בס"ד
אני מתרגש לכתוב את השורות האלה, למרות שאני יושב עם עצמי ואף אחד לא רואה מה אני כותב, בתוך נפשי אני מרגיש שבור ורצוץ, בא לי לבכות. אני מרגיש שאין לי משמעות אמיתית בחיים וקשר עם אלקים. התאווה השתלטה על חיי ועד שכבר שמתי לב זה נהיה מאוחד מדי, אני מרגיש שהתהום פעורה תחתי ואין לי שליטה על ההתדרדרות שלי.
אני בתחילת הדרך ,מבולבל ומנסה לגשש באפילה ועוד לא רואה את האור בקצה המנהרה. ההכחשה הערמומית, האשמה, והבושה עוטים עלי בתקופה האחרונה, עוד לא התאוששתי מהנפילה האחרונה ששתלה אותי המום במקום לאחר תקופה ארוכה של מפוכחות. ההכחשה עשתה את שלה ולמרות שכבר הגעתי לקבוצה לא באמת התחלתי לעבוד והייתי שאנן למרות שבפנים ידעתי את מצבי. במבט לאחור כשאני יושב וחושב על עצמי אני מתחיל לגלות איזו עוצמתית התאווה שלי, לדוגמא אני מגיע הביתה ומשום מה מרגיש חלל ריק למרות שלפני כן הייתי מאוד עסוק ובעל תוכניות, פותח את המחשב רק כדי לבדוק את האימייל למרות שבדקתי אותו לפני זמן לא רב או רק כדי לבדוק חדשות חצי דקה למרות שאין דבר חדש, משם איך שהוא אני נמרח ובדר"כ בסוף זה מסתיים בנפילה הכואבת. אני לא מסוגל לראות איך שהיא מוליכה אותי היישר לתוך התהום הפעור עד שמאוחר מדי ואין מי שיציל אותי, אני מרגיש שהתאווה הפכה להיות חלק ממני, שאני לא מסוגל בלעדיה, אין לי משמעות עמוקה בחיים, התפילה שלי מצוות אנשים מלומדה, והלימוד שלי חסר משמעות של חיבור לקב"ה, עכשיו אני מתחיל להבין בצורה מסוימת מהי התאווה ומהי עוצמתה.
אני חסר אונים מול התאווה ואיבדתי את השליטה על חיי, כעת המילים הללו כמעט נכתבות מאליהן.
אני מרגיש תחושת שחרור בעת כתיבת שורות אלו, מעולם לא ישבתי עם עצמי בנחת וחשבתי על הבעיה שלי לעומק וביישוב דעת, תמיד זה היה בסגנון של שיחת מוסר והלקאה עצמית שבה צעקתי על עצמי ושפכתי ים של דמעות ואנרגיות בייסורים עצמיים, וזעקה שבורה לאלקים שיעזור לי, במקום לעבוד בעצמי בשביל להתקרב לאלקים צעקתי לאלקים שאני רוצה להשאר במקום ושהוא יעשה בשבילי את העבודה, כעת אני גם מבין כמה הדבר הוסיף לי לבושה ולאשמה שהיו לי.
אסירות תודה ביום הנפילה אלקים זימן לי להתקשר לחבר ותיק בתוכנית שאמר לי שבעוד שעה וחצי מתקיים כנס של שמור עיניך, אזרתי אומץ ובאתי לכנס, לא ניתן לתאר במילים את מה שקיבלתי שם ואני מתפלל לאלקים שישמור אותי בתוכנית ויעזור לי להתקדם בתוכנית יום ועוד יום רק להיום
אוהב ושמח להיות במחיצתכם
דורש טוב