אוקיי, שאלה טובה מאוד. אני שאלתי את זה לפני שנרשמתי למייל חיזוק היומי בתחילת הדרך. אני זוכר שאמרתי לאשתי שמשהו כאן לא נראה לי, כי תמיד התחנכתי על כך שעדיף לא להקדיש מחשבה לכך ובכלל לא להתעסק עם זה וכמה שפחות קשר עם הנושא הזה - כך יש יותר סיכוי להצליח, ופתאום אומרים לי שאני אקבל כל יום אימייל שבו אחשף שוב ושוב לבעיה שלי. לא ממש הסתדר לי. כעת אספר לך מה היה הסוף. הסוף הוא שאני מנוי גם לאימייל בעברית וגם לאימייל באנגלית וקורא כל מילה כל יום...
אז יכול להיות שיש באמת הבדל בין אדם רגיל לבין מכור למין. אדם רגיל הולך לאכול שלוש פעמים ביום ולא צריכים כל הזמן להזכיר לו כמה קלוריות יש בכל דבר, ואם פתאום יתחילו לדבר איתו בצורה הזאת - קרוב לודאי שזה יגרום לו להשמין. אדם שנמצא בדיאטה הוא במצב אחר ואין לו ברירה אלא לבדוק כל דבר שהוא אוכל כמה קלוריות יש בו וכן הלאה. אדם שמכור לאכילה צריך אפילו יותר מזה, כי הוא צריך כל הזמן לשאול את עצמו האם הוא אוכל בגלל שהוא צריך או בגלל התאווה. ברור לי שאם אני פתאום יתחיל לחשוב כמו אדם שמכור לתאווה - קרוב לודאי שבסוף אתמכר... אז כן, ישנם שני סוגים של אנשים וזה לא בושה ולא חידוש. יש אנשים שחולים ומאושפזים ויש להם סדר יום שונה מאשר אנשים בריאים שהולכים לעבודה. גם יש אנשים שהם חיים נורמלי עם התאווה למין ויש אנשים שמכורים למין.
נכון, תמיד ישנו חשש שאדם שהגיע לבית חולים בגלל דלקת באוזן, יידבק פתאום באיזה וירוס אחר, אבל עדיין אנשים הולכים ומתאשפזים כי כשיש להם בעיה הם משתדלים לטפל בה. גם אצלי יכול להיות שבגלל שאני קורא סיפורים של אחרים אני אקח את זה לכיוון אחר ואנסה ללכת בעקבותיהם, אבל החשש הזה הוא רחוק מאוד. בעיקרון אני נמצא כאן להחלמה ולא כדי לקבל רעיונות איך להזין את התאווה שלי. תאמין לי שאם אני מחפש דרכים להזין את התאווה - יש לי מקומות הרבה יותר מלוכלים מאשר האימייל היומי...
אז אחרי שאני מבין שאני מכור למין ואני לא יכול להזניח את המצב שלי (כמו חולה סכרת שצריך כל הזמן לדקור את עצמו ולבדוק כמה סוכר יש לו בדם ומה המצב שלו) נשארה בעיקר השאלה: כמה? וזאת לא שאלה קלה כי אין עליה תשובה ברורה של מינון קבוע. אדם חולה סכרת יש לו רופא שאומר לו כמה פעמים הוא צריך לדקור את עצמו וכל כמה שעות הוא צריך לקחת כדור, אבל לנו אין רופא כזה. אז באמת אחת השיטות היא עבודה עם ספונסר. לוקחים אדם שכבר נמצא תקופה ארוכה בהחלמה והוא נהיה המורה האחראי על תהליך ההחלמה שלנו, והוא זה שמדריך אותנו. זה דבר נפלא וזה פותר הרבה שאלות. הספונסר הוא לא נביא ולא צדיק ואין לו שום כוחות מיוחדים לדעת מה אני צריך ומה לא, אבל הוא יותר אובייקטיבי ממני כאשר הוא מתייחס אליי (לא פלא) והוא יכול יותר בקלות לראות באיזה שלב אני נמצא וכמה השקעה אני צריך בהחלמה שלי בכל שלב.
אתה שואל: "מה צריכה להיות ההשתדלות מבחינתי מעבר להתרחקות מן העבירה על מנת שהקב"ה יעזור לי מבחינתו להתגבר על היצר?". תראה, נאמר בתורה "וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה" - שזה פרדוקס מטורף. או שזה "ברכה" מה' אלוקיך, או שזה "תעשה" דהיינו שזה העשיה שלי. אבל ה' אומר לנו מצד אחד להשקיע ומצד שני לדעת שהוא זה שמברך אותנו. איך אני יודע כמה אני צריך להשקיע וכמה להשאיר לברכה של ה'? זה באמת לא פשוט ולא קל. היה הרבה יותר קל אם זה היה באחד משני האופנים האחרים: או שה' היה אומר לי לעבוד כמה שאני יכול ולהצליח (בלי קשר לברכה), או שהוא היה אומר לי לשבת כל היום רגל על רגל והוא ישלח לי כסף (בלי קשר לעבודה שלי). אבל ה' לא עשה לנו חיים קלים והוא אומר לנו לעבוד קשה, וביחד עם זה לדעת שהוא זה שמברך אותנו. וזה לא שונה בהתמכרות שלנו. ה' רוצה שנעשה הרבה מאוד בקשר לכך, וביחד עם זה רוצה שנשאיר לו את האחריות על התוצאה.