בדיוק אני מאזין לוידאו media.binyanshalem.org.il/ViewDetails.aspx?ItemId=2708 שהוזכר בשרשור מקביל, של שיחה של הרב יהושע שפירא. בערך בדקה ה-27 הוא מתחיל לומר את הדברים הבאים (שנשמעים הרבה יותר טוב מפיו):


התמונה באינטרנט היא לא יצר הרע. היא רק הפיתיון. לא הדייג. הדייג שמחזיק את החכה הוא עם ספאדיק וזקן לבן, ושוכן בתוך כל אחד מאתנו. אדם נופל בחטא ברגע של חולשה, הסחת הדעת. הוא יודע שיש לזה פתרון, יש תשובה. אבל מיד אחרי שאנחנו בולעים את הפיתיון מתחילה עבודתו של יצר הרע. התלמיד חכם שבך מתחיל להתנדנד, ופוצח בדברי כיבושין: תראה איזה חטא נורא חטאת, תראה מה כתוב עליו בספרים בקדושים, ובזוהר הקדוש. אתה אבוד! כבר לא תוכל לעולמים להיות דבוק בה'. זה מה שהתורה הקדושה אומרת.
והוא ממשיך להתנדנד: אתה אומר "סלח לנו", והוא בז לך: נו באמת, אתה צריך להיות אמיתי! אתה עומד לפני הקב"ה ומשקר? ככה מתנהגים? ואם נאמר את האמת, הרי אתה יודע שגם מחר אם תהיה באותה סיטואציה תיפול שוב. הרי היינו בסרט הזה כבר כמה וכמה פעמים. כל פעם ביקשת סליחה ושוב נפלת, ואתה יודע מה כתוב על האומר "אחטא ואשוב". אז תפסיק לבלבל ת'מוח, ולפחות אל תהיה שקרן. ככה הוא מכביר עלינו ערימות של דברי תורה ודברי חז"ל מצד האמת והיושר של דבר ה' ביחס למצבנו.
אז מה הפתרון? הוא רק מחכה לשאלה הזו. אם אני אבוד, רשע מרושע, ואין לי שום סיכוי לצאת מזה – אז מה הפתרון? הרי אתה צדיק עם ספאדיק, אתה יודע הכול. התשובה שלו היא: לך בעולם-הבא עדיין אין גיהנום מספיק עמוק. אתה מסכן, גלמוד, ותתייסר לנצח נצחים. הכול מגובה במאמרי חז"ל. אז מה האפשרויות שנותרו לך? כאן הוא פושט את הספאדיק ומתחתיו מתגלה עוד פרוצה מפתה, שמסבירה לך – שם כבר לא יאהבו אותך, שם בין כה וכה אתה אבוד ועוד לא המציאו את העונש שראוי לאחד כמוך, אז לפחות בינתיים, כשאתה כל כך סובל, תיהנה עוד קצת...
ואז ברגע שאתה נופל הוא מיד חובש שוב את הספאדיק, ואומר: אתה רואה, אמרתי לך! עוד פעם נפלת. עוד פעם נכשלת. אין לך שום סיכוי. אתה אבוד לגמרי לגמרי.
העיקר זה לזהות איפה יצה"ר נמצא. איפה השורש. לתומנו אנחנו חושבים שהשורש הוא הנפילה, וההתרחקות מתקווה לקרבת ה' היא הענף, התוצאה. אבל האמת הפוכה: השורש הוא הרצון של יצה"ר להרחיק אותך מה', והענף הוא התמונה הלא צנועה שראיתי באינטרנט.

עד כאן דברי הרב יהושע שפירא. השיחה ממשיכה, ואני ממליץ בחום להאזין לכולה (לא מוכרחים לצפות), אבל זה הקטע שרלבנטי לענייננו.