מבין אותך מאוד!!
אני גם מרגיש ככה הרבה פעמים.
אבל מנסיון (קטן) שלי ומנסיון של חברים אחרים אני מתרשם שזה משתנה.
תבין, במשך שנים יש לנו חור רוחני שמנסה להתמלא בתאווה וכמה שניסינו לא הצלחנו למלא אותו. פתאום הפסקנו למלא אותו בתאווה ועכשיו נשארנו עם החור. תחושה קשה, אין ספק.
אבל עכשיו בעזרת התוכנית ו הצעדים אני מרגיש איך אני מתחיל להתמלא באלוקים ובחיים במקום הרפז שהיה שם קודם.
לא ביום אחד התמכרנו ולכן גם התהליך הזה יקח זמן. אבל הוא שווה את זה.
מה שעבד לי זה להתחיל למצוא תחביבים מחלימים למלא את החור - שיחות עם חברים, כתיבת צעדים, קריאת ספרים שמעניינים אותי ללימוד נושאים שמעניינים אותי.
מקווה שעזרתי.
