אני רגיש לשמש. העור שלי מאוד רגיש, וחשיפה לשמש מותירה אותו חרוך, צרוב וכואב. באחד הימים בילדותי, נחשפתי לשמש, ונכוויתי בצורה כל כך רצינית, שנשארתי בבית שלושה ימים...
אבל יש פתרון לכך – קרם הגנה. מדובר בתכשיר שאני מורח על העור, והוא יוצר שכבת מגן מפני השפעתה המזיקה של השמש.
בתחילה חשבתי, שדי בכך שבכל יום שבו אני נחשף בצורה רצינית לשמש, אמרח קרם הגנה. אך לאחר כמה ימים שבהם שכחתי לעשות זאת בזמן אמת, וגם נכוויתי היטב מהתוצאות, הבנתי שעליי לנהוג אחרת.
עליי למרוח את קרם ההגנה באופן יומיומי, בין אם אני מתכנן לצאת אל השמש היום ובין אם לא. אני פשוט מאוד רגיש, ולא יכול לקחת סיכונים מיותרים. אני חייב לצרוב בתודעתי באופן יומיומי את הצורך בהתגוננות מפני השמש, כדי שבשעת המפגש עמה, תמיד אהיה מוגן.
אה, וכמה פעמים מרחתי את הקרם ובכל זאת נכוויתי. זה גרם לי להבין, שעם כל הכבוד להשתדלות שלי במריחת הקרם, שהיא חשובה והכרחית, אני לא יכול לבנות עליה. אני לא יכול בלי ריבון העולמים, ובמקביל למריחת הקרם, אני צריך לבקש ממנו, על בסיס יומיומי, שישמור אותי מנזקי השמש.
***
אני רגיש לתאווה. הנפש שלי מאוד רגישה, וחשיפה לתאווה מותירה אותה חרוכה, צרובה וכואבת. באחד הימים בבחרותי, נחשפתי לתאווה, ונכוויתי בצורה כל כך רצינית, שהייתי במיטה שלושה ימים, מרוב דיכאון...
אבל יש פתרון לכך, מעין "קרם הגנה רוחני". מדובר בפעולות החלמה שאני עושה (כניעה, קריאה, כתיבה, קשר עם אחרים וכדו'), והן יוצרות "שכבת מגן" מפני השפעתה הקטלנית של התאווה.
בתחילה חשבתי, שדי בכך שבכל יום שבו אני נחשף בצורה רצינית לתאווה, אעשה את פעולות ההחלמה. אך לאחר כמה ימים שבהם שכחתי לעשות זאת בזמן אמת, וגם נכוויתי היטב מהתוצאות, הבנתי שעליי לנהוג אחרת.
עליי לעשות את פעולות ההחלמה באופן יומיומי, בין אם אני נראה לי שאצטרך להתמודד היום עם התאווה ובין אם לא. אני פשוט מאוד רגיש, ולא יכול לקחת סיכונים מיותרים. אני חייב לצרוב בתודעתי באופן יומיומי את הצורך בהתגוננות מפני התאווה, כדי שבשעת המפגש עמה, תמיד אהיה מוגן.
אה, וכמה פעמים עשיתי את הפעולות ובכל זאת נכוויתי. זה גרם לי להבין, שעם כל הכבוד להשתדלות שלי בעשיית הפעולות, שהיא חשובה והכרחית, אני לא יכול לבנות עליה. אני לא יכול בלי ריבון העולמים, ובמקביל לעשיית פעולות ההחלמה, אני צריך לבקש ממנו, על בסיס יומיומי, שישמור אותי מנזקי התאווה.
