כתבתי כמה מילים שמתארות את ההרגשה של בחור בגילאי 13-17(לדעתי) שמתמודד עם שמירת הברית, שמירת העיניים ושמירת המחשבה. בחור שמרגיש באמת שהאתגרים האלו גדולים מידי והוא לא מסוגל לסחוב את המשא הזה לבד.
רוצה בכל מאודו לצאת מנפילה לאורה
אבל לא רוצה שידעו שהוא נמצא בצרה
רוצה להתקרב להשם יתברך ולהתרחק מכל החטאים
אבל לא רוצה שיתפרסם בסביבתו שעניין זה מציק לו בחיים
רוצה לצאת מזה, לחזור בתשובה באמת
אבל לא רוצה שיוודע שהוא עמוק בתוך החטא
רוצה כל כך שמישהו יושיט יד,יתן חיבוק או אפילו רק ינסה לעזור
אבל לא רוצה לספר לאף אחד שהוא לא יודע איך לצאת מהבור
רוצה באמת לברוח מזה,להישאר קרוב לאבא שבשמיים
אבל לא רוצה שאף אחד מחביריו ידע שעד נפשו כבר הגיעו המים
רוצה מאוד לשמוע שיחות על העניין,לקלוט כמה עצות
אבל לא רוצה שיחשבו בכלל שיש בראשו מחשבות כה פרוצות
רוצה מאוד להישאר 'נקי' אפילו לתקופה קצרה של כמה ימים
אבל לא רוצה שתיהרס לו התדמית של אחד הבחורים הרציניים,החכמים
רוצה מאוד שאחד הרבנים ידבר עם הכיתה וינסה להסביר
אבל לא רוצה לפנות באופן אישי ואת פנימיותו להסגיר
רוצה מאוד שמישהו יפנה אליו ויאפשר לו את ליבו לשפוך
אבל לא רוצה את מעמדו הרם לרמוס ולמעוך
רוצה לתת ליצר איזה 'נוק אאוט' ואותו להכריע
לא רוצה לתת ליצרים אפלים על חייו להשפיע
רוצה לצאת מזה ומרגיש שרק לו יש ניסיונות כאלה
אבל לא רוצה שידעו שלמרות שנראה כצדיק- הוא חי בכלא
רוצה כל כך למצוא אדם שאיתו יוכל להזדהות
אבל לא רוצה לספר לסביבתו שהוא מתמודד עם בעיות כה חמורות
רוצה כל כך למצוא איזו מבוגר שאולי אפשר איתו לשוחח
אבל לא רוצה לדבר עם אדם שאולי לא מבין מאין הוא מגיע וממה הוא בורח
רוצה כל כך להפסיק לחיות חיים כפולים,להיות צבוע
אבל לא רוצה שתהיה איזו הוה אמינא שמשהו אצלו לא יציב,לא רגוע
רוצה כל כך להוציא את זה החוצה,לזעוק לעזרה
אבל לא רוצה לוותר אפילו לרגע על מעמדו בחברה
רוצה כל כך שמישהו אותו מהמים העמוקים הללו ימשה
אבל לא רוצה שיראו עליו שבעניין החמור הזה הוא מתקשה
רוצה מאוד לפתוח את הפה,נפשו כבר שבורה,הוא בוכה
אבל לא רוצה שידעו כמה עצבות יש לו בפנים,ליבו נשבר ונדכה
רוצה למצוא מישהו שאולי אפשר איתו לדבר
לא רוצה עם הבעיה הזו כל החיים להישאר
רוצה שיגישו לו עזרה,יושיטו יד לעודד
לא רוצה עם הנפילות הללו כל חייו להתמודד
רוצה לדבר עם מישהו, אפילו אם מבחינה מעשית-לעזור לו הוא לא יוכל
לא רוצה להמשיך לשמור את זה בסוד מחשש שהבעיה הזו את ליבו תאכל
ולסיום אני פונה אליך איש יקר:
שים לב לסביבתך,לבנך המתבגר,לתלמידיך,לחבריך ולחניכים שלך. בדורנו רבו הלוחמים בסיירת מטכ"ל של הקב"ה שנאבקים על שמירת הברית.הבעיה העיקרית ולא שהלוחם בטוח שהוא לבד בשדה הקרב,הוא לא רואה שיחד איתו לוחמים במסירות נפש(כפשוטו)עוד אלפי בחורים שעוברים את אותו המסלול בדיוק.לעיתים הלוחם הצעיר מרגיש שהוא לא מסוגל לבד.ולכן באתי לבקש שאם יש לך אפשרות לדבר איתו(אפילו בעקיפין-לדבר עם כל הקבוצה כדי לחזק אותו,חיזוק כביכול לכל הקבוצה)לברר מה שלומו ולתת לו הרגשה שהוא לא לבד.
וממכם אחים יקרים שמתמודדים עם האתגר הזה אני מבקש: תפנו לעזרה ,זו לא בושה.וצריך שתדע אם הקב"ה נתן לך ניסיון כזה-זה מעיד שהוא גם נתן לך יכולת להתמודד עם זה,ונתן לך נפש גדולה וחזקה לטפס על הרים כאלו ולא ליפול.
בהצלחה
