אז זהו חברים. אני באוננות בחזרה ובגדול. חזרתי לאונן כל יומיים או כל יום, חזרתי לצפות בפורנו, תקופה ארוכה של תסכול מלווה אותי, ואני מחכה להארה שנותנת כוחות להמשיך הלאה ואני מרגיש שהערב הסופה הקשה והשלג באזורי מביא לי כוחות נפש.
חשבתי שיום הולדת גיל 33 יבגר אותי, חשבתי שילד נוסף יביא את הבגרות המיוחלת אבל לא. אני בעסק חזק.
ואפרט: ה וכחתי לעצמי שאני יכול, גיליתי שאני מכור, אני אפילו יודע מתי זה קורה אבל דבר אחד לא קורה אצלי: אני לא מוכן לקחת החלטה להפסיק.
אנא חברים: עידוד, סיוע, טיפים יתקבלו ברצון אני רוצה להתחיל תקופה חדשה בחיי. עזרו לי.

מאוד מזדהה עם זה.
גם אני חשבתי שכשאהיה בר מצווה - אפסיק,
כשאהיה בישיבה התיכונית - אפסיק,
כשאתחתן - אפסיק,
כשיהיה לי ילד - אפסיק,
כשאלמד את הספר הזה - אפסיק,
כשאעשה כך וכך - אפסיק.
אבל שום דבר לא עזר.

מאוד מזדהה גם עם עניין יום ההולדת.
בשנים האחרונות הרגשתי ממש רע ביום הולדת.
"מה?! עוד שנה עברה והחיים שלי עדיין תקועים ככה?!"
(השנה ב"ה הרגשתי הרבה יותר טוב ביום ההולדת שלי).




לדעתי, זה ממש מספיק בשביל להתחיל.
אתה בוודאי מתכוון שאתה לא מצליח לקחת החלטה להפסיק שבאמת תעמוד בה.
אתה חסר אונים מול עצמך וזה בסדר. זה בעצם להיות מכור.




אני יכול לספר לך מה עזר לי, למרות שהייתי בטוח ששום דבר לא יעזור לי להישאר נקי לאורך זמן.
הגעתי לקבוצה של "שמור עיניך" בירושלים, לקחתי ספונסר, והשתדלתי להקפיד מאוד להגיע לקבוצות ולהתקדם בצעדים.
בחסד אלוקים הגדול והאוהב, בכוחו ולא בכוחי, הוא שומר אותי נקי מתחילת המהלך הזה במשך 330 יום.
אתה מוזמן להצטרף. בוא לקבוצות ותראה ישועות!

נ.ב. מעניין אותי מה אתה חושב היום על "אוננות נשלטת" ועל המחקרים הרפואיים על כך שהיא מרגיעה.

אוהבים אותך.

תמשיך לבוא בשמחה רבה, יקרו לך המון דברים טובים

חברי היקר. קח את עצתי:תקום בבוקר ותסתכל במראה ותגיד לעצמך:"אם זה יהיה היום האחרון בחיי(דבר שבהחלט יכול לקרות)האם הייתי רוצה לחיות אותו כך?כאדם טמא?"ברור שלא!!!אתה תרצה לחיות אותו בשיא הקדושה והטהרה ולצבור כמה שיותר זכויות ולעזור לכמה שיותר אנשים...!

ברוכים השבים,

כל הכבוד שחזרת וכתבת, למרות שבודאי לא נעים לחזור במצב כזה. יותר קל להישאר בהדחקה והכחשה מאשר לעשות את הצעד הזה.

כמו שכתב 'טהרני', גם אני מאוד מזדהה עם המחשבה הזאת שכאילו יגיע "שלב" חדש בחיים ושם זה יהיה סיפור אחר, אבל תמיד התבאסתי לראות שאני ממשיך הלאה באותו מצב. רק כשהגעתי לתכנית הבנתי שבעצם זה אני וכך אשאר לכל החיים. הבחירה היא בין הבנה וקבלה של המצב לבין נסיון לטמון את הראש בחול.

זה לא שפתאום בגיל מסויים אז תאווה תפסיק לעניין אותי, אלא שהיום אני חי בדרך חיים שמאפשרת לי להבין שהרצון הזה הוא בתוכי אבל נותנת לי כלים להתמודד איתו ולא לעשות את מה שאני רוצה.

כן, ברוך החוזר,
אני שמח על הכוח שהיה לך לכתוב על עצמך בכנות,
עברתי על 25 ההודעות שכתבת בפורום מלפני שנתיים +,
ואני רוצה לכתוב לך ממקום של הזדהות מהסבל, הייתה נקי שנה, ונראה לי לפי ההתכתבויות שלך, שזה היה עם הרבה שרירים ולחץ וכוח,
כשאני מתחיל לאונן וכו', אני לא מפסיק, אני יכול לעשות את זה פעמיים שלוש ביום, למה? לא יודע, מציאות!
אני צריך לוותר לגמרי על הרעיון הזה, ולדעת בשבילי זה סם המוות, בן אדם רגיל יכול לאונן פעם בחודש כי........
אבל אני לא יכול, ונראה לי שאתה נמצא באותו מצב כמוני,
הגיל מתבגר, והמחלה בדרך כלל מתחזקת, כי אין לנו את הכוח לריב עם זה,
אבל יש תקווה, קבוצות צעדים וספונסר והרבה חיבור אלוקים, ובעז"ה יהיו לך הרבה ימים טובים,
ובפרט יום נקי ורגוע בלי לחץ,
מקווה שהואלתי במקצת.

האם שאלת את עצמך : למה אני ,לכל הרוחות, ממוקד בלמצוא או יותר נכון להמציא שלבים חדשים , כהזדמנות לשינוי- קרי להפסיק את התאווה?
כנראה שלא.
כי למצוא הזדמנות לשינוי , זה לחיות בסוג של הכחשה ואי השלמה שלמעשה אתה מכור (לא שזה סוף העולם). אתה תולה תקווה ביום הולדת ה33 למשל. יכולת לתלות תקווה בנישואים לבחירת לבך או להולדת בן. זה לא משנה. אתה מחפש את הדרך הקלה כאילו שהגעה לשלב חדש תפתור את הבעיה. לא ולא.
צריך להיות כן. כנות עצמית היא נקודת פתיחה טובה. האם אתה מוכן להגיע להכרה שלבד ,אתה חסר אונים? שאתה זקוק לעזרה ממישהו עם ניסיון דומה?.
אתה לא נדרש לכבוש את האברסט אלא לנהל קרבות קטנים כמו להיות נקי היום. מחר ? אלוקים גדול!
הקיצור אין שלב חדש שבא מבחוץ שיפתור לך את הבעיה, יש שינוי פנימי איטי ,עקבי אבל בטוח ללא יאוש כלל.
שבוע טוב

שלום חבר
גם אני קראתי את הודעותיך מהעבר.
לקרוא עכשיו את ההודעה מהשבוע שלך, זה כואב ומעורר תקווה גם יחד. ברוך השב.
אני חושב שהשאלה המרכזית שאתה צריך לשאול את עצמך היא, האם אתה מרגיש שהתאווה היא בריחה ממצוקות רגשיות, והאם יש לך את החוויה של לחזור שוב למציאות לאחר מכן, ולגלות שהכל נשאר אותו דבר, ואולי אף מחמיר.
אצלי, זה ככה בדיוק.
מה שלי עוזר, הוא החברותא, ועבודת הצעדים היומיומית שלי. עבודה על הבריחות שלי, על הקושי שלי להיות נוכח בתוך החיים שה' שימן לי, לקבל אותם ולקבל את עצמי.
אתה מוזמן לנסות. האמת שזה גם כיף.
אשמח להיות בקשר, שולח לך טלפון בפרטי

שלום חבר יקר.
טוב שאתה כאן, לא טוב שאתה עובר את מה שאתה עובר.
איני סוכן של אלוהים. איני יודע למכור לך למה אתה צריך לעבור את זה.
אני רק יכול לשתף אותך במה שעובד לי במעמקי הקושי שאני מצוי בו בימים אלה. אני יודע שישנם אנשים שהיו שם, ויצאו. אני יודע שהם מתארים את אהבת אלוהים כמשהו משחרר. אני יודע שאני עצמי חוויתי תקופות כאלה בעברי. הידע הזה אינו יעזור לי להפסיק, אבל הוא זה שמעניק לי את התקווה לנסות, הפעם ברצינות, לעשות את מה שכולם אומרים שעובד להם.

מתפלל שנתקדם יחד בדרך הזו
נתן במתנה