"הגענו להכרה שאנו חסרי אונים מול התאווה,,"
אני כל כך מזדהה עם המילים הללו היום, אני כל היום [גם בהחלמה] מסתובב סביב התאווה שלי,
ואם אני לא בורח לפורנו/נשים אני בורח להמון המון מקומות אחרים, העיקר לא לחיות בעולם הזה, העיקר לא לעשות את תפקידי בכל רגע ורגע נתון,
זה אני !!!!
מה שאני לא כ"כ מבין [למרות כמה הסברי חברים],
למה?
למה התאווה שלי מתבטאת כל כך חזק, בכזו עוצמה אדירה, בקטע של המין-נשים-בגדים ???
למה המציאות היא שעיקר התאווה שלי מתבטאת[גם היום נכון לרגע זה,,] בדבר הכי חמור ביהדות בה אני מאמין בכל ליבי,
שהדבר הכי חשוב בה עכ"פ לפי הבנתי את התורה ["ועוון זה חמור מכל העבירות שבתורה"אבן העזר חלק ב'],
למה לא יכולתי להתאוות ל,,,,כל דבר אחר שרק שייך ?
אני לא שואל למה ומדוע שפר עלי חלקי להתאוות לזה, רק מה באמת ההסבר שזוהי המשיכה הכי חזקה שלי ובגללה בעצם הגעתי לקרקעית החיים שלי ?????
אשמח לתשובותיכם חברים,,