נתן- מתנת נקיון לא מובנת מאליה של 20 יום,  זה בהחלט חסד אלוקים. לקח- מוסבר בכל ההודעה הזאת. חשוב לי קודם כל להוקיר תודה לאבא ששמר אותי נקי בזמן הזה.
שוב זה בא. נפלתי היום שתי נפילות. לא מרגיש כבר את הסלידה מהתאווה שיש בדרך כלל אחרי נפילה מרוב דיכאון.
הרגשתי שבפעם הראשונה באמת עשיתי מה שיכולתי. הרגשתי את זה מגיע. לפני כן הייתי בשירותים אז לא הייתי ממש יכול לעשות משהו, אבל עברתי על הצעדים בראש. הבנתי שהדבר הזה גדול עליי ומסרתי לאלוקים. הפנמתי שאני לא רוצה את זה והתפללתי כמה פעמים: " אלי אני מוותר על התאווה שלי ומבקש ממך שתשאיר אותי מפוכח מהתאווה שלי היום כי אני לא יכול אבל בעזרת כוחך אני יכול". אחרי שיצאתי הגדלתי ראש והבנתי שצריך להזכיר לעצמי קצת כמה רע שם.  ולכן קראתי את הצעד הראשון שלי. אחר כך כרעתי על הברכיים והתפללתי לאבא שיעזור לי, כי ידעתי שבעוד דקה אני מתפשט ותהיה לי תאווה.  בכל זאת מצאתי את עצמי לאחר דקה לא לבוש מאונן,  מוותר ומפסיק,  חוזר,  ונופל. יותר מאוחר במוצ"ש הייתה עוד נפילה כתוצאה מהדיכאון והכעס שהיה לי כלפי אלוקים.  חיפשתי תאווה וללא הרבה מאמץ מצאתי.
קשה שלא להרגיש את הכעס כלפי מעלה. אני יודע אני לא טלית שכולה תכלת. לא תמיד אני עושה את הצעדים כמו שצריך. אבל פעולות בסיסיות אני עושה קבוע. לפני הנפילה הזו עשיתי המון כדי למנוע,  ביקשתי מאבא שישחרר אותי,  הרגשתי את החוסר אונים. אבל אחר כך כשזה ממש לא היה בשליטתי נפלתי.  מה אפשר לעשות.
נמצא כרגע בקשיים וסימני שאלה גדולים האם התוכנית עובדת עבורי. אך כמובן לא ידוע לי על אופציה אחרת כרגע..

חבר יקר.

אם אתה כותב את הדברים, משמע שאתה עדיין חי ונושם. זה ממש לא מובן מאליו, יש המון אנשים שאינם יכולים לעשות את זה עכשיו. מן הסתם אתה גם לא מאושפז עכשיו בטיפול נמרץ וגם זה לא ממש מובן מאליו. רק מה, אתה אחרי נפילות כואבות? אבל להבדיל מפעם, אתה יודע שיש לך דרך להתעלות מעל זה. המון חברים מחלימים הוכיחו ומוכיחים שזה אפשרי.

קח את הזמן שלך ותתחיל לאסוף שוב את עצמך לקראת יום חדש ונקי. זה אפשרי למרות הנפילות הכואבות. מנסיון, הייתי שם כמוך בדיוק!

אוהבים.

אח אהוב.

כאב לי מאוד לקרוא את הדברים. הרגשות האלו, שחוויתי כ"כ הרבה פעמים, מציים אותי באחת, בלי הרבה מאמץ.

אותי התוכנית לימדה שהמטרה העיקרית שלנו היא החיבור לאלוהים. איפה הוא היה בשואה? אה, סליחה, בשנות שימוש שלנו?
התשובה היא שהוא היה איתנו, ולא עזב אותנו לרגע (אשמח לפרט יותר בצורה טלפונית). התוכנית לימדה אותי שאלוהים נמצא שם גם בשימוש. לפעמים אנחנו רוצים למסור הוא רוצה אחרת, ועלינו לקבל את התוכניות שלו. לפעמים אני מבקש נכונות ולא מקבל אותה, אז אני משלים עם זה בידיעה שעשיתי כמיטב יכולתי לפי מיעוט הבנתי.

זה נושא רגיש ומורכב מאוד כפי שנוכחתי לדעת ואני הקטן חדש מדי פה בתוכנית בשביל לכתוב עליו באמת. אני יודע שזה מקום שעלי לשמור לאנשים שמעורים יותר בתוכנית. כך אני מרגיש, אבל בכל זאת הייתי חייב להעלות את הנקודה. אולי בכל זאת תהיה לתועלת. מקווה שזה לא יגרום לנזק. אם מישהו יכול להוסיף או לתקן אותי - יבורך.