אני הייתי אברך שלש שנים יצאתי לעבודה לפרנסתי ,
וכמובן שהתוודעתי לאסון הנורא 'אינטרנט' כיוון שנפלתי בפעם הראשונה אני שוב לא מצליח לצאת למרות כל הקבלות שקיבלתי והכל.....
לא מצליח לצאת בכל פעם שאני מול אנטרנט אני נכנס לסרטי תועבה ומוציא זרע לבטלה

מי יכול לעזור לי איך יוצאים מזה?? :-[ :'(

שלום איש יקר,

ברוך הבא למקום בו לומדים איך לקום ואיך לא ליפול. אם תרצה תוכל מן הסתם לעשות בעזרת ה' את מה שרבים וטובים כאן הצליחו לעשות.

אשמח לעזור לך בצעדיך הראשונים כאן אם תרצה.  ctrnrho@walla.com

בהצלחה.

אין לי מושג מה כתוב מאחורי המילים, אני לא אדמור, אבל אני יכול לתאר לעצמי כי הייתי שם, הייתי במקום שאתה מדבר עליו.

כשקראתי את ההודעה שלך בא לי פרץ דמעות, פשוט בכיתי, פתאום הרגשתי כאב עצום שעובר לי בעצמות, בכמה מילים שכתבת הרגשתי איך מתחבא שם כל הצער והתסכול האשמה והבושה, שחוויתי גם אני.

תודה קודם ששיתפת, כי גם אני אחרי שנה בתוכנית צריך את התזכורת הזו, בדיוק כמו שהאמנתי לעצמי בבקרים האלו של אחרי הנפילות ביציאה מהמקווה שזהוווווו זה לא קורה יותר זה היה הפעם האחרונה שאני נופל. גם היום הראש שלי מספר לי שזהו זה, החלמתי ואני נקי וזה לא יקרה יותר. והתזכורות האלו של הכאב מזכירות לי שזה בכלל לא רחוק ממני ואני חייב את אלוקים שיעזור לי.

המקום הזה הציל את חיי, חשבתי שאני צריך עזרה מול תאווה וגיליתי שאני משתמש בזה כפתרון, הנפילות שלי באו לכסות על רבדים עמוקים יותר של רגשות שהדרך שמצאתי להתמודד איתם הייתה בריחה, ובריחה אל התאווה.

הרבה חברים ישמחו לעזור לך ויש גם את הקו החם שתוכל להתקשר, מאחל לך לדבוק בדרך ולקבל את כל המתנות שאני קיבלתי כאן.

חיבוק.

האינטרנט הוא לא אסון, צריך לחסום את האסונות שבתוכו,
אני ועוד רבים הגענו לנפילות באינטרנט לא מעט אחרי שהתחלנו ליפול בלעדיו.

אני מקווה שתישאר כאן, תתחזק, תתעודד, תשתף ותתקדם, ובעז"ה תראה הצלחות.

שלחתי לך בפרטי,
עקב לחץ בזמן,
תמשיך לבוא.

אוהבים אותך מאוד מאוד
כאב משותף- פתרון משותף
אל תעזוב פה...ותודה על זה כל חייך

ברוך בואך בצל קורתנו.
תזכור את היום שנכנסת כאן, כי זה היום בו הקב"ה החל להראות לך את גדלו ואת ידו החזקה.

נכון שהמילים נשמעות לך גבוהות ויומרניות ומתחסדות?
אז זהו, זה מה שגם אני חשבתי כשנכנסתי הנה, חסר אונים כמוך,חסר אונים מול השתוללות פראית וחסרת רסן באינטרנט, מלא אשמות ורגשי אשם ובושה מעצמי וממשפחתי ומכל העולם, כאשר חשבתי שהדלת נסגרה בעדי, שאין לי תקווה, שאני עם הרבש"ע סיימתי, שהוא רק ממתין לי בסיבוב כדי לנקום בי ולהגיש לי את הנקמה הלוהטת, כפי שמגיע לי כדת וכדין, רק תהיתי מתי זה יגיע, ציפיתי באימה ובחרדה לקראת הבאות.

והנה, קרה בדיוק ההיפך, חסד אלוקים שאינו מובן כלל וכלל, שלא ניתן לעיכול, השיב לי טובה תחת רעה.
(בעצם, רעה? מתברר שאיני כזה רע, את היצרים הלוהטים שלי לא אני בראתי והכנסתי לתוכי, הקב"ה יצק אותי ואת אישיותי בדיוק כפי שתכנן לי, והוא זה גם שחילץ, מחלץ ויחלץ אותי, בכל עת ובכל רגע ובכל שעה).

הקב"ה כיוון צעדי אל המקום הקדוש הזה, גן העדן עלי אדמות, והטעים אותי טעמה הערב של נקיות, שמתמשכת זה קרוב לעשרה חדשים, ואין איתי יודע על מה ולמה כל הטוב הזה.

אז, ברוך בואך בצל חסרי האונים, בואך לשלום בצל המייחלים לחסדו יתברך שמו.

זה כואבבבבב......

הנשמה זועקת, דוחפת לפעולה, צועקים

ופתאום אני שוכח, שוכח שכאב לי אתמול, בטוח שלא יכאב לי יותר, שוכח בכלל את השם כינוי שאיתו חלקתי את הכאב.

כן גם אני איבדתי פה כמה ניקים שהתערבבו בתוך הרגשות המעורבים שלי. הייתי נכנס זועק ונבלע לתוך ההכחשה שלי.

צריך לזכור שזה לגמרי לא מובן מאליו שאני פה היום ולהודות לאלוקים על הנס.

מתפלל לזכור שזה המקום הטבעי שלי ולהתמיד בדרך.

אוהבים!
בהמשך ובהצטרפות לדברי החברים, כאן גיליתי שאפשר אחרת אסירות תודה.

השאר איתנו. דברים טובים קורים כאן.