אבא אהוב, ממית ומחיה, מקור חיי החיים. בתחינה עצומה, נא אל תורידני לשאול תחתיה.
שבעתי מרורים ולענות. קשה לי הריחוק ממך אבא, הריחוק מאהוביי, יקיריי, מהעולם. עולם קר ומנוכר.
די ,אבא רחום סייעני וחזקני נא. סעד לבי ואוהבני, עליך נשענתי מימיי נעוריי, אך ללא הועיל. טוב מותי מחיים בשאול, באדמה הדוממת.
הלכך תחייני?
הוליכני בשביל אמת וצדק. עייפתי מקוץ ודרדר, ממשוכה. הוליכתני בדרך חתחתים דוקרת, לא נשאר בי איבר שלם ושמח וטוב לב.
הוליכני ברוב טובך הצפון ליראיך, בדרך מישרים תאהבני.
כליתי לריק חיי, בהם כ'ט שניי, עד מתי????
פיתויים רדפוני ללא הרף, ללא הפסק ומנוחה, לא חסים על נפשי, רוחי, נשמתי. עטים עלי כעל טרף חלש, רועד.
על מה זאת הגיעתני???
תן בי כח אבא אהוב, חזקני אל מול המליצים.
אני רוצה לשיר, את שיר החיים. אהבה כנה וקופצת, שמחה ובריאה.
הראני מנפלאותיך וטובך העצום עד בלי די. תם לי להתמלא ממנו, לנשום אותו, לחבקו ולאמצו בקרבי בלי האף.
אני רוצה לשיר את השיר שלך אבא, השיר שצפון בקרבי מימים מקדם וכמעט שנשכח, עבר מן העולם, בטל ומבוטל, כלא חשיב.
תאחזני בכנפי בגדי ושאני אל על, לשמים, לעוף.
אני כ"כ רוצה להיות עבד, עבד אמיתי, בן חורין, עובד ה'.
מצפה בכליון עיניים לישועתך, כבר אין לי לב לחכות.
עד מתי אשא חרפתי אשר יגרתי ממנה? עד מתי אמאס בעיניי? אפול למהמורות, פתיונות מכשולים.
לישועתך קיויתי ה'.