חברים, שעת צהרים.
אני יושב לכתוב לאחר לילה בלי שינה.
לילה של שכיבה על הספה עם לפטופ ארור ומעבר מסרט לסרט על 5:15 בבוקר, שעת היקיצה הנורמלית לשחרית.
אז זהו שלא - לא שחרית ולא קם.
גמור.
הגעתי לפורקן מיני בשעה הנ"ל, ואז פשוט נשכבתי מתחת לשמיכה וניסיתי לבכות. לא כל כך הצלחתי, למרות שמידי פעם מצליח לי.
יותר מאוחר שוב חזרתי לאתרי הזימה, אבל מבלי להגיע לקו הסיום.
פשוט נמאס. מגעיל.
רצות לי כבר כמה שבועות תמונות מול העיניים, ורק התמונה של אישתי מסרבת לקפוץ.
מצב הרוחניות בריצפה.
אין לי כבר כח, הנפילות לא מרפות, המחשבה הסוטה לא מפסיקה.
ההיסטוריה שלי באתר לא מדהימה: כתבתי בעבר את קורות חיי בקצרה, היו כמה התכתבויות, גם אישיות, עליתי פעמיים על שיחות ולא דיברתי, מפחד להזדהות. מפחד שמישהו יזהה אותי.
אני מעדיף פגישות חיות, אם כבר אז עד הסוף, ושם גם אוכל לראות "מי נמצא בצד השני של הקו".
אולי יוכל אחד החברים פה לתת לי טלפון ולכוון אותי לפורום / איש הקשר באזור שלי כדי שתהיה לי התחלה של תקומה מהמצב הכאוב הזה?
ועוד דבר אחד:
מאז שאני זוכר את עצמי, כמעט לא עבר שבוע בלי 1-4 נפילות. זה הממוצע.
רק לעיתים רחוקות מאד הצלחתי לעבור שבוע אחד נקי.
השיא שלי היה חודש.
השאלה: כמה באמת, אבל באמת, יש סיכוי להגיע לחודש, לחצי שנה, מי יודע אולי יותר?
באמת חברים, אני יודע שהרבה פה היו במצב הפאטתי הזה ואפילו במצבים קשים יותר, אבל מה יכול להיות הטריגר שיוציא את הליכלוך אפילו טיפה מן הראש, הטריגר שיעזור לי להתחיל לעמוד בפיתויים? מישהו מוכן לתת חיבוק וירטואלי?
נ"ב: יצר הרע שכנע אותי לעזוב את ספק האינטרנט עם ההגנה ולעבור לספק רגיל, לא שככה לא הצלחתי לעקוף את הספק בעזרת גלישה דרך השכנים ו/או שיטות אחרות שלא כדאי שאגלה..
שהשם יתן לי כח לחזור לספק הקודם ואולי גם לזרוק את המחשב לעזאזל..
