ברוכים הבאים, אורח

המחוייבות לעשיית פעולות
(0 צופה) 
  • עמוד:
  • 1

נושא: המחוייבות לעשיית פעולות 534 צפיות

המחוייבות לעשיית פעולות לפני 9 שנים, 3 חודשים #74558

  • סוד הכניעה
  • רצף ניקיון נוכחי: 2477 ימים
  • מנותק
  • מנהל
  • הודעות: 4172
שבת האחרונה היתה עבורי שבת עמוסה מאוד. לא הייתי בבית והשתתפתי באירועים שונים שמטבע הדברים - כמו כל יציאה מהשגרה - גרמו לי לכל מיני מתחים, רגשות ועוד. בשבת אחרי הצהרים, יצא לי להשתתף בשיחה שהיתה עבורי טריגר רציני של תאווה, וידעתי שאני חייב לפעול - ומיד. השנים הארוכות של ההתמודדות עם התאווה כבר לימדו אותי, שאם אני לא פועל מיד על דברים קטנים - אצטרך לפעול אחר כך על דברים גדולים, ולא תמיד זה יהיה בהצלחה.

דבר ראשון יצאתי מהשיחה, כיון שאי אפשר לומר "אני מודה שאני חסר אונים" ולהישאר באותו מקום בלי לעשות כלום. זאת בדיחה. אני לא יכול לומר שהפנמתי את הסכנה בחציית כביש שלא במעבר חציה, תוך כדי שזה בדיוק מה שאני עושה. אם אני חסר אונים מול התאווה - אז דבר ראשון זה אומר שאני לא יכול לצרוך תאווה, גם אם זה עולה לי באי נעימות מסויימת של הפסקת השיחה.

אז הלכתי להתפלל מנחה בבית הכנסת, אבל לא יכולתי להשתחרר ממה ששמעתי. בגופי הייתי בתפילה, אבל הראש שלי היה במקום אחר, ולא יכולתי להשתחרר מזה - לא משנה מה עשיתי. בחסד אלוקים, לגמרי לא מובן מאליו, ראיתי במקום חבר אחר מהתכנית, ושמחתי עליו כמוצא שלל רב. גררתי אותו החוצה תוך כדי שאני לוחש לו שאני פשוט חייב מישהו לשתף ותודה לאלוקים ששלח אותו. מסתבר שגם הוא היה צריך מישהו לשתף, וכך שנינו הרווחנו... חבר שמבין אותי זה נס, והאפשרות לחשוף את מה שעובר אצלי בראש בלי להסתכן בכך שמישהו ישפוט אותי זה בכלל פלא פלאים. בזכות התכנית יכולתי לספר לו מה שעבר עליי, להודות בחוסר האונים ולהזכיר לעצמי שהדבר הכי חשוב בחיים שלי זה להישאר נקי היום.

זה היה טוב אבל זה לא היה מספיק. אמונה זה טוב, אבל בתכנית למדנו שאמונה ללא פעולה - אינה שווה דבר, ואני הייתי זקוק לפעולות נוספות. תודה לא-ל שהיתה לי פעולה מוכנה לביצוע: קבוצת הבית השבועית שלי היא במוצאי שבת ואני עושה מאמצים רבים לא לפספס אותה. הבעיה היא שאני רחוק מהבית וכדי להגיע לקבוצה נדרש מאמץ לא מבוטל. עבורי, זאת היתה מתנה משמים. בזמן כזה אני לא צריך פעולות קלות אלא דוקא פעולות שבאות בקשיים, פעולות כאלו שעצם העשיה שלהם מוכיחה לעצמי מה חשוב בחיים ומה אני מוכן לעשות למען המטרה הזאת.

לא בכוחי בכלל, היה לי את המוטיבציה לעשות את המאמץ ולהשקיע את מה שהיה נדרש ממני כדי להגיע לקבוצה (אם כי באיחור). עצם המאמץ הזה היה כל מה שהייתי צריך כדי להשתחרר מהרעל שנכנס אצלי למוח, והוא הספיק עבורי כדי להשתחרר מהתאווה אליה נחשפתי. פעולות הם לא דבר קל, אבל הם מה שמשנה עבורי את המצב.
הכינוי שלי הוא 'סוד הכניעה' ואני מכור בהחלמה. בחסד א-לוהים - לגמרי לא מובן מאליו - אני נקי מאז כ"ו בכסלו תשע"ב, כל יום - רק להיום.

הסיפור האישי שלי: goo.gl/mShRFs
  • עמוד:
  • 1
זמן ליצירת דף: 0.33 שניות

Are you sure?

כן