היי חברים.
אני רוצה לשתף אתכם מה שקורה איתי בנוגע לקבוצות,
בתחילת הדרך הייתי הולך להמון קבוצות למשך כחצי שנה, ולאט לאט קיבלתי הוראה להוריד קבוצות,
לאחרונה הייתי משתדל ללכת ל 5 קבוצות בשבוע, ועכשיו נאלצתי להוריד יותר בגלל הלימודים.
זה מאוד מאוד חסר לי [וזו הסיבה שאני משתדל יותר להיכנס לכאן].
ואני רוצה לשתף, בחוויה שלי, הקבוצה זה המקום שלי בעולם הפנימי שלי,
כשאני חושב על זה בצורה גסה זה בערך כמו ביהמ"ד בשביל ת"ח,
זה המקום הכי טבעי בשבילי שבו אני מרגיש בבית,
זה המקום שבו אני וחברי לחדר עובדים ושואפים לאותה מטרה,
זה המקום שבו אני יוצא לא כמו שאני נכנס.
זה המקום שאני מחפש את מה שיש שם לאנשים.
זה המקום שבו אני רואה כיוון והשקפה לחיי.
זה המקום שבו אני מזדהה עם המקומות שבהם אני מתקשה יותר.
זה המקום שאני ממלא את המצברים לקראת החיים מחוץ לחדר,
זה המקום שאני מרגיש שבעצם באמת אני מאמין שאוהבים אותי.
זה המקום שבו אני מרגיש שאני יכול להיות שקט יחסית ביחס למה מדברים וחושבים עלי.
זה המקום שבו אני לא מאויים שאשרוף קשרים עם חברים ואשמור טינות וישמרו לי טינות וכו' וכו'.
זה המקום שאני גם טיפה פחות חושש מהתוצאות של אמירות או עקיצות שאני שולח בטעות כי יש לנו צעדי 4 ן 9 מדהימים.
זה המקום שכולם שווים ואני לא מרגיש שכל קבוצת חברים מתגנדרת בעצמה.
זה המקום שבו אני יכול לקחת חלק ולהיות פעיל ומשמעותי.
זה המקום שבו אני באמת מבין טוב מה זה המחלה שלי.....
זה המקום שאף אחד לא יותר טוב ממני בסיפור שלי.
זה המקום שאני יכול להציג את עצמי ורמת הרוחניות שלי ולא ישאלו אותי שאלות והסברים.....

בקיצור זה ממש ממש חסר לי, ואני ממליץ בחום רב מאוד לכל מי שעוד לא היה במקומות המדהימים האלה שיקפוץ למים.
היום כשיש לי חצי יום חופש ובא לי ללכת לבלות, אני מחפש קבוצה עם חברים,

אז למי שעדיין לא הבין זה ממש חסר לי, אני מזמין את כולם לבוא לבקר אותי במכון לב.
אוהב וצריך אתכם!

תודה על הדברים שחיזקו אותי.
אולי תגיע לקבוצת "שמור עיניך" ירושלים באופן קבוע?

בוקר טוב.
תודה על הדברים.
אני גם כן בשנה האחרונה נמצא במעט מאוד קבוצות, ואני מרגיש כיצד הריחוק מקשה על הזיכרון שהתוכנית היא הדבר המרכזי בחיי.
פתאום נדמה לי שהיא מעט מעיקה, שהיא עול על המחויבויות האחרות. חלק עמוק מהצעד הראשון שלי הוא לזכור שהסיפור שלי, הדרמה, השאלה מה אני צריך לעשות ומה לא לעשות, נגזר כולו מן השאלה הבסיסית: האם אני נקי, האם אני מתקרב לאלוהים? הקבוצות מהוות סיוע לדבר הזה. וגם אתרא קדישא הדין.
מזדהה, מקווה שתמצא במקום זה את האיכויות המיוחדות שנמצאות רק כאן, איכויות הכתיבה ואיכויות הקהילה הווירטואלית.

תודה
נתן במתנה

תודה על הפיקוס.

אהבתי,

והקפצתי,

מישהו שאל כאן על קבוצות חיות.

כל מה שבנאדם וכל יצור בעולם הזה צריך זה אהבה ובטחון.
אני שמח שהצלחת לרגיש אותם בזכות הקבוצה.
היה ממש כיף לקרוא את התחושות הטובות האלו שעברו עלייך בקבוצה, זה כל מה שכל אחד בעולם הזה צריך, רוצה ושואף.

בסופו של דבר, כולם רוצים שיבינו אותם, יאהבו אותם ולהרגיש בטוחים.
רק שבמציאות, איכשהו סיבכנו את הדברים, וזה לא כל כך פשוט לאהוב ולהיות נאהב. להרגיש בטחון ושיבינו אותנו.

free כתב on 31 ינו' 2016 18:01:

אולי גם אתה, free, אולי גם אתה תרשה לעצמך לנסות ולהרגיש גם?