יום רביעי כ"ז אדר, ההחלטה נופלת אחרי המוני התלבטויות אני נוסע,,,
רגשות מעורבים, איזה פחדדד את מי אני אראה שם,,איך יסתכלו עלי, אוהא,, זה הוא השחקן החרדי הנודע שמתבכיין לנו בפורום,,,איזה כיף אני הולך סוף סוף לראות ולהזדהות ולהתחזק בדרך להחלמה אחרי שנים של תהייה וטעייה !
אני קונה כרטיס בלילה באל על ליום חמישי בלילה כשברקע איומים שייתכן שהבית שלי יהיה סגור כשאגיע בחזרה,,, אני נכנס לכזו אפאטיות בכל הקשור אלי ובפרט לנסיעה,מארגן את המזוודה שעה לפני היציאה,וכמעט מאחר בגלל זה את הרכבת ואת הטיסה, יוצא מהדלת של הבית כמעט בדמעות בדרך לחשיפה העצמית וההכרה העצמית הנוראית הזאת,, ממולי עומדת העזר כנגדו שאני לא יודע אם היא הולכת להיות לי "עזר" או "כנגדו",,,,
יום ראשון ב' ניסן, אני מתקשר לספונסר, מה קורה? מתי נפגשים? [איזה לחץץ,,,איך הוא יסתכל עלי,,,,,,,איך הוא נראה,, שחור/לבן/סרוג/קטיפה/קצר/ארוך/] אני עולה למכונית שלו בשעה 4:40, ב"ה אין לו קרניים, הוא לחוץ מהכנס וגם אני וכך אנחנו לא משוחחים שיחת נפש כמו שחלמתי,,
מגיע לבנין בשעה 5:10, הלב שלי דופק,,, מגיע לפתח של המקום,[או גם במעבר חציה ליד הבניין] מלא אנשים חילוניים, מה כולם שייכים לכאן ? לא זה מקום גדול שיש פה עוד דברים חוץ מהכנס, תירגע אף אחד לא חושב עליך ולא מסתכל עליך !!! מתקרבים,, הו שלום ,,,[הספונסר שלי,] אני מצטנף מאחוריו כמפוחד ורואה כמה בחורים חביבים שמחייכים אלי ושואלים לשמי, הוא אריאל, הוא משלנו הוא אומר, אני מקבל מדבקה [שלא נדבקת לרגע על החליפה שלי,, אני גם קצת מתבייש ללכת עם מדבקה,,] עם השם החדש שלי כעת במוצהר אני "אריאל".
המקום ריק ואני מסתובב משועמם עד שמתחילים להגיע עוד חברים ואני נרעד, חבר מגיע ושואל מה שמך? א,,אריאל,, כל כך לא נדבק עלי,, לאט לאט מתחיל להפשיר האווירה, אני מרגיש דפיקה על הגב והיי א-ר-י-א-ל !! שלום עליכם אני זלמן, איזה רגש חם מציף אותי להיזכר בזה,,, הספונסר המסור מקשר אותי לעוד שמות וירטואליים, תראה זה "אור" [ לא מספיק דיברנו,,] זה "מוטי ראוי" [ ,,,] זה הדוקטור,,, זה ה,,, ואז מגיע הושיעה נא עם קריאת ה "אוי אריאל,,,,,," איך שזה שובר לי את הלב האוי,,,,,,,,,,,, וכו' ואני עומד ולא יודע מה להגיב להם ולכל פרצי החיבה אותם אני מקבל במקום בו אני מצהיר לראשונה בחיי כ"כ הרבה על כל הקשיים ופגמי האופי שלי,,,,,,,,,,,,, המון המון חברים מכל הכיונים האחד שחור והאחר לבן האחד סרוג והשני קטיפה קטנה והשלישי משקפי פלסטיק,,
מתחילה הנחיית הכינוס בתפילת השלווה שפשוט מכניסה אותי לכזה רוגע ושלווה, זלמן עולה לדוכן ומאריך בהסבר פשטני וברור על התוכנית המופלאה הזו " משיעבוד להחלמה" [ אני חייב לשמוע את זה שוב, למי יש הקלטה??] אני מעביר את מבטי בין כל אלו שהתאספו שם מיוזמתם וכאילו מצהירים בנוכחותם "אנחנו אנשים חולים, אנשים פגיעים, אנשים חסרי אונים, אנחנו צריכים עזרה מאת הק-ל האוהב להתמודד בשליחות אליה שלח אותנו לעולם הכל כך לא ברור הזה,"
היות ואני לא מכיר אישית אף אחד, יש לי את הזמן להסתכל בעיון על כל מיני פרצופים שונים, אני רואה את אלו שמרגישים חופשיים כמעט בבית [ או יותר מזה,,,,] את אלו שיושבים בצדדים ופוזלים לכל הצדדים בתקווה שמישהוא ייגש אליהם או בפחד כלשהוא מכל מי שמסתובב מסביבם, אתה רואה מי ניגש לבר בחופשיות ומי מהסס,,,, אני כמעט ניגש לכמה מאילו בעיקר עם אלו שאני כ"כ רחוק מעולמם [ כפי שהם לבושים,,,] לשאול בשלומם ולהגיד שגם אני חדש וגם אני מפחד ו,,, בואו נדבר בינינו,,,אבל מרוב פחד שהם פשוט לא יירצו להתייחס אלי אני לא ניגש,,,
אח"כ מגיעות הסדנאות המיוחדות כ"כ אני חייב לציין שעברתי מאחד לשני ולא ישבתי אצל מישהוא אחד כל הזמן,, כי לא רציתי לפספס,,,,,, היתה אווירה כל כך טובה וכל כך מבינה וכל כך אוהבת !!! תסלחו לי חברים אם כתבתי ואכתוב בלי סדר כי הכל עוד מעורבב אצלי,, באמצע אני רואה את אסיר תודה,, שקורא לי אריאל והפסיקים,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,, בתווך מגיע גם מוישלה ועוד המון שאני לא זוכר,, וההרגשה כל כך טובה !! אני מקובל, אוהבים אותי כמו שאני, גם כשאני כבר לא בהצגה,, איזה מצגת,, נדבקתי למסך ופשוט נזכרתי בכל תהליכי ההרשמה שלי לאתר,לפורום,לקבוצה, ועם המנגינה של בני פרידמן "יש תקוה אם נשיר כולנו יחד, יש אמונה חזקה מכל הפחד, לא נפול, לא נרעד, כי אנחנו לא לבד לנו יש ד' אחד,," איזה חיזוק !!
אח"כ הניגון המרגש של [טהרני,,ושל אלי,,כמדומני.?] ואני נפגש עם נתן, היי נתן אני אריאל, שלום אריאל, ברוך הבא, [ אני מחכה ליותר יחס,,בכל זאת אנחנו מתכתבים,,] ואז עובר טהרני ואומר לא,, זה לא אריאל זה "אוי אריאל,,,," נתן כמעט נופל לריצפה,, אנ'לא מאמין א-ו-י אריאל,,,, היה אדיר לחבר את כל הפרצופים למה שהם כותבים,,,, . והרב טווערסקי מגיע והרב שפירא, איזה חיזוק אילו מילים נחרצות ! אתם חזקים ! אתם עשים נכון ! אתם פועלים כשורה ! בדרך הנכונה ! תמשיכו ! ה' אוהב אותכם ! מרגש לראות אותכם ! וכו' כאן מגיע הפאנל איתם, פה אני חייב לציין שנהיה לי במידה מסוימת יותר בלאגן ממה שהיה לי לפני כן,, ולא יצאתי ברור,, אבל כבר החלטתי שאני עושה מה שאומרים לי ולא שואל יותר מדי !! אני חולה, יש לי בעיה מסוימת, ב"ה מצאתי את התרופה הנכונה, כאן אני הולך לשים את כל כובד המשקל שלי במה שזה לא ידרוש ממני, אני מוכן לוותר על ה-כ-ל, אני צריך להיות נ-ק-י, מ-פ-ו-כ-ח לעוד יום ולא יותר מזה !! מה אוסיף עוד ,,,,, אני רוצה עכשיו למחוק את כל מה שכתבתי זה משהוא דהוי, דהוי מאוד,,,,, כל מי שהיה שם הרגיש שזה הרבה הרבה יותר מרומם הרבה הרבה יותר חזק-מרגש-עוצמתי !! חברים יקרים זכיתם וזיכיתם !! יישר כוחכם !!
אוהב אותכם,מעריך אותכם,חושב עליכם,
אריאל,,,,,,,,,,,
אהה אריאל.