שנה טובה לכולם!
אסירות תודה עבר עלי ראש השנה נפלא!
תפילות חג מרוממות.. (חוץ ממנחה ביום הראשון ובשבת שלא הצלחתי לקום...)
היו לי דמעות, הרגשים, רעיונות, הגיגים, מחשבות טובות, עין טובה, ספר טוב (לב השמיים)..
הרגשתי קרוב לאלוקים ומחובר ליום.
רציתי לשתף בחוויות מתקיעת שופר.
בתקיעות מלמלתי לעצמי אני הושיעה סקסוהוליסט. לא יותר ממי שאני וגם לא פחות. אוהבים אותך. אוהבים אותי. הפתללתי תפילת השלווה ותפילת צעד שלוש, הסר מעלי את הקשיים שלי כדי שהניצחון שלי עליהם יהווה עדות לאלו שאעזור להם לאהבתך לכוחך ולדרך חייך זכרנו לחיים למענך אלוהים חיים...
וגם הוספתי בכוונת התקיעות את צעדים 1-2-3
"אני לבד לא יכול. אני חייב כוח עליון. אבא המלך הוא כוח עליון. אמסור לו את חיי"... תשובה... רצונך ייעשה ולא רצוני.
הרגש נוסף שהיכה בי ביום השני,
תקיעת השופר עוררה בי תחושה של קריאה לעזרה. אבא, מהר, אני חייב אותך. לא יכול לבד. תקוע ביער מסוכן.. זועק לעזרה.. טוווווו... טוווו....
הדובדבן שבקצפת עבורי היה:
שבליל ראש השנה אחרי שברכתי שנה טובה את כל המתפללים חשקה נפשי לפגוש ולברך "חבר תוכנית".
התפללתי לאבא, בבקשה זמן לי חבר כדי שאוכל להרעיף עליו ברכות עבור כל החברים באשר הם שם...
בצהרי היום השני בחזור מבית הכנסת נזכרתי שעוד לא פגשתי חבר. נכנסתי לרחוב א. בעירי ואני ממלמל תפילה לאלוקים שיזמן לי חבר כסימן שתפילותי התקבלו... ומי נכנס אל קצה הרחוב ממולי?! החבר מ. הוא לא הבין מה פתאום נתקפתי אורות וריגוש כאילו לא ראיתי אותו השנה!!!...
נשיקה נוספת מאבא.
מאחל לי ולכם שנה של נשיקות מאבא! שנה שנעמוד בדין נקיים! ולא נפחד לעשות את מה שצריך לעשות היום. רק להיום.
אוהב
הושיעה
