שלושה דברים נדרשים כדי להתחיל בהחלמה מהתמכרות: כנות, פתיחות ונכונות (וסימנך How שזאת התשובה לשאלה "כיצד?", Honesty, Open-Mindedness And Willingness). פתיחות היא לא פשוטה, אבל המחיר שלה נראה סביר, גם נכונות זה לא מצרך שאפשר לקנות במכולת, אבל עדיין המחיר בתחום ממד המחירים לצרכן. אבל כנות זה כבר משהו אחר לגמרי. כי מהו המחיר של הכנות אם לא לעמוד מול התוצאות של העובדות בכל מחיר, בלי אפשרות לשקר או לעגל פינות?
כנות זה כמובן משהו כללי שיש בו הרבה פרטים. יש את הכנות מול עצמי, את הכנות מול אשתי, הכנות מול המעסיק וכן הלאה. כשהגעתי להחלמה התחייבתי הלכה למעשה לכך שאני צריך לחיות חיים שמבוססים על כנות בכל מחיר. בכל מחיר אמרתי? כן, להתחייב על כך זה קל, אבל הבעיה היא כאשר מגיע זמן התשלום...
למשל התחייבתי בפני עצמי ובפני אשתי שאם תהיה לי נפילה אשתף אותה בכך. אבל האם אצליח ליישם את זה בזמן אמת? ראיתי כבר יותר מחבר אחד שהתחייבו לדבר כזה אבל כשהגיע זמן התשלום הם מצאו כל תירוץ אפשרי כדי לא לקיים את ההתחייבות שלהם. אין לי סיבה אמיתית לחשוב שאני שונה מהם. הבעיה היא כמובן שבלי הכנות הזאת - קשה מאוד לעלות בחזרה על דרך ההחלמה. לכן, כאשר היתה לי מעידה רצינית אחרי שנה בהחלמה, שיתפתי את אשתי מיד, וזה אכן הוכיח את עצמו ועזר לי מאוד להמשיך את הפעולות של הכניעה, בלי להסתבך עם חוסר כנות והרגשת שקר וסודות.
ומה עם הכנות כלפי עצמי? האם אני להתסכל במראה ולהיות כנה עם עצמי בנוגע למצב שלי במאה אחוזים בלי לעגל פינות ובלי להיות משוחד? למשל לגבי פגמי האופי שלי. אני יודע שלמרות שלוש שנים של עבודה עצמית, אני עדיין רחוק מלהיות במקום משביע רצון בנוגע לטינות שלי או בנוגע לציפיות שיש לי מאשתי. אבל קשה לי להיות כנה עם עצמי ולהודות בכך שאני צריך לעבוד עוד הרבה, לעשות צעדים, להתקשר לספונסר, לשתף חברים וכן הלאה.
ואחרי כל זה, אתמול עמדתי בצומת דרכים במקום שבו נבחנה ההתחייבות שלי לכנות בצורה כפולה. המדובר בכנות שלי מול הרשויות, כשהייתי צריך להצהיר על סכום מסויים, בנושא שהיו לי את כל התירוצים וההיתרים המפוקפקים לעשות מה שעשיתי כל השנים, וכך להרוויח סכום גדול מאוד שאני מאוד זקוק לו.
השאלה הראשונה היא האם אני יכול להיות כנה עם עצמי ולומר לעצמי את האמת: "מדובר בגניבה. נקודה". או שאני ימשיך לשקר את עצמי בכל התירוצים הטובים והיפים? עוד לפני השאלה האם אני עומד לוותר על הכסף או לא, השאלה האם אני יכול להיות כנה עם עצמי בנוגע למה שאני עומד לעשות. נניח שאני מחליט להמשיך לקבל את הכסף, האם אני יכול להישיר מבט אל עצמי ולומר את האמת "זאת גניבה והחלטתי בכל זאת לעשות את זה בגלל כך וכך", או שאני חייב להמשיך לשקר את עצמי?
אחרי זה הגיעה השאלה האם אני מוכן לשלם את הסכום הגבוה (הפעם לא רק כמשל אלא סכום אמיתי) כדי להיות כנה?
והיו לי שתי מחשבות נוספות. הראשונה, האם אני מוכן לשלם את הסכום הזה כדי להמשיך לחיות בהחלמה? השניה, האם אני מאמין באמת באלוקים שהוא זה שמנהל את העולם והוא דואג לכל מה שאני צריך, גם כאשר זה נראה אחרת כעת?
אתה הקורא בודאי מעוניין לדעת מה היה סוף הסיפור, אבל האמת היא שהסיפור שלי הוא לא הענין. את השאלות האלו אני צריך לענות לעצמי ולאלוקים ואולי גם לספונסר, ואתה צריך לענות לעצמך ולאלוקים ואולי גם לספונסר שלך. התשובות שלך הן סוף הסיפור האמיתי.
