'כיצד הדבר פועל'
(מתוך הספר הגדול פרק 5)

רק לעיתים נדירות ראינו אדם נכשל לאחר שהחליט ללכת בדרכינו בדבקות, אלו שאינם מחלימים הם אנשים שאינם יכולים או אינם רוצים להתמסר לתוכנית פשוטה זו, בדרך כלל גברים ונשים שמטבעם *אינם מסוגלים להיות כנים עם עצמם*.

בפעם הראשונה שקראתי את זה נחרדתי, זה היה מדי נחרץ, שאלתי ותיקים ממני וגם להם זה היה פליאה, ולא באתי כעת להציף את זה בשביל לאמת או לחרוץ דעה בעניין, אני רוצה לשתף על החוויה שלי ועל התובנות שלי ביחס למשפט הזה.

"כנות" זה סוג של מפתח אפס מבחינתי, אני כבר לא זוכר לשחזר באיזה שלב החלטתי שאני הולך עם כל הקופה על עניין הכנות, אבל כשנכנסתי לתוכנית והתחלתי לעבוד את הצעדים זה היה סוג של צעד אפס מבחינתי, וקרה לי נס גדול והלב שלי משך אותי ולקחתי את זה ברצינות, גרמתי לעצמי גם לניתוחים כואבים מאוד בשביל להשריש ולזכור שאני חייב לחיות בכנות, א'. כנות מול עצמי, ב'. כנות מול הסובבים אותי. אם לא הייתי כנה חזרתי לאותו המקום שוב והודייתי באי כנות שלי, וכך השרשתי "רק להיום" את הכנות כחלק בלתי נפרד מחיי.

המשפט *"אינם מסוגלים להיות כנים עם עצמם"* הכה בי לאחרונה בהבנה שלי בעומק המושג 'כנות', האנשים שנכשלו לא היו מסוגלים להיות כנים כלפי עצמם, המפתח לכנות אמיתית נמצאת אצלי, אני רגיל לשקר את עצמי, אני משקר את עצמי ביחס לרגשות שלי, ביחס לפנטזיות שלי, ביחס לפעולות שאני עושה. פעם התבטאתי בפני מישהו, שאילו הייתי יכול שיד ימין שלי לא תדע מה יד שמאל שלי עושה זה בטח היה מגניב, הראשון שאני משקר אותו זה אותי.

אני יכול לדבר עם מישהי בעבודה ותוך כדי השיחה להיות כנה עם 'עצמי' ולהודות כלפי 'עצמי' שבשיחה הזו יש סוג של ריגוש שהוא לא בריא ולתפוס את עצמי ברגע נתון, במידה שווה אני יכול לשקר את עצמי ולספר לעצמי אלפי סיפורים שזה נורמלי ובסדר ולהשתמש בשיחה הזו ולהמשיך להיות """נקי"""" אבל זה מרגיש משומש לגמרי.

כנה מול עצמי = מה המניעים שלי, למה אני כעת כותב את הפוסט הזה ? להרשים מישהו ? לפוצץ החלמה ? מה אני מחפש לשדר במשפט אותו אני מנסה לנסח כמה דקות, ככה כל הזמן בדיקות כנות, ושוב ושוב, זה תופס אותי בכל עניין מהבוקר עד הלילה, ולפעמים אני מאמין 101% שרק בזכות זה אני חי.

יש גם את המעידות הקטנות קטנות הללו, שהראש שלי מספר לי 'עזוב זה פיציפקעס' 'אל תתעסק בזה', 'שכח מזה' 'תתעסק יותר בהחלמה', אבל שאני בא בכניעה וממקום של כנות וחושף אותם בפני אחרים, ומלשין על עצמי, פתאום אני מרגיש הקלה מטורפת, ולא שלפני הרגשתי מעמסה, אבל פתאום יש תחושה של חיבור אמיתי לחיים, חיבור אמיתי לעצמי שלי.

אלוקים עושה לי נס ושומר אותי נקי רק להיום 12 חודשים, עברתי התקפי תאווה לא קלים במשך תקופת הנקיות, שבמבט לאחור לכל התקף היו מעידות קטנטנות קודם שבהם לא הייתי מוכן עדיין להיות כנה מול עצמי ולחשוף אותם, סיפרתי לעצמי סיפורים ומכרתי לעצמי לוקשים, היום אני מבין שבשביל לחיות אני חייב להיות כנה מול עצמי, וזה או כנות או מוות.

בהחלמה

תודה אור
שתמיד תמשיך להאיר עלינו מאורך

אכתוב בפתיחות,
אני לא זכיתי להביא כרגע שנה נקיון,
אני החלפתי לפני כשלושה חודשיים ספונסר והסיבה העיקרית "כנות" ניסתי לשקר לעצמי על כל מיני דברים שאני לא צריך לשתף את הספונסר,
היום אני מנסה להיות כנה מולו, מבלי לעגל פינות,

לפנים
תודה אור
הייתי זקוק

מקפיץ.
שאזכה.

מדהים.

תודה רבה על ההקפצה ועל התזכורת.
אחד הכלים שהכי עוזרים לי בתוכנית, ובחיים בכלל זה 'כנות', אני מקבל הרבה מתנות ע"י הכנות, וזה כולל קודם כל כנות עם עצמי ואח"כ כנות עם אחרים. ולכן 'כנות' בשבילי זו מתנה שקיבלתי בתוכנית.
אך אני צריך לזכור שזה לא רק מתנה אלא זו דרך חיים, ואני צריך להשתדל כמה שיותר לחיות בכנות.
מתפלל  לעוד יום של כנות ונקיות....

אפשר דוגמא לכנות כמתנה?

לדוגמא מה שכתבתי על 'תפילת שחרית'. אם לא הייתי כנה עם עצמי, הייתי ממשיך לעולמי עד להתפלל באותו מנין....
הרבה דברים בחיים ובחיי הדת אני מנסה לתקן את עצמי רק בזכות שאני כנה עם עצמי ומוכן להודות שיש דברים שלא ראויים לי הן מבחינה דתית או סתם מבחינה אנושית.
כמו למשל, שבס"ד בר"ח אלול מלאה שנה שלמה שאני לא מתקשר לקו טלפון מסויים, שבעקרון היה אמור לעשות לי קל יותר בחיים, אבל בפועל פעלתי שם באובססיות נוראיות, וב"ה בשנה הזאת ראיתי שהרבה יותר טוב לי בלי הקו טלפון ההוא, גם בלי קשר לאובססיה שהיתה לי אליו.

שכויח על האישור

על מה?

אוהבים אותך!
תמשיך לבוא!
אתה מחיה פה את האתר!

השאלה היא מה התפקיד ומי קובע אותה

זה הבעיה שהאיש קובע מה התפקיד שאלוקים מאמין שהוא יכול לעשות

ומה קורה במבחן התוצאה?