על משמעויותיה השונות של תפילת השלווה אפשר לכתוב עבודה חקר ממש, אולם אני רוצה להביא לפניכם את הזוית האישית שלי ושהספקתי לשמוע מחברים בתוכנית. לא מצתאי כאן בחיפוש בפורום חומר על הנושא. אם יש לכם מה לתרום – תבורכו.

אלי, תן בי - חשוב לזכור את זה שזה לא לחש פלאים קסום, אלא תפילה. והרבה פעמים היא מתקבלת בעזרת ההתבוננות שאנו מבצעים בעקבותיה. לכן התפילה נפתחת באלי. קודם כל פניה החוצה. המילי תן בי הן תרגום לא ממש מדויק ל"grant me", שמשמעו יותר קרוב ל"הענק לי". אנו לא דורשים מאלוהים שישנה משהו בעקבות התפילה, אלא מבקשים בענווה.

הדברים שאין ביכולתי לשנותם – מה הם? העבר שאינו בר שינוי, העתיד שעוד לא בא לכלל קיו. פעולותיהם ורצונותיהם של אנשים אחרים. התפילה קודם כל עוזרת לנו להתמקד בעצמנו. איך נוכל לשנות את הווה שלנו, את עצמנו ואת הגישה שלנו לעולם. לי זה עוזר להוריד מתחים ופחדים שנובעים מהגישה שלי או מהסביבה שלי. הבעיה שלנו כל חיינו הייתה שלא הצלחנו לקבל את הדברים כמות שהם – והלכנו לאונן. השלווה היא לקבל את הבוס שמעיק, את הפקק בכביש ועוד הרבה דברים קטנים וגדולים שלא קורים בדיוק לפי התכנון שלי.

אומץ – לא תמיד מדובר על לקיחת שליטה בצורה כוחנית וחזקה. לפעמים האומץ הוא לוותר, להכנע למה שמתרחש סביבנו. התבונה בהקשר הזה יכולה להיות עצם ההבנה שזאת המשמעות של אומץ במקרים מסוימים. יש משפט שאומר "כשמוותרים לא מפסידים". אז לפעמים גם כשמפסידים לא מפסידים. כל אחד שהיה בהתקף תאווה והרים ידיים והודה מול חבר בתבוסה מול התאווה והרגיש את השחרור יוכל להעיד על נכונות המשפט הזה. יש גם חשיבות לכך שהאומץ יבא דווקא מתוך השלווה. אחרי שנכענו והבנו שהדברים לא תלויים בנו – העשייה תהיה הרבה יותר משמעותית.

תפילת השלווה דומה במקצת לנהיגה במכונית: היא מלמדת אותנו לא להסתכל במראה האחרוית על העבר, לא על קצה הדרך אי שם בעתיד, אלא על 3 השניות הבאות – 21,22,23 (ככה המורה לנהיגה שלי לימד אותי...). וגם לא לצדדים על המכוניות האחרות שנוסעות בכביש לידי. אחרת הרכב שלי ייראה בהתאם...