אני יושב וכותב כאן מאוחר בלילה ועדיין ההתרגשות חיה וקיימת אצלי אני משתף את עצמי ואתכם בחוויה מדהימה שהייתה לי לפני יומיים.
הייתי צריך לטוס לשמחה משפחתית בעיר שהייתי רגיל להשתמש שם , ולא סתם שימוש אלא שימוש כבד.....זה היה אחד המקומות שהיה לי מקום קבוע להשאר שם בלילה........ותמיד ידעתי ששם זה מקום מובטח לתאווה ותמיד אבל תמיד לא היה סיכוי שאצא משם נקי.
לפני כמה ימים אמרתי לעצמי איך אני הולך לשם אחרי ההסטוריה שיש לי שם וכששאלתי את הספונסר שלי הוא אומר לי סע רק לפני כן תקרא את הפרק השביעי בספר הגדול. אחרי שקראתי את הפרק ובמה שכתוב שם ניסתי לבחון את עצמי האם אני על קרקע רוחנית יציבה ? האם אני לא מרמה את עצמי ? האם אני באמת לא מחפש בתת מודע להגיע לתאווה? שהרי כתוב שם שאפשר ללכת לכל מקום בתנאי שאתה נמצא על קרקע רוחנית יציבה.......
כשהתשובה הייתה שאני אכן נמצא על קרקע רוחנית יציבה החלטתי שאני נוסע .
אני מגיע לשדה התעופה ושם אני עם הספר הגדול וממשיך לקרוא ובמקום לחפש אחר התאווה אני פשוט חי חיים נורמלים וככה זה ממשיך עד הלילה .בלילה בדרך חזור אני מזהה את הרחובות הכל כך מוכרים אני יודע שאני יכול ללכת למלון........אני יכול להמשיך עם התאווה ואף אחד לא יידע. ...ובצורה מדהימה שאני לא יודע איך אלוקים פשוט עוצר אותי אני נמצא כל כך קרוב אבל לא משתמש....למרות שאני רוצה
כשכבר הגעתי הביתה והחלטתי ללכת לישון (היו לי פחות מ5 שעות לישון) יצאתי החוצה לטלפון עם אחד החברים והתרגשתי כל כך שאין לי אפשרות לתרגם את זה למילים אני חי !!!! אני חי חיים נורמלים! !!! כן יש לי מחלה אבל היא בשליטה , אלוקים יכול לעשות את הבלתי ייאמן,ולא רק שהוא יכול אלא הוא גם עושה את זה,וזה היה כל כך מרגש וההתרגשות ממשיכה, לא בגלל שהתגברתי אלא בגלל שאלוקים הראה לי שאין מקום בעולם שהוא לא יכול להציל אותי משם.....
תודה לך אלוקי שהבאת אותי לתכנית ותודה על זה שאני יכול לחיות חיים שפויים, וטובים....
יהי רצון שאלוקים יעזור לי להשאר עוד יום נקי
באהבה אבי