא מסתדר לי עם ההתחזקות האחרונה.
אחרי כל נפילה מתמלא חרטה והלקאה עצמית וחושב על איך זה כבר לא יקרה.
להחביא את השלט, לכבות את הממיר, לנתק מהחשמל.... מה לא ניסיתי?
עד שבמעשה אמיץ קמתי יום אחד ונתתי להורי במתנה את הטלויזיה שלי...

(זכרונות מבית הורי אחרי הגירושין האחרונים, תחילת שנת 2005)

מדוע אני נזכר בכך היום, שניים וחצי בהחלמה?

התחלתי עבודה חדשה עם משרה טובה יותר והכל בעצם הרבה יותר טוב, אחרי המון חיפושים - אסירות תודה.
שם תפקידי הוא לבדוק תוכנה של ממירים דיגיטליים של... טלויזיה בלויין !!!

בתחילה שמחתי שהכרותי הטובה (מידי) עם ממירים כאלו עזרה לי לעבור את מבחן הקבלה،
אך כשהתחלתי לעבוד והתברר לי שהעבודה היא בעצם להיות מול טלויזיה בלווין כל היום - נבהלתי.

אם עדיין הייתי במחלה בטח הייתי שמח מאוד על ההזדמנות שנפלה בחלקי - גם לראות טלויזיה עם מאות ערוצים וגם לקבל על זה כסף !!!
אבל היות ואני כבר שנתיים וחצי בהחלמה, חששתי שאני עלול למכור את פכחוני תמורת בצע כסף.

ואז כשהתחלתי לעבוד גיליתי מה התוכנית הנפלאה הזו נתנה לי:
אני לא חייב להשתמש، יש לי בחירה.

אך עם זה גיליתי דבר נוסף:
אני עדיין חולה - כל מושאת תאווה במסך מקפיצה אותי וכל טריילר לסרט אקשן חדש ממגנט אותי למסך.
ולכן עם זאת שיש לי אפשרות לעבוד בכזה מקום ולהשאר נקי ומפוכח בזכות התוכנית،
אני חייב לשדרג ולהגביר את פעולות ההחלמה היומיומיות שלי כדי שכל יום השאר נקי ומפטכח - רק להיום !!!

בהחלמה

תודה שמואל,
ההחלמה שלך נותנת לי תקווה. שמח בשבילך שאתה נושם אויר יותר נקי.
ובכלל, לנשום, זה לא מובן מאליו. כשאני בשימוש אני לא נושם. זה סוג של מיתה משונה מבחינתי.

מאחל לך הרבה הצלחה בעבודה וכמובן, החלמה.

תודה. מקסים. הזכרת לי את 'החוק' שנכתב בספר הגדול (עמ' 84) ביחס לאלכוהוליסטים - לא להימנע מכל מקום שיש בו שתיה, אם יש לנו סיבה טובה להיות שם. זה כולל בארים, מועדוני לילה, מסיבות ריקודים, קבלות פנים, חתונות או אפילו סתם חינגות..

ובמיוחד את ההגבלה - שאל את עצמך בכל הזדמנות: האם יש לי סיבה טובה, חברתית עיסקית או אישית ללכת למקום הזה? או האם אני מצפה "לסחוב" קצת הנאה מהאוירה..

אני מאחל לך שתהיה על קרקע רוחנית מוצקה בעבודתך.

בהחלמה.

שמעלק'ה!

אוהבים אותך!!

אכן ששיתפת זאת בקבוצה, לא בדיור הבנתי את הלך הדברים, עכשיו, חסד אלוקים, יותר מובן.

תודה ובהצלחה.

זה ממש נס! מכור מול הבקבוק ולא שותה??!!

אני שואל את עצמי, איך מזהים את היום הזה החלש, הרגע שבו אני מרוקן, לא מחובר, איך מזהים את הזמן המסוכן הזה?

הרי גם למכור בהחלמה שנקי אלף שנים יש יום קשה?

אז איך מזהים את היום הזה הקשה? והאם יש נהלים לאותו יום?
סיידר עבוידה למכור הנקי שנתיים ביום סגרירי....

תודה רבה שמואל על הדרך שאתה עושה. אתה ממש דחפור d9 עבורנו.

אוהב
הושיעה

תודה חברים.

אסירותודה - תודה, אנסה לזכור כל יום (רק להיום).

הושיעה נא - תודה. אך אני סך הכל מכור שעלה על הרכבת לפני שנתיים וחצי. אלוקים יחליט אם הרכבת הזו תהיה D9 או F15.
אני חושב שעם הזמן לומדים לזהות.

בהחלמה

מזדהה מאוד,
התחלתי לעבודה במקום מאוד חילוני,
ומלא תאווה,
באסירות תודה בזכות אבא אוהב אני מצליח להיות מפוכח בעבודה,
אני נכנס כל יום לעבודה ולוקח "דקה דומיה",
ומתפלל לאלוקים שיהיה איתי, והוא ימלא אותי מכל טוב, ושאזכור שאלוקים ממלא אותי בכל טוב, ואין לי מה לחפש בתאווה, וכל הלגימות אזכור שהם תזכורות בשבילי שאני מכור ואני חייב להיות מחובר,
ומפעם לפעם אני חייב להתקשר להתחבר,