שלום. הרבה זמן לא הייתי פה 9 חודשים בערך.
עברתי כל כך הרבה דברים ואני ינסה לכתוב את זה בקצרה:
החלטתי ששמור עיניך לא מתאים לי בגלל משהו שהרב טאו אמר לי (אם מישהו ירצה פירוט אפשר באישי)... אז הלכתי למטפל.. אז דיברנו וכו' וב"ה זה ממש עזר.
רק כמה מסקנות- אני לא מכור! (ההפך ממה שכתבתי פעם), ואפשר לצאת מזה בדרך טובה ורצינית.
רק לשתף אתכם, אני יכול לא ליפול הרבה זמן..
כן אני עדיין נופל מדי פעם.. אבל להגיד שאני מכור ממש ממש לא!
ב"ה התארסתי ואני מתחתן בעוד חודשים+
שיתפתי את ארוסתי במה שיש לי ובשלב של הפגישות וב"ה היא קיבלה את זה בהבנה! היא תומכת בי ממש הרבה וזה ממש חשוב (היא יושבת איתי עכשיו שאני כותב שורות אלו).. היא הדגישה לי שאני צדיק וירא שמים וזה שיש נפילות לא אומר עלי רע.. וזה שיש נפילות זה מראה שאני בנאדם ולא מלאך.. וזה שאני מודע לזה ומצטער זה מראה שאני צדיק וירא שמים.
חבר'ה אני חושב ששיטת הייאוש שיש פה  (בפורום) באוויר זה לא שיטה טובה בכלל.. וכדאי שאדם יאמין בעצמו.
משהו חשוב להבנה שהבנתי בטיפול- זה נובע מפריקת לחצים.. תבינו את זה.. זה חשוב. אני לפעמים כדי לפרוק לחצים רואה סרט בלילה (סרטים די נקיים).. וכן אני נרדם כמעט בסרט ואז הולך לישון.
שקשה לי ואני נוגע במקום אני אומר לארוסתי והיא מעודדת אותי ואני מפסיק.. חשוב שתבינו שיטת הייאוש היא לא טובה.
'כן אז תגידו אנחנו לא מתייאשים ואנחנו הולכים לשמור עיניך'.. נכון זה טוב שמור עיניך אבל להגיד שאדם מכור זה להתייאש מראש זה לא דרכה של תורה!! עם כל מה שתגידו..
אני כותב את זה כי כואב לי שאנשים מתייאשים מעצמם.. תבינו זה לא הדרך..  דרכה של תורה היא לא ליפול לייאוש, אלא לעלות מהנפילה בשמחה!!
האכילה העצמית היא רעה וגורמת לעוד נפילות.. כן מי שנופל לעצבות מפרנס את היצר הרע..
מי שצריך חיזוק בזה אשמח לעזור.. אהיה זמין (באישי) יותר פה בפורום..
אנשים בבקשה תבואו מגישה של שמחה! לא עצבות!
אז חברים בבקשה תנו לעצמכם את הצ'אנס..! חיזקו ואימצו!!
אוהב מאוד ומעריך!! יעקב

תוספת: זו ארוסתו של יעקב י. רק לומר שלכל אחד יש נפילות ממקום אחר, יש כאלו שנופלים בשבת, יש כאלו שנופלים בכשרות, בתפילה, בלימוד תורה, בברכות וכו וכו. ומה שהכי קשה לאדם- אומרים שזה הדבר שהוא צריך לתקן בעולם. אז אשריכם ישראל שאתם יודעים מה אתם צריכים לתקן! תשמחו ותודו להשי"ת על זה שאתם יודעים מה אתם צריכים לתקן. ותתקנו מתוך שמחה, כי התיקון הוא ממקום של מצווה, ומצוות צריכות שמחה!

שלום יעקב!




א. אם אתה לא מכור, למה אתה עושה את העבירות החמורות האלה מדי פעם?
אין דרך אחרת לפריקת לחצים, שאיתה תרגיש יותר שמחה ופחות ייאוש?

ב. אצלי, ואצל הרבה מכורים אחרים, תקופת האירוסין הייתה מאוד מטעה.
לא מזמן שאל כאן מישהו מדוע בתקופה האירוסין לא נפל ואחר כך כן ובגדול.
הרבה חברים חצו קווים אחרי החתונה, שלא חצו לפני כן.

גם מצד קבלת הדברים אצל האשה, הרבה פעמים יש הבדל בין לפני ואחרי החתונה.
אחרי החתונה היא מבינה הרבה יותר במה מדובר. והקושי גדל בהדרגה.

בכל אופן, מאחל לך שתצליח, ושאצלך יהיה אחרת.
אני הייתי אצל מטפל טוב במשך כשנתיים.
שילמתי הרבה כסף, והייתי נקי כחצי שנה מקסימום.
אבל ניקיון לוחץ ומעציב.

מאז שאני בתוכנית, אני נקי יותר מתשעה חודשים
לראשונה מזה כעשרים שנה.
הניקיון הוא משחרר ומשמח.
יש הרבה קטעים קשים בדרך,
אבל התכנית נתנה לי כלים,
להתמודד איתם בצורה אחרת לגמרי.

לא הייתי מחליף את הימים הטובים ביותר אצל המטפל,
בימים הגרועים ביותר בתוכנית.

ועוד משהו: לגבי הייאוש שאתה רואה בפורום,
הוא רק דלת הכניסה לתוכנית. הצעד הראשון.

השלבים הבאים מיד אחר כך הם
הכרה שיש כח גדול מאתנו שיכול לשחרר אותנו מהקושי (2),
ומסירת החיים שלנו אליו (3), כך שאנו יכולים להיות בשלווה.

לאחר מכן (4-9), אנו מגלים, שלא רק שאלוקים יכול לשחרר אותנו מתאווה,
אלא גם מכל קושי אחר בחיינו, אם רק נשתף ונערב אותו.

***

ראה, להתווכח זה דבר שמזיק לי.
ובכל אופן, ממש קשה לי שלא לומר לך,
ולשאר החברים הקוראים את דברינו,
שאת עוצמות החיים שראיתי אצל חברים מחלימים ותיקים,
שעשו דרך עמוקה במסגרת תוכנית הצעדים,
לא ראיתי בשום מקום אחר.

אוהב,

טהרני

א. כי אני צריך למצוא דרכים לפריקת לחצים.
ב. בתור אחד שמכיר את עצמי אני יודע שאחרי חתונה זה יפסק לגמרי.. במיוחד שגלתי על עצמי כוחות עצומים ואני מכיר את עצמי בעניין..
ההכרה לא משחררת אלא נותנת לגיטימציה לחטוא עוד.. וזה לא דרך לברוח מהתמודדות..
מלכתחילה אנו מערבים את הקב"ה..
טוב אכתוב בהמשך עוד...

איזה יופי. משמח לראות את הביחד שלכם. אאחל לכם בניין עדי עד. בלי סודות. על עצמי אכתוב שאותי הייאוש מהמלחמה דווקא שיחרר. זה מה שהפסיק לי את העצבות. רק בזכות הקבלה שלי אותי לגמרי כאדם הסובל מבעיה כרונית יכולתי לומר לתאווה לא. גם בזמן לחצים. כבירים. הנס נמשך (אתם מוזמנים ללחוץ על הלינק בחתימה שלי ולקרוא את סיפור חיי) תשע שנים חודשיים ועשרים ושלושה ימים. אסירותודה.

ורק תזכרו שאם מתי שהוא יכאב לכם משחרור הלחצים יותר מהלחצים עצמם, יש כאן אנשים שיחכו לכם. חיבוק גדול והמון מזל טוב. 

ואין דרכים אחרות?




אני ועוד הרבה אחרים חשבנו כך ולא עלתה בידינו :-\

האם בעבר לא היו מצבים שחשבת שיגרמו לך להפסיק?
(בר מצווה, מעבר לישיבה וכדו').

מאחל לך שזה אכן ייפסק לגמרי אחרי החתונה,
ושאם לא, יהיה לך את האומץ לחזור לכאן...

הכותב מאהבתך
(בתערובת פגמי אופי רבים ),

טהרני

האמת, מקווה שלא אפתח פה נושא רגיש,
לדעתי בן אדם לפני שהוא לא נשוי שלוש שנים והלאה, לא יכול לדעת אם הוא מכור,
הרבה אנשים לפני החתונה נפלו בזה וכשהתחתנו זה עבר להם, פת בסלו,
אבל אחרי שהוא גודל והוא רואה שהבעיה גודלת והוא לא מצליח להפסיק, צריך לבדוק את עצמו,

ולצעירים שביננו, כל הכבוד שאתם פה,
אני יש לי אישור ממטפל "שאני לא מכור" אבל בפועל ה 12 צעדים זה מה שעוזר לי להביא יום נקי,
וזה לא משנה אם אני מכור או לא,
תמשיכו לבוא

שלום לך יעקב י. היקר.
מזל טוב וברכות לרוב.
ותודה על העידוד והשמחה שאתה נוסך בנו.

לכם, חברים יקרים, לא נראה לי שיש טעם לוויכוח עקר שכזה ע"ג הפורום, שהרי ה' מכוון צעדי כל אחד ואחד מאיתנו למקום הראוי לו.
יתכן מאד שמה שמועיל למישהו, הרסני למישהו אחר.

קחו לדוגמא את התאווה עצמה, למכורים היא הרסנית ומזיקה ומגיעה עד שערי מוות, לכאלו שאינם, (באופנים המותרים והרצויים כמובן,) היא מועילה וטובה ואכמ"ל.
אז מה קורה ככאן, הדבר הזה טוב או לא.

אני לדוגמא, איני מכור לאלכוהול, ואלכוהול עושה לי, ישתבח שמו, רק טוב, יין ישמח לבב אנוש, כפשוטו.
אני מודע לכך שאצל אחרים אותו הדבר הוא הרסני, פשוטו כמשמעו, בדיוק כמו אגוזים לאלרגניים.

אז, קחו את התוכנית הזאת כמשהו שמועיל לכם, שהציל לכם את החיים. יתכן מאד שלאנשים אחרים היא מזיקה וטוב להם שלא יביטו על עצמם כעל חסרי אונים כי זה יביא אותם לייאוש טוטאלי. אולי.

איך נדע?
בדיוק כאן ה' נכנס לתמונה, והוא מכוון צעדי כל אחד בדיוק למקום שטוב לו.

אז ה', ברחמיו הגדולים והעצומים, הועיד ליקירנו יעקב י. את זיווגו הראוי לו, וכולנו מייחלים ומאחלים לו את כל הטוב שבעולם, וגם ציווה לו את הרב טאו שליט"א לרב ומורה דרך, והביא לאזניו את מה שהוא צריך לשמוע, כי המקום שלו, אולי, לא כאן.

נקבל אותו, בדיוק כפי שכולנו מקבלים את עצמנו.

תודה חברים. ה' יהיה איתכם בכל אשר תלכו. מאחל לכם שהכנות הזאת ביניכם תמשיך ותצמח לזוגיות בריאה יציבה ומלאת שמחה. שיהיה בניין עדי עד

מזל טוב והרבה הצלחה

אני מכור "רק" לאוננות ללא פורנו וודאי ללא מגע.....

בין האירוסין לחתונה לא נפלתי אפילו לא פעם אחת...

אך שנים אחדות אח"כ לא הצלחתי לשרוד אפילו שבוע.


והסיבה שאני אומר לך זאת זה לא בשביל לייאש...
אלא כדי שמתי שזה יגיע לא תתייאש..
כפי שמשה רבנו בסוף  חומש דברים כתב לעם ישראל שידעו שיבא יום ועם ישראל יגיעו לע"ז וגם שם זה נכתב כדי שעם ישראל ידע שעדיין לא הגיע לתכליתו....

שלום איש יקר,

אני שמח ומעריך את הנכונות שלך לעשות את כל האפשר למען הנקיות, זה לא מובן מאליו. רק משהו קטן שאני חולק עליך. לא נראה לי שיש כאן עצבות. חוויתי עשרות שנים של ייאוש ונסיונות כושלים שונים. כשהבנתי שאני מתמודד עם בעיה רגשית נכנסה בי שמחה גדולה שלא חוויתי מעולם. שמחה על כך שהתחלתי להבין את מה שאני מרגיש, שיש אנשים נוספים שמרגישים כמוני והחשוב ביותר, שיש לי דרך שלראשונה הצלחתי להישאר בה שפוי ונקי תקופות מרשימות.

אך כל זה היה כאין וכאפס לעומת הערך המוסף שקיבלתי בכל שטחי החיים. ביחס לאשתי לילדי לעבודה ולעצמי...

האם לשיפור מרשים כל כך בכל שטחי החיים אפשר לקרא "עצבות"? האם לקרן אור טובה כל כך שחדרה לחיי אפשר לקרא ייאוש?

אני מבין את המקום בו אתה נמצא ומאחל לך שאכן יתברר שאינך מכור וחייך ימשיכו להיות מוארים ושמחים יחד עם זוגתך,

אוהבים אותך. שמח בשבילך, ובייחוד על הכנות, הקבלה והשיתוף בזוגיות. מצטרף לברכות. ה' יהיה איתכם.
טוב לשמוע את הדברים, לשמוע עוד דרכים ואת הנכונות להתקדם מתוך חיבור.

אישית, אני לא נכנס למגרש של הרבנים ומי צודק, כי אני עם מספיק רזומה של שנים ונסיונות כדי להבין שזאת הדרך היחידה בשביל שאני אהיה מחובר ונוכח לחיים, אצלי אוננות היא לא פריקת לחצים ולא נעליים, זה פתרון ובריחה על מלא ממשהו הרבה יותר מהותי, וזה נסיון למלא את הריקנות ואת החלל, ושבאמת אין לי אמצעי אחר להשתחרר ולהפסיק ממנו אילולא התוכנית.