חברים יקרים שמי בנימין ואני סקסוהסליסט.
חסר אונים, מול התאווה אבדה לי השליטה על חיי.

היום באסירותודה אני נקי וחבר בתוכנית 12 צעדים של אס איי.
ומשתדל להרגיש חלק מהמשפחה.

בעוד כחודש יש לנו כנס חורף עם חבר שמגיע מחו"ל ואני ממש מתרגש לקראת הכנס, כבר הספקתי להריץ בראש המון סרטים איך יהיה ומה יהיה וכו' וכו'.
אני ממש מרגיש את ההתרגשות מכל הביקור הזה בידיים, הראש שלי מלא דמיונות ופנטזיות .....
הראש שלי עובד כרגע על : ההלקאה עצמית , "בנימין אתה עדיין לא רגוע, עדיין אתה באובססיות, ובציפיות, לא חיי את היום ובורח לעתיד, עדיין אתה חושב שהאושר נמצא אצל חברים מחו"ל וכו' וכו'"
אני רוצה למסור את הראש הנחמד שלי, ולהודות לאלוקים שעל דברים מהסוג הזה אני בוכה היום.

אני אישית מזמין את כל מי שחושב [והאמת גם מי שלא חושב אבל פשוט עושה... :-X] שהנסיון של חברים אחרים בנוגע להתמכרות למין וההחלמה יכולים לעזור לו להשתתף בכנס.

שמח שאתם איתי בדרך, ואני מתפלל לסיים את היום הזה נקי ומפוכח.

בנימין.

אין ספק התמיכה ההדדית , הידיעה שאתה לא לבד בהתמודדות עם ההתמכרות ,העובדה שהספונסר שלך הוא מכור לשעבר שמדבר אליך בגובה, כל אלו עוזרים בלהיחלץ מהבור השחור שבו אתה נמצא.
חשוב גם להדגיש שתפילה זכה וטהורה על בסיס האמונה שהקב"ה שומע את תפילתך עוזרים גם הרבה.
כאשר תוכנית הפרטית להתמודדות עם התאווה עומדת על שתי רגליים: תמיכה הדדית ואמונה בה', אין ספק שזו תוכנית טובה ואיתנה וגם אם לפעמים אתה מועד ונופל, שתי רגליים אלו עוזרים לקום ולהשיר מבט לתאווה.
דרך צלחה והרבה אושר.

שלום חבר יקר.
אני מצאתי שהרבה פעמים התרגשות מסוג זה קשורה לתחושה של ערך עצמי.
אני רוצה שהחבר הוותיק יראה אותי, אני אספר לו על ההחלמה היפה שלי ועל השירות שאני עושה בקבוצות, והוא, בהנהון ראש חומל ובחיוך יגיד: וואו, אתה ממש התקדמת. מרשים. וכך אני אוכל, סוף סוף, לקבל את עצמי.
תרחיש נוסף הוא התחושה שההחלמה באמת נמצאת 'שם', 'שם' בדברי החבר הוותיק, מצויה כל האמת שתפתור את הבעיות. שם, בכנס, אני ארגיש סוף סוף את מה שאני כמה אליו.
וכך, אני נסחף אל העתיד (לפחות לא אל רגשות האשמה של העבר, אסירותודה, אבל עדיין העתיד), ואני תולה עוצמתי באחרים. בהחלמה, אבל באחרים.
אלוהים נמצא כאן, ועכשיו, ובהתמודדות שלי עם הרגע הזה.
מתפלל למצוא אותו גם בהתפרקות המפחידה שאני מצוי בתוכה בימים אלה.

נתן במתנה