ברוכים הבאים, אורח

שאלה קצת מצחיקה
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: שאלה קצת מצחיקה 1281 צפיות

שאלה קצת מצחיקה לפני 9 שנים, 3 חודשים #74434

  • עין טובה
  • רצף ניקיון נוכחי: 24 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 23
אני בתחילת הדרך וחשוב לי להבין כדי להציב לעצמי את המטרות. מה זה נקרא שאני נקי? האם רק אם לא נכנסתי לאתרים? ואם היו לי מיליון הרהורים אני עדיין נחשב נקי?
ממש מפחיד אותי לקחת על עצמי אתגר ל90 יום. אני חושש מנפילה דרסטית. מתי אפשר להתחיל? אולי קצת לחכות? אשמח לשמוע מבעלי הניסיון עצות הרגשות תובנות חיזוקים ושאר ירקות...

תשובה: שאלה קצת מצחיקה לפני 9 שנים, 3 חודשים #74435

היי,
קודם כל - שיהיה לך בהצלחה בדרכך!
באופן כללי, ככל הנראה, אם אהגה בחלומות ובפנטזיות - בסופו של דבר אכנס לאתרים, אאונן, ועם הזמן במוקדם ובמאוחר אפול נמוך יותר.
אני לא יודע בדיוק מה מצבך והאם אתה אכן מכור, אבל אנו - המכורים - יודעים שהבריחה לפנטזיות היא בריחה מהחיים, וזהו שורש המחלה.
כשקשה לנו, במקום להתמודד - אנו הולכים "להשתמש" (מתחיל מפנטזיות - ומסתיים בדברים חמורים בהרבה מכל ההיבטים, הכול נכלל תחת הקטגוריה של שימוש).
כשאנו פוחדים מהעתיד (השידוך, העתיד הכלכלי וכו'), סובלים מכעס, מתסכול, וכו' וכו' - אנו מעדיפים לברוח לעולם של המחלה, שהתרגלנו שהוא עושה לנו נעים, שבו אנו לבד נטולי כל המרכיבים "הבעייתיים" של החיים הריאליים בעולם המעשה.

לכן במקרה של מכורים, התכנית מציעה "ניצחון גובר והולך" על התאווה. כדרך להיכנס לחיים, כדרך להיות אני עצמי בתוך המרחב שבו נטע אותי אלוקים, על אתגריו והתמודדוותיו. המחשבה שעם פנטזיות אסתדר אבל לא אכנס לאתרים, במקרה של מכורים, היא שגיאה יסודית - המכור לא יצליח להתגבר על עצמו ובמוקםד ובמאוחר ימצא את עצמו דוהר ברכבת תהומות אל העמקים שהוא לא דמיין, הרחק הרחק מעבר לקווים האדומים והשחורים שהוא הציב לעצמו.

שוב, אני מאחל לך המון בהצלחה.
אשמח לעמוד איתך בקשר - אתה יכול לפנות אליי לפרטי.
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים, 3 חודשים על ידי מנסה להבריא.

תשובה: שאלה קצת מצחיקה לפני 9 שנים, 3 חודשים #74448

  • אבי גולן
  • רצף ניקיון נוכחי: 208 ימים
  • מנותק
  • דירוג פלטיניום
  • הודעות: 4252
תשובה יחידה ואחת, "לא לאונן" ובלשון חז"ל לא להוציא שז"ל,
וזהו,
יש קשיים יש פנטזיות ומחשבות ואובססיות, שזה נראה שעוד שניה אני מת אם אני לא........
אבל להתחלה של הדרך אנו צריכים ללשים את כל החוזק שלנו, להביא יום נקי, ובהמשך הבטחה של התכנית ומהנסיון של חברים, האובססיות יורדות,
תמשיך לבוא ולשתף את לבטיך.
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא בּוֹרֵא וּמַנְהִיג לְכָל הַבְּרוּאִים. וְהוּא יכול בכוחו לתת לי עוד יום נקי ומפוכח.
נערך לאחרונה: לפני 9 שנים, 3 חודשים על ידי אבי גולן.

תשובה: שאלה קצת מצחיקה לפני 9 שנים, 3 חודשים #74456

  • עין טובה
  • רצף ניקיון נוכחי: 24 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 23
תודה לכם על התשובות המאירות. אני מזדהה מאוד עם מה שאתם כותבים.
איך אני יכול לדעת אם להתחיל את האתגר של 90 יום? פשוט להתחיל? אני ממש מפחד מנפילה קשה...

תשובה: שאלה קצת מצחיקה לפני 9 שנים, 3 חודשים #74467

  • שלומקה
  • רצף ניקיון נוכחי: 53 ימים
  • מנותק
  • דירוג זהב
  • הודעות: 275
השאלה לא כ"כ מצחיקה, היא אפילו די חשובה.
כמו שאבי גולן כתב - פשוט לא לאונן. זו הגדרת הנקיות בתוכנית.
מנסיון שלי ושל עוד כמה חברים שלי שנקיים הרבה זמן - היו המון רגעים משומשים בתחילת הדרך. שכללו גם פנטזיות וממש לראות פורנו וכדו'. ולמרות זאת ממשיכים לספור ומתישהו הגל נרגע וממשיכים הלאה.
אמר לי הספונסר שהוא לאחר חודש וחצי ראה פורנו ורצה לאפס. הספונסר שלו לא הסכים לו לאפס והוא נשאר נקי עד עם היום הזה. אם הוא היה מאפס ייתכן הוא אמר לי שהוא חושב שהיה לוקח לו המון זמן לעלות על דרך חזרה...

לגבי האתגר של ה-90 יום - זה כלי חשוב מאוד. תקפוץ למים. האמת שאם ברור לך שאתה מכור - עדיף להפציץ לם כל הכלים הכבדים - קשר טלפוני צעדים וכו', ולא להסתפק רק ב90 יום.
רק להיום זה מה שנותר
לא הצלחת תנסה מחר

העולם יתן לך מתנות בשפע 
לא כתוב בשומקום שלנסות זה פשע...

(מבוסס על  השיר "רק לעלות", של "קפה שחור חזק")

תשובה: שאלה קצת מצחיקה לפני 9 שנים, 3 חודשים #74481

בקריאה היומית שלי בספר הלבן, קראתי היום - בהשגחה פרטית - את הקטע הבא, כמדומני שיש בו תשובה לשאלה.

אנחנו מפסיקים
אנחנו מפסיקים את הכפייתיות שלנו על כל צורותיה. איננו יכולים להיות "מפוכחים"
בתחום אחד בזמן שאנחנו פועלים בצורה כפייתית בתחום אחר. לא יכולה להיות הקלה
מהאובססיה של התאווה בזמן שאנחנו עדיין מקיימים פעולות של תאווה בצורה אחרת
כלשהי.
"אני יכול לאונן כשאני מסתכל על קיר ריק, וזה עדיין נחשב שאני
נזקק לסם שלי".
אנחנו מפסיקים להזין את התאווה. אנחנו נפטרים מכל החומרים ומשאר 'מנגנוני
ההפעלה' שנמצאים בשליטתנו. אנחנו מפסיקים להזין את התאווה דרך העיניים, דרך
הפנטזיה ודרך הזיכרון. אנחנו מפסיקים להתענג על שפת התאווה, הטינה והזעם. אנחנו
מפסיקים לחיות תמיד רק בתוך הראש שלנו. אחד היתרונות הנלווים להשתתפות בהרבה
פגישות הוא שכך אנחנו יוצאים מעצמנו.
מהשלב שבו אנו מודעים להתמכרויות אחרות שהן חלק מחיינו, אנחנו מתפללים לנכונות
לוותר על כל אחת מהן. לא תיתכן החלמה אמיתית מהתמכרות אם נאפשר לה להמשיך
להתקיים בתחום כלשהו, אם בחשיבה ואם בהתנהגות הכפייתית שלנו.
למעשה, כשאנחנו מתחילים להיפגש עם אחרים אנחנו בעצם אומרים, "אני חייב להפסיק;
אנא עזור לי".
מאחר שדרושה לנו הדגמה כלשהי של אמון, כשאנחנו שומעים סיפורים של אחרים, אנחנו
מתחילים לוותר על המגננות שלנו. תוך זמן קצר אנחנו חוצים את גבול הספק, אי-האמון
והפחד, ומניחים בצד את הסם שלנו.
התוכנית לא אומרת לנו איך להפסיק – הרי עשינו זאת אלף ואחת פעמים – היא מראה לנו
איך להימנע מלהתחיל שוב. הרי עשינו את זה בצורה הפוכה; בעבר תמיד רצינו
שהפסיכולוג, האישה, הבעל או אלוהים יפסיקו בשבילנו – 'יסדרו אותנו'. כעת אנחנו
מפסיקים; אחר כך, בכניעה שלנו, הכוח של אלוהים נכנס לתוקף בתוכנו.

תשובה: שאלה קצת מצחיקה לפני 9 שנים, 3 חודשים #74550

  • עין טובה
  • רצף ניקיון נוכחי: 24 ימים
  • מנותק
  • חבר קבוע
  • הודעות: 23
תודה אבה לכם חיזקתם אותי לגמרי. אני בפנים...
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.36 שניות

Are you sure?

כן