שלום! בה אני נקי כבר שבוע, ומודה לה' ולמקימי האתר ותומכיו. לעניין: שאלתי אולי תראה שטותית במידת מה, אבל תשובה עליה תפתור לי קצת מהמחשבות שמתערבלות לי בראש. יש בי מין תחושה שכאילו עליתי כבר על דרך המלך, הכול בסדר, תקין, ואין סיבה שאפול שוב. מניסיוני המר, בסופו של דבר ההרגשה הזו לא החזיקה יותר מידי מעמד... שאלתי היא האם הרגשה זו טובה או רעה? האם עלי להתעודד מיקומה או שמא זו אחת מועצות החצר ימ"ש? ומה עושים אם כן?

שלום חבר יקר!
איני יודע מה סיפורך, ואם אתה מכור או לא.
אני כן מכור, ואצלי חלק ממחלת ההתמכרות, הוא ההכחשה.
אחרי תקופה נקייה (כן, אפילו אחרי תקופה קצרה כמו שבוע!) אני בטוח שהכל מאחוריי והכל בסדר ותאווה זה איכס, ולעולם שוב לא אעשה זאת יותר.
תמיד המחשבות האלה עבורי היו הכנה לנפילה הבאה. אחרי כעשרים שנות התמכרות, כבר התחלתי לזהות אפילו שכאשר מחשבה כזו באה, כנראה אפול בקרוב.
התופעה הזו, שאני מנסה להפסיק ובטוח שלעולם לא אמשיך, נקראת "התנזרות" והיא מחזקת מאוד את ההכחשה שלי.
מחבר "הספר הלבן" (ספר היסוד לתכנית 12 הצעדים לגמילה מהתמכרות לתאווה) אפילו מעיד על עצמו, שכאשר התחיל להפסיק לאונן והוריד את התדירות, העיד על עצמו כי "הדפוס החדש רק החמיר את הקונפליקט הפנימי שלי והזין את ההכחשה שלי מקיומה של בעיה אמיתית" (עמ' 12).

***

לי עזר מאוד להצטרף לתכנית המוצעת כאן בצורה רצינית ומלאה.
מאז שעשיתי זאת חיי השתנו לבלי היכר (והסובבים אותי מעידים על כך), ואני נקי בחסד אלוקים 477 יום. פרק זמן שכבר התייאשתי מלחלום עליו אחרי כעשרים שנות שימוש בתאווה.